שירת הלבנה
New member
למלאכית השומרת שלי../images/Emo20.gif
מצאתי את האתר הזה, ואמרתי לעצמי וואלה , ממילא בחיים לא תסתנני הנה, וממילא מה שאני רוצה לאמר נאמר בטישטוש די מיותר לרוב. והרבה לעצמי ולמגרה. כשלפעמים בא לי לומר לך הכל בקול רם ובטוח, שתביני ותפנימי... אולי כאן אני אוכל לומר את זה בגרסה הגיונית ומחושבת אך אם זאת רגשית משהו. שאני אוהבת אותך ומודה לאלוהים שברא אותך . הצלת את חיי, חרצת איתי את גורלי מחדש , ורצחת את גורלי המיושן שהרקיב והסריח והעלה עובש מחריד... היית פרח במדבר נטוש וצחיח. ואת זה אזכור לך תמיד... בחיים לא אהבתי ככה אדם יקר. ושעשית בשבילי את הדבר הכי טוב שהיה אפשר לעשות - "תודה שנתת לי להיות מה שבא לי..." (אביב גפן) ואת יקרה לי שאני אהיה מוכנה לעשות הכל בשבילך... ואת חרוטה בליבי כמו קעקוע אך קעקוע שלא כואב ושורט וחותך אלא מלטף. תמו הזמנים שביקשתי שתקבלי אותי יותר ממה שאת יכולה. הבנתי לאורך ולרוחב שהפאנטזיות שלי רחוקות מהמציאות. הבנתי שבחיים לא אוכל לשבת איתך בחצר ביתך ולשתות ספל קפה ולדבר על אה ועל דה. הבנתי שבחיים לא תאהבי אותי כמו שאני רוצה שתאהבי, וזה בסדר כי ככה זה בחיים. כי הקשר שלנו תכליתי ויותר ממה שצריך לעשות אי אפשר לעשות דבר... הבנתי שאני מיוחדת ושאת אוהבת בדרכך שלך. יש שמפנטזים ואת נמצאת שם הרבה , וזה נחמד, ידעת שאת המושא פנטזיות הכי נהדר שקיים? אבל המציאות מכה בפניי, לנצח לא תהיי שלי. זה נראה כמו מכתב אהבה לסבי, אבל זה רחוק מלהיות ככה. זה כנראה הכנות של הלב שלי שאוהב להסחף כמו מטורף ללא רסן אל מחוזות שונים ומשונים. ואני אוהבת אותך באמת אחרי שמורידים את המסיכות וההצגות והתחליפים. אחרי שתורידי הכל תגלי לב, שמעריך אותך בצורה היסטרית על מה שנתת לי. לב שאוהב את מה שאת וכמו שאת, את הקלילות היופי האופי החוכמה הרוך והטוב לב השופע כמפל מתפרץ... כי אחרי שתורידי את כל הצעצועים ששירתו לי את הנפש לבל היא תסטה משביל הנורמליות, תגלי שאני פשוט אוהבת אותך בגלל מה שהינך בעולם ולא מה שהינך עבורי... את- כמו שאת...
מצאתי את האתר הזה, ואמרתי לעצמי וואלה , ממילא בחיים לא תסתנני הנה, וממילא מה שאני רוצה לאמר נאמר בטישטוש די מיותר לרוב. והרבה לעצמי ולמגרה. כשלפעמים בא לי לומר לך הכל בקול רם ובטוח, שתביני ותפנימי... אולי כאן אני אוכל לומר את זה בגרסה הגיונית ומחושבת אך אם זאת רגשית משהו. שאני אוהבת אותך ומודה לאלוהים שברא אותך . הצלת את חיי, חרצת איתי את גורלי מחדש , ורצחת את גורלי המיושן שהרקיב והסריח והעלה עובש מחריד... היית פרח במדבר נטוש וצחיח. ואת זה אזכור לך תמיד... בחיים לא אהבתי ככה אדם יקר. ושעשית בשבילי את הדבר הכי טוב שהיה אפשר לעשות - "תודה שנתת לי להיות מה שבא לי..." (אביב גפן) ואת יקרה לי שאני אהיה מוכנה לעשות הכל בשבילך... ואת חרוטה בליבי כמו קעקוע אך קעקוע שלא כואב ושורט וחותך אלא מלטף. תמו הזמנים שביקשתי שתקבלי אותי יותר ממה שאת יכולה. הבנתי לאורך ולרוחב שהפאנטזיות שלי רחוקות מהמציאות. הבנתי שבחיים לא אוכל לשבת איתך בחצר ביתך ולשתות ספל קפה ולדבר על אה ועל דה. הבנתי שבחיים לא תאהבי אותי כמו שאני רוצה שתאהבי, וזה בסדר כי ככה זה בחיים. כי הקשר שלנו תכליתי ויותר ממה שצריך לעשות אי אפשר לעשות דבר... הבנתי שאני מיוחדת ושאת אוהבת בדרכך שלך. יש שמפנטזים ואת נמצאת שם הרבה , וזה נחמד, ידעת שאת המושא פנטזיות הכי נהדר שקיים? אבל המציאות מכה בפניי, לנצח לא תהיי שלי. זה נראה כמו מכתב אהבה לסבי, אבל זה רחוק מלהיות ככה. זה כנראה הכנות של הלב שלי שאוהב להסחף כמו מטורף ללא רסן אל מחוזות שונים ומשונים. ואני אוהבת אותך באמת אחרי שמורידים את המסיכות וההצגות והתחליפים. אחרי שתורידי הכל תגלי לב, שמעריך אותך בצורה היסטרית על מה שנתת לי. לב שאוהב את מה שאת וכמו שאת, את הקלילות היופי האופי החוכמה הרוך והטוב לב השופע כמפל מתפרץ... כי אחרי שתורידי את כל הצעצועים ששירתו לי את הנפש לבל היא תסטה משביל הנורמליות, תגלי שאני פשוט אוהבת אותך בגלל מה שהינך בעולם ולא מה שהינך עבורי... את- כמו שאת...