אורחת קבועה6
New member
למנוסים בנינו שעברו דברים
שלום
ברצוני לומר שאני מרגישה ממש רע. אני בת 22, לא ילדה ועוד לא אישה. כך מרגישה.
עברתי לא מזמן פרידה מאוד קשה וכואבת אחרי זוגיות של ארבע שנים. עדיין מאוד כואב לי בצורת יומיומית.
הוא היה היחיד שלימד אותי מה זאת אהבה, והראשון שלי. לא נתתי לאף אחד אחר לגעת בי.
לא מזמן פגשתי מישהו שמצא חן בעייני. הוא פה לחודש, בא לבקר, ירד מהארץ לפחות לחמש שנים הבאות. ברור שלא יתפתח מזה קשר ארוך טווח, אך הוא כל כך מצא חן בעייני, היחיד אחרי האקס המיתולוגי. לא חשבתי שמישהו עוד ימצא חן בעייני בקרוב, שחור או לבן- ככה זה בהתחלה לפחות בסיום קשר ארוך ואינטנסיבי, כאשר הוא היה כל עולמי והאחד שלי.
מאוד התעודדתי מהעובדה שאני יכולה להשתחרר קצת מהרגשות העזים לאקס, ולפתח אפילו הידלקות קטנה על מישהו אחר.
מצחיק לי עם הבחור החדש, כיף לי והוא דואג לי. אם הוא היה בארץ, יכול להיות שזה היה מתפתח אחרת. אבל, אחרי כמה פעמים, שכבתי איתו. אני יודעת, שכבתי בידיעה שזה הרצון שלו. אני לא תמימה. אבל הרגשתי שבא לי גם.
אני אחרי כמה ימים עכשיו, מרגישה נורא. בכי וכו. או לי זה טבעי. אבל אני מרגישה שאני כבר לא ילדה, שרק האגס נוגע בה. עכשיו הרגשתי סופית שזה נגמר עם האקס. נכון זה נגמר סופית, אבל סירבתי לראות את זה. ברור שכאבתי אבל פתאום זה מרגיש כאילו אין דרך חזרה, למרות שלא הייתה. אני בוכה ומרגישה כבר לא ילדה. זה שלב בהתבגרות והתגברות על האקס שמאוד קשים לי. אני לא יודעת אם להמשיך לשכב איתו או סתם לכייף במידה וזה מה שירצה. כיף לי איתו, אבל עוד מעט הוא נוסע וארגיש ריקנות נוראיצ. אני מסוג הבחורות שלעולם לא חשבו שאהיה לי סטוץ. פשוט כי קשה לי להפריד את הרגש מכך.
והנה מצאתי את עצמי. בהתחלה זה עודד אותי להרגיש שעוד מיזשהו נמשך אליי גם אם זה שטחי, כשהאקס עזב הביטחון ברצפה. ולא משנה כמה התחילו איתי, עד שפגשתי התייר, זה לא החמיא לי באמצת. זה כן, אבל עכשיו זה מעודד שאני יכולה לפתח ולו הידלקות קטנה על מישהו אחר. ברור לי שבסוף אתאהב באחר ואמצא כמו שכל אחד עובר פרידה. אז למה שאני לא אצליח? בל לא בא לי להיתקע שניפ על האקס. אני לא מרגישה שאני מוכנה לזוגיות חדשה. וגם לא לעוד סטוץ. הוא אחר, שונה. לא בא לי שכל אחד יראה את הגוף שלי ושאפתח רגליים. גם ככה זה מאוד קשה לי ומביך אותי. אני רוצה רק עם חבר לעשות את זה.
השאלה שלי היא מה אעשה עם הרגשות האלו? הן יעברו? הכוונה לבכי וכו שאני כבר לא ילדה. זה מעין שלב שקשה לי לעכל. קשה לי לעכל שהאקס כבר לא רוצה בי, מתעניים, מתגעגע מספיק כדי לחזור. קשה לי שעזב אותי. נמאס לי להרגיש הכאב ולתת לו ללכת, ושוב להרגיש הכאב ולהרגיש שעור קצת, ושוב חוזר חלילה. לא בא לי שהאקס יפסיק לאהוב אותי. לא בא לי שיהיה עם אחרת.
אולי זה נשמע רע אבל אני רוצה שהאקס יראה אותי ברחוב עם מישהו אחר. אולי זה יגרום לו לחשוב. אני לא רוצה שיהיה לו רע. נראה לי שהזה טבעי שקצת ארצה לא? אבל אם אראה אותו עם אחרת, או מעלה בפייסבוק תמונות עם אחרות וגם עם חברה אחרת, אתמוטט.
אני יודעת שאניצריכה להכין עצמי לזה, אך לא מצליחה.
עצות? ואיך להתמודד עם הקושי והביישנות והעובדה ששכבתי עם מישהו אחר?בהצחלה היה כיף, ועכשיו באות התחושות הקשות.שנתתי למישהו אחר לגעת בי.שאולי עוד לא הייתי מוכנה למרות שהוא ליווה אותי ודאג שלא יכאב לי - התייר והיה באמת מתחשב.שוב, עשיתי את זה כי רציתי ועכשיו באים הרגשי אשמה שאני לא יודעת איך להתמודד איתם. כן קשה לי להיםתח מינית, ולכן אם זה יהיה עם חבר יהיה יותר קל, שיכיר לאט לאט את הגוף, כמובן אחרי שנתקרב נפשית.
איך להתמודד ולהפסיק לבכות? איך לקבל את העובדה שהאקס כבר לא איתי?
שלום
ברצוני לומר שאני מרגישה ממש רע. אני בת 22, לא ילדה ועוד לא אישה. כך מרגישה.
עברתי לא מזמן פרידה מאוד קשה וכואבת אחרי זוגיות של ארבע שנים. עדיין מאוד כואב לי בצורת יומיומית.
הוא היה היחיד שלימד אותי מה זאת אהבה, והראשון שלי. לא נתתי לאף אחד אחר לגעת בי.
לא מזמן פגשתי מישהו שמצא חן בעייני. הוא פה לחודש, בא לבקר, ירד מהארץ לפחות לחמש שנים הבאות. ברור שלא יתפתח מזה קשר ארוך טווח, אך הוא כל כך מצא חן בעייני, היחיד אחרי האקס המיתולוגי. לא חשבתי שמישהו עוד ימצא חן בעייני בקרוב, שחור או לבן- ככה זה בהתחלה לפחות בסיום קשר ארוך ואינטנסיבי, כאשר הוא היה כל עולמי והאחד שלי.
מאוד התעודדתי מהעובדה שאני יכולה להשתחרר קצת מהרגשות העזים לאקס, ולפתח אפילו הידלקות קטנה על מישהו אחר.
מצחיק לי עם הבחור החדש, כיף לי והוא דואג לי. אם הוא היה בארץ, יכול להיות שזה היה מתפתח אחרת. אבל, אחרי כמה פעמים, שכבתי איתו. אני יודעת, שכבתי בידיעה שזה הרצון שלו. אני לא תמימה. אבל הרגשתי שבא לי גם.
אני אחרי כמה ימים עכשיו, מרגישה נורא. בכי וכו. או לי זה טבעי. אבל אני מרגישה שאני כבר לא ילדה, שרק האגס נוגע בה. עכשיו הרגשתי סופית שזה נגמר עם האקס. נכון זה נגמר סופית, אבל סירבתי לראות את זה. ברור שכאבתי אבל פתאום זה מרגיש כאילו אין דרך חזרה, למרות שלא הייתה. אני בוכה ומרגישה כבר לא ילדה. זה שלב בהתבגרות והתגברות על האקס שמאוד קשים לי. אני לא יודעת אם להמשיך לשכב איתו או סתם לכייף במידה וזה מה שירצה. כיף לי איתו, אבל עוד מעט הוא נוסע וארגיש ריקנות נוראיצ. אני מסוג הבחורות שלעולם לא חשבו שאהיה לי סטוץ. פשוט כי קשה לי להפריד את הרגש מכך.
והנה מצאתי את עצמי. בהתחלה זה עודד אותי להרגיש שעוד מיזשהו נמשך אליי גם אם זה שטחי, כשהאקס עזב הביטחון ברצפה. ולא משנה כמה התחילו איתי, עד שפגשתי התייר, זה לא החמיא לי באמצת. זה כן, אבל עכשיו זה מעודד שאני יכולה לפתח ולו הידלקות קטנה על מישהו אחר. ברור לי שבסוף אתאהב באחר ואמצא כמו שכל אחד עובר פרידה. אז למה שאני לא אצליח? בל לא בא לי להיתקע שניפ על האקס. אני לא מרגישה שאני מוכנה לזוגיות חדשה. וגם לא לעוד סטוץ. הוא אחר, שונה. לא בא לי שכל אחד יראה את הגוף שלי ושאפתח רגליים. גם ככה זה מאוד קשה לי ומביך אותי. אני רוצה רק עם חבר לעשות את זה.
השאלה שלי היא מה אעשה עם הרגשות האלו? הן יעברו? הכוונה לבכי וכו שאני כבר לא ילדה. זה מעין שלב שקשה לי לעכל. קשה לי לעכל שהאקס כבר לא רוצה בי, מתעניים, מתגעגע מספיק כדי לחזור. קשה לי שעזב אותי. נמאס לי להרגיש הכאב ולתת לו ללכת, ושוב להרגיש הכאב ולהרגיש שעור קצת, ושוב חוזר חלילה. לא בא לי שהאקס יפסיק לאהוב אותי. לא בא לי שיהיה עם אחרת.
אולי זה נשמע רע אבל אני רוצה שהאקס יראה אותי ברחוב עם מישהו אחר. אולי זה יגרום לו לחשוב. אני לא רוצה שיהיה לו רע. נראה לי שהזה טבעי שקצת ארצה לא? אבל אם אראה אותו עם אחרת, או מעלה בפייסבוק תמונות עם אחרות וגם עם חברה אחרת, אתמוטט.
אני יודעת שאניצריכה להכין עצמי לזה, אך לא מצליחה.
עצות? ואיך להתמודד עם הקושי והביישנות והעובדה ששכבתי עם מישהו אחר?בהצחלה היה כיף, ועכשיו באות התחושות הקשות.שנתתי למישהו אחר לגעת בי.שאולי עוד לא הייתי מוכנה למרות שהוא ליווה אותי ודאג שלא יכאב לי - התייר והיה באמת מתחשב.שוב, עשיתי את זה כי רציתי ועכשיו באים הרגשי אשמה שאני לא יודעת איך להתמודד איתם. כן קשה לי להיםתח מינית, ולכן אם זה יהיה עם חבר יהיה יותר קל, שיכיר לאט לאט את הגוף, כמובן אחרי שנתקרב נפשית.
איך להתמודד ולהפסיק לבכות? איך לקבל את העובדה שהאקס כבר לא איתי?
