למסלול האחרון של המירוץ

שירה כמים 1959

Well-known member
עלי העץ נעים ברוח דרך החלון

השל שעל כתפיי רך ונעים

השל שאימי סרגה לי ולא קיבלתי בטח לא היה עד כדי כך נעים

כשהוא מלטף את צווארי ודאי

יש לי חתיכת הווה בין הידיים

אבל אני מפליגה
 

שירה כמים 1959

Well-known member
חלמתי על אימא
חלמתי על אבא
הוי הנה אקרוסטיכון של צחוק

חחחחחה
חחחחחה
הוי הוי הוי
 

שירה כמים 1959

Well-known member
ממש פיזית
זה מחזיר אותי לחיים
כמו נשיקה טובה
טובה מאוד
ממש פיזית
העץ שעליו נעים לאט
בצל ובשמש
 

שירה כמים 1959

Well-known member
גווני הירוק
הו אלוהים
מי ידע
שיש עונג כזה
אחרי כל המעללים של החיים
בתוך כל המעללים
כאלה גווני ירוק שונים
כהים ובהירים על העלים הנעים בשמש ובצל חליפות
 

שירה כמים 1959

Well-known member
בגן העדן החלו לנשוב רוחות של שינוי
מישהו הפעיל מוזיקה בקולי קולות
חברו דפק בפטיש
הזקנה הצטנפה בתוך עצמה
"ערירית", אמרו עליה השכנים
"וכואבת", אמרו אחרים.
על פני הביוב הישן הניחו קרש מעץ
הימים הלכו ומלאו
כמן הירח
הגיע הזמן
לגמור
לבעור
(או בפשטות -)
לרקוד.
 

שירה כמים 1959

Well-known member
שבויה
הכול נשלל ממני
אפילו השתן שלי יוצג לראווה
נוזל מהקטטר אותו חיבר אל מוצא השתן שלי
הבחור הנחמד - השובה. גם אבא שלי אומר:
השדיים שלך הם לא שלך. הם שלו. ואני משחקת בנדמה לי:
פותחת את היומן ומתכננת את סדר יום המחרת
כאילו יש לי מחר
כאילו יש לי תקווה
 

שירה כמים 1959

Well-known member
ציפורי הטרף היכו בשמיים
על הארץ הזדחלו תנינים ובכו
דמעות של פלסטיק, הגשם החל להחזיר מלחמה
והשמש הצהובה בשמיים טיגנה את עצמה
אל תוך חור שחור. הייתה מנגינה בחלל
קסומה ולא מדעת, שכבה אישה אחת
במיטה עם חתול אחד, היה שקט
והיא סיפרה לעצמה סיפורים
והקלידה מילים
 

שירה כמים 1959

Well-known member
בקרקס התעייפו הנמרים
האריות פצחו את לועם בשירה
התאספתי כולי ועצמי במרכז החבל הדק
השמיים רעדו
 

שירה כמים 1959

Well-known member
עברתי לעיר יותר נעימה יותר נוחה יותר תרבותית
העבדים כאן יותר אדיבים
לא תמצאי עבד אחד חצוף
הייאוש מתכדרר לסל שוויון -
הקופאית, המנקה ואני -
כולנו שווים. ברחוב נשמע
כמעט רק
מוזיקה אשכנזית.
תודה לאל!
אף עבד חצוף לא מעז להביט לי בעיניים
כשאני הולכת לאטי אל ביתי החדש
הרצועה מהקולר שלצווארי נגללת
נאספת

גם בביתי השקט אינני מסירה את הקולר מצווארי
כן, בהחלט, חנוך,
ככל שהעבדים יותר נחמדים, כך נעשה הייאוש יותר נוח.
 

שירה כמים 1959

Well-known member
הגוף שלי
גופי
הגשם שירד בילדותי
כשהייתי במיטתי
ילדה קטנה אל תחשבי על הילדה הקטנה
זאת את אבל אחרת
מה נצרב לך במחזור הדם
שכבר נשפך ונשפך אל הנהר הענק
 

שירה כמים 1959

Well-known member
לא בזה שלי
ואין לי כוח
לא בזה שלי
ואין לי כוח
אין לי כוח
אין לי כוח
אין לי כוח
ולא בזה שלי
ולא בהוא שלי
ולא בהיא שלי
וגם לא אכה בדגדגנית הוורודה
 

שירה כמים 1959

Well-known member
רק להיום
רק להיום לא אכה בדגדגנית הוורודה
וגם לא בזו התכלת
ואף לא בסגלגלת
אפער קלות את פי
מרחיבה שפתיי
למילים נאות כמו
נזקקת לנקביי
ו
בארץ אבותיי
כשהגשם לא יורד
מה נאמר
ונסתער
 

שירה כמים 1959

Well-known member
תודה לאל על העץ בחלון
על העץ בחלון תודה
לעץ
לחלון
לרגליי אשר הביאוני הנה
לזה אשר יצר את העץ החלון והרגליים
 

שירה כמים 1959

Well-known member
בינתיים אני מקבלת אותך עם חטאייך, שירה
כמים שפכי לבך הנורא
תחת פני הלא נודע
עד שיהיו לך הכוחות
להשלים את כפרותייך
בעולם הזה
בעולם הבא, שירה
כמי אשד שפכי את לבך הנורא
הוא לא יירא
ולא ייסוג מפנייך
תראי
 
למעלה