למעלה מ 50% תלונות שווא על אלימות

yussuf

New member
למעלה מ 50% תלונות שווא על אלימות

מסמך רשמי של משטרת ישראל: אוכלוסיית "מקרי השווא" קבוצת אוכלוסייה זו היא הבעייתית ביותר, כיוון שמחד-גיסא, הנזק שהיא גורמת לתהליך הטיפול הוא כבד, ומאידך-גיסא, גורמים שונים במערכת אכיפת החוק כמעט שאינם מעלים את הנושא, בשל החשש מתגובתם של ארגוני נשים וארגוני עבודה סוציאלית. מדובר באוכלוסייה "טפילה", המנסה לעשות שימוש לצרכיה במנגנון אכיפת החוק, להשגת עמדת יתרון על הצד השני, במאבקי גירושין ובמאבקים על רכוש וגם על רקע מניעים רגשיים כמו נקמה. בשל גודלה של קבוצה זו (היא יכולה להוות מעל ‎50% מהפניות לתחנת משטרה), חשוב לטפל בה. כן גם משום ששוטרים, הפועלים בשטח בלחץ האירועים, נוטים לגבש לעצמם תכניות עבודה - אם שלושת האירועים האחרונים שבהם נתקל השוטר היו אירועי שווא, ייטה השוטר לראות ככזה גם את המקרה הבא ולהיפך. הנושא מוצנע על-ידי המשטרה, וכל ניסיון להעלותו מותקף על-ידי ארגוני נשים וארגוני העובדים הסוציאליים, ומבחינתם צדק. זאת, כיוון שאוכלוסיית הפונות אליהם היא אמיתית במאת האחוזים, ועל-כן נראות להם טענות כאלה כשובניזם וכנקיטת עמדות, התומכות במתעללים. כך כותב: ניצב-משנה ד"ר פיני יחזקאלי המכללה לביטחון לאומי מראות משטרה גליון 187 ינואר 2002 ז"א שמעלה משנה וחצי מחביאים את הנתונים - האם אין לגברים זכויות?
 

orlyt

New member
הבנת הנקרא - שיעור מס' 1

בשום מקום לא נאמר כי למעלה מ-50% מהתלונות הן תלונות שווא. ניצב-משנה יחזקאלי אמר, ולא ברור על סמך מה, כי "הקבוצה *יכולה* להוות מעל 50% מהפניות" וגו'.. לקרוא למאמר בכתב עת משטרתי מסמך רשמי של משטרת ישראל זה פשוט מגוחך. ייתכן שיש בעיה של תלונות שווא (לא בטוח אגב, עד כמה שונה האחוז בעבירות אחרות כמו עבירות רכוש ואלימות "כללית"), והמשטרה צריכה למצוא את הדרך לטפל במקרים כאלה, כפי שהיתה עושה במקרים אחרים של תלונות שווא. עם זאת, לעשות דה-לגיטימציה מוחלטת לתלונות של נשים על אלימות (כמו גם לתלונות של גברים..) זה דבר רע שיגרום לנשים (וגברים) להמנע מלהתלונן ("כי במילא לא יתייחסו אלי ברצינות") במקרה של פגיעה.
 

yussuf

New member
הבנת הנקרא בסיסית

כתוב במילים מפורשות החוזרות על עצמן לאורך כל המאמר. אם בחרת להתעלם ולהבין רק מה שנוח. זו זכותך הלגיטימית. שאיננה משנה את העודה שלפנינו מסמך, רשמי, חוקי היחיד מסוגו בארץ, האומר גלויות וברורות מה שרבים מהגברים הבינו כבר מזמן. הקלות הבלתי נסבלת של הגשת תלונה כוזבת.
 
הבנת המציאות...

אכן מסמך יחיד מסוגו. אולי יש בכך ללמד על מידת מיהמנותו. בכל אופן, כפי שכבר נאמר, זהו אינו מסמך רשמי בעל אופי חוקי כלשהו. זהו מאמר בעיתון בלבד. אשר למציאות - יש אלימות בישראל, וחלק ממנה הוא אלימות כנגד נשים. זו עבירה חמורה, שיש להעניש את מי שעובר אליה בחומרה. יתכן ומוגשות תלונות שווא, אולם יש לזכור כי לרוב המשטרה פותחת בחקירה מקיפה למיצוי הדין, ומגישה כתב-אישום רק לאחר שהיא משוכנעת במידה סבירה כי התלונה רצינית. אתה מתאר את המצב כאילו הגברים המכים הם קורבן, ולא כך הוא. הנשים המוכות הן קורבן, ומי שמוגשת נגדו תלונת-שווא הוא קורבן גם כן. אנא ממך - הצעות לפתרונות... כרגע אתה נשמע כמי שאומר: בואו נלחם למען זכויות הגברים, ונפסיק להתייחס ברצינות לנשים שמתלוננות על אלימות כנגדן. כרגע, היחיד שאני מפסיק להתייחס אליו ברצינות הוא אתה. כמובן, שאחזור להתייחס ברצינות מיד כשתציע הצעות מעשיות לטיפול בבעיה.
 

yussuf

New member
זה מסמך רשמי וחצי ויותר מזה

אלו הם מילים מפורשות, חד משמעיות לאורך כל המאמר. בסופו, מודגש!! רשימת המקורות עליהם נשען המחקר נמצאים בידי המשטרה. חד וחלק! זאת עובדה, אבל כמוך, לא קוראים מה כתוב, לא בודקים, על סמך דעה קדומה שהיא תוצאה של מערכת הסתה בת עשר שנים. חרצת דין! לר קרת, לא הבנת ויש לך דעה להשיב לי? איך?
 
לקרוא לזה

מסמך רשמי זה פשוט אי-הבנה. מדובר בכתבה מתוך ביטאון משטרתי. זהו מסמך רשמי כמו ראיון עם הרמטכ"ל ב"במחנה". צריך להתייחס לדברים ברצינות ובחשיבות, אך לא מדובר במסמך רשמי! על איזו הסתה אתה מדבר? אינני מונע מתוך הסתה כלפי המשטרה. למרות שחלק מהפעילות המשטרתית כרוכה בהפרת זכויות אדם, אני חושב שלרוב הם עושים עבודה מצויינת. יישר כוח! אשר למקורות: מאמר אקדמי לא היה מתפרסם ללא רשימה ביבליוגרפית מפורטת. זכותה של המשטרה לשמור על מקורותיה לעצמה. לא ביקשתי מהמשטרה לחשוף את מקורותיה החסויים, אך אין לבקש ממני להתייחס לדברים ברצינות אקדמית, כשבסך הכל מדובר בהבעת עמדה פובלציסטית. לבסוף, חשוב מכל. טרם טרחת לצרף רשימה של הצעות מעשיות לטיפול בבעיה שאתה מעלה. אנא התייחס ברצינות לבקשה, על מנת שנוכל לקיים דיון רציני... תודה.
 

yussuf

New member
אולי מספיק עם סילוף האמת- הגזמת!!

אם קוראים את הכתבה עד סופה מוצאים את התשובה, כתוב בשורה התחתונה בפירוש רב שהמקורות למאמר שמורים אצל המשטרה. כך שזה מאמר שהוא יותר מחקר הנשען על עובדות אמת. אבל בכל זאת, אני כעת אוסף עוד חומר ומרכז אותו באתר עניין של גברים - ואם מחברים לנתון מעלה עוד נתונים ממקורות אחרים. מוצאים שבהחלט יש על מה להתבסס והמאמר משקף את המציאות כפי שהיא היום. במיוחד עיין בסוד הגדול של האימהות ההוריות שם ישנם הרבה קישורים שמסבירים כי תלונה שקרית משמשת נשק לסילוקו של הגבר מהמשפחה. אפשר גם לעיין במאמר מסע הסתה נגד גברים ובקישורים הנלווים. ובתוצאה של ההסתה - הקורבנות הנעלמים של האלימות במשפחה. ואם חסר לך דבר מה כדי להשלים את התמונה, אתה צריך רק לבקש. חן חן עבור תשומת הלב.
 
תודה על

ההתייחסות המעמיקה. לא אמשיך את הוויכוח על מהימנות הדברים בכתבה המקורית, שכן דומה שדברי לא מובנים כראוי בנושא זה, והוא גם איננו העיקר. אכן, דברים מעניינים ומעוררי מחשבה. אין לי ספק כי תלונת שווא היא דבר איום ונורא, ולעולם לא ארצה להקלע לסיטואציה כל-כך אכזרית. ברור כי מי שמוטל בו דופי שלא בצדק הוא קורבן. יחד עם זאת, ברור כי מתי שהתלונה מוצדקת יש לפעול נגד העבריינים במלוא חומרת הדין. קשה לנו מאד להבחין מתי התלונה אמיתית ומתי היא שקרית, וכאן בדיוק מוקד הבעיה המורכבת. כעת, לאחר שמובן לנו יותר מוקד הבעיה, אשמח לשמוע את הצעותיך האופרטיביות לשיפור הטיפול בנושא זה, על-ידי המשטרה ו/או גופים אחרים. תודה.
 
עיקר וטפל

מה זה חשוב אם מדובר במסמך רשמי, חוקי וכד' או בחיבור דמיוני? העיקר הוא הבעיה שהוא מציג. יש בעיה עם תלונות על אלימות במשפחה בפרט ועבירות במשפחה בכלל בכך שלרוב מדובר בגירסה מול גרסה ואין ראיות מסייעות. לכן במקרים כאלו תלונת שווא בעייתית יותר מתלונת שווא במקרים אחרים. וזאת משתי סיבות. א. רצף של תלונות שווא יכול לשנות את התייחסות גורמי האכיפה (משטרה, פרקליטות) לנושא האלימות במשפחה שגם כך הוא בעייתי בגלל הסיבה שציינתי קודם (קושי במציאת ראיות מסייעות). ב. יש קושי להתגונן מפני תלונת שווא שכזאת וגם ארגוני הנשים לא רוצים שגברים ישבו בכלא, יורחקו מבתיהם או יאבדו משמורת על ילדיהם בגלל שימוש ציני בתפיסת האישה כצד החלש ברוב המקרים. לדעתי הפתרון הוא הרתעה כפולה. מצד אחד החמרת הענישה לגבי אלימות במשפחה (היום העונשים הם מגוכחים). ומצד שני החמרת הענישה לגבי תלונות שווא (שבעיני זה גם סוג של אלימות) מה שכמעט וכלל לא נעשה היום.
 
למעלה