למרות הכל לא מפסיקה לאהוב...

ברקת***

New member
למרות הכל לא מפסיקה לאהוב...

בעלי היקר, למרות כל ההכפשות והנסיונות שלך לגרום לי להפסיק לאהוב... תמיד אזכור לך את הזמנים הטובים והאהבה הרבה שחלקנו. בטוחה שיבוא היום בו תבין שלא אני האויב שלך, לא בי היית צריך להלחם. כי תמיד אדאג וארצה בטובתך אחרי טובת הילדים. הבנתי את התנהגותך או לפחות ניסיתי להבין, פיתחתי בראשי תיאוריות שונות למה שקרה ובכולן הגעתי למסקנה שיכולנו להצליח לשקם את יחסינו. אבל זה תלוי היה בשנינו ואתה בשלך, עד לא מזמן סונוורת מכיבוש נוסף, מעניין של אחרת בך... ושוב חזרת אליי וקיבלתיך בזרועות פתוחות, אך שוב אתה מרוחק ואאני תוהה האם שוב זה קיים? רק תזכור יקר שלי, כי ניסיון לקטוע קשר משפחתי דומה קצת לניסיון להעמיד פנים שאין כוח משיכה. אתה יכול להתרחק למשך זמן מה, אבל בסופו של דבר אתה תבין שאתה תקוע. הזמן ממשיך לחלוף ומהר, מרפא כל כאב, מטשטש הזכרונות. לי ולילדים יהיה טוב, אין לי ולא יהיו לי יסורי מצפון, מבחינתי ניסיתי והמשכתי לבנות את הגשר שאתה הרסת והמשכת להרוב, ואני לבנות ואין בי יותר כוח לבנות מה שכנראה ראוי להרוס,מתכוונת להמשיך בלעדיך ומגלה שזה לא סוף העולם. ומצפונך יעיק עליך כשתנוח עליך דעתך ותבין את שעוללת למשפחה שאהבה בכל ליבה. כי הצד הנטוש מצליח להתגבר ולהמשיך בחייו, לעומתו הצד הנוטש לא ידע מנוח מיסורי מצפון וצער... התקוות לשיפור יחסינו הולכות ודועכות, היום אמרת שמה שהיה ביננו מת. בוודאות יודעת שיבוא היום בו תבין את אובדנך, אובדן שאנו כבר נספיק לשכוח. חזק ואמץ והלוואי שתהייה מאושר גם בעוד חודש/שנה.
 

פורומית

New member
קצת קשה לי להגיב על מה שכתבת...

כל הנסיון החוזר שלך להמשיך, להתגבר על המכשולים... את באמת חזקה, משהו נדיר, מישהו אחר במקומך ממזמן היה נשבר, כל מה שנשאר לי הוא להגיד לך: אני איתך!!!! את נוהגת בתבונה רבה, ולקוות שבכל זאת יהיה לזה סוף טוב.. ממני, פורומית.
 

ברקת***

New member
תודה על העידוד

מודה לך מקרב לב על החיזוקים... חזקה??, לא מספיק אם הרמתי ידיים. לא יודעת מה לחשוב... האם באמת יהיה טוב, האם אינני משלה את עצמי... האם הוא שכח את כל שעברנו...לאחר 18 שנות שותפות ו15.5 שנות נישואים? כותבת בדרך כלל לעצמי, אך אין לי משוב למכתב מעצמי ובשעה קשה כמו זו שמחה לכל עצה/משוב, לכן החלטתי לשפוך את הרהורי על גבי המסך בפורום כתבתי זאת על מנת שיקרא, אך הוא לא מעוניין, כל שנשאר לי זה להבין שהפעם זה באמת נגמר. ותוהה האומנם?! האם אני תמימה / רומנטיקנית חסרת תקנה? מה יהיה הסוף לזוגיות שלנו?? בוודאות אוכל לומר שאילו הייתה בי הסבלנות והיכולת לחכות בשקט מבלי לחקור לשאול להתקשר הדברים יכולים היו להסתדר. אך אני בוערת, רוצה תשובות, מבינה שהוא במצוקה, אך לא מקבלת את התעלמותו מהמצב... לכן על פי אמות המידה שלי נכשלתי... כי ויתרתי עליו - עלינו.
 

lmerav

New member
כאשר אני רבה עם בעלי

אז אני מעט קיצונית בדקות של האהבה והשינאה. ובעת של מריבה אני תמיד חושבת : " אוף.. רק אחרי מריבה הוא יבין שעשה טעות" או " רק אחרי שעזבתיו למשך יום שלם הוא הרגיש בחסרוננו" למה הם צריכים תמיד איזה "פוש" או מקרה על מנת להקשיב לעמדות שלנו ? על מנת לשמוע את ליבנו ? אני חייבת להודות שקימים מקרים שבהם אני טועה ולא מעטים אבל לפחות אני יודעת להקשיב..... שיהיה לך המון המון בהצלחה. את מוזמנת תמיד לשתף אותנו ולשפוך את ליבך - אם אכן עוזר לך. תמשיכי להיות חזקה כמו שאת.. את מחזקת המון בנות אחרות בדרך..רק שתדעי. מירב לוי
 

ברקת***

New member
אילו רק ידע להקשיב

תודה לך מרב. כן אכן אילו רק ידע להקשיב... די מאוכזבת שאני מתחילה להתייאש, ושרואה איך הכל נגמר מצידו... הסימנים ברורים וחזקים, והאינטואיציה שלי מתחננת, לחכות, להיות שלמה עם החלטתי לחתוך.וההגיון בשלו, מהבהב שנגמר וחבל"ז, עדיין צעירה, נאה ובאמת שווה.. אז למה להמשיך לסבול יחס מכפיר ולא מעריך? כי אולי הוא במשבר, כי אולי במצוקה נפשית?? כי מה? עד מתי אמשיך לנסות לחשוב ולנתח אותו. למה לא לקבל את דבריו, פשוטם כמשמעותם. לא רוצה אותי לא צריך - לא שווה שאחכה לו. ושוב ושוב מערבולת מחשבות סותרות... האם בסוף אשתגע?... לא כדאי לשים לזה סוף?! תודה על החיזוק והעידוד... וכן עוזר לי לשפוך את ליבי, מקל על העומס הרגשי. תודה.
 

מתולתלת

New member
את באמת אישה חזקה

ואסור לך לקבל אותו שוב בזרועות פתוחות זה לא מגיע לו בהצלחה מתולתלת
 
למעלה