למשתמשים בתוכנת פינאלה כנסו בבקשה

[פיקולנית]

למשתמשים בתוכנת פינאלה כנסו בבקשה

חברי פורום יקרים פליז עזרו לי ... יש לי תוכנה מעולה לכתיבת תווים פינאלה שמה רק שלצערי אני לא כל כך יודעת להשתמש בה ! התחלתי לכתוב עיבוד לחליל צד קרן בפה אבוב וקלרינט בס הגעתי לעמוד רביעי וזה סימן לי את זה כסוף היצירה עכשיו את ההרכב הזה הרכבתי דרך המסמך עם השלבים ... ואני לא יודעת מה לעשות כי בכלל לא סיימתי לעבד את היצירה ונגמרו לי הדפים לכתוב פליז מה עושים איך מתקנים ומוסיפים שורות ובכלל עמודים ...?!

 

[giladsh]

בלי לחץ- זה פשוט ביותר!

בוחרים את ה-measure tool (אחד מה-tools הראשיים). ברגע שבוחרים אותו מופיע בראש העמוד תפריט שנקרא "measure". נכנסים אליו ובוחרים את אופציית "add". בחלון שנפתח עכשיו פשוט מכניסים את מספר התיבות הרצוי, לוחצים ok והתיבות נוספות בסוף הקטע. יש גם אופציית insert שמטרתה להכניס תיבות באמצע קטע קיים. מסמנים את התיבה שאחריה רוצים להכניס תיבות נוספות, מכניסים מספר תיבות להוספה ולוחצים ok.

 

[שירה בלטר]

אל, תדאגי- יש עוד דפים... ../images/Emo13.gif

הנה כמה שיטות "להוסיף דפים": 1) בוחרים בכלי תיבה (הקלקה אחת). (מצורפת תמונה) 2) בתפריט "measure" בוחרים "...add" ומציינים בתיבת הדו שיח שנפתחת את מספר התיבות שמוניינים להוסיף. (<=מהסוף. ישנה אפשרות להוסיף באמצע אך קודם נלמד את הבסיס..

). צירפתי גם לשלב הזה תמונת הדגמה. 3) יש עוד תיבות! 4) בכלי "mass mover" (מצורפת תמונה) ניתן "לנעול" מספר תיבות בסיסטמה. לאחר בחירת הכלי נכנסים לתפריט (mass mover) המופיע (כמו קודם) ושם ל-"fit music" ושם בוחרים. [קבצי התמונות משורשרים להודעה זו, מפאת אילוצי תפוז] מקווה שהסתדרת! אם תצטרכי עוד עזרה- בקשי!

 

[שירה בלטר]

אהה, אופס, כבר ענו לך

אם תרצי- הכנתי תמונות עזר..

 

[פיקולנית]

כן תמונות ממש יעזרו לי !!!!

בבקשה !!!!! ואני צריכה עוד עזרה ... מה המנעד של קרן בפה ושל באס קלרינט

 

[allegro]

רגיסטרים של קרן ובס קלרינט

קרן בפה- מפה באוקטבה קונטרה עד לדו באוקטבה II קלרינט בס בסי במול- ממי באוקטבה גדולה( מצלצל רה) עד לרה באוקטבה II( מצלצל דו)

 

[שמוצקין]

התוכנה גם מנגנת את מה שכתבת?

 

[אריק חייט]

אני מקווה שהבנתי אותך נכון

בתוך תפריט Options יש אופציה שנקראת Display In Concert Pitch. כשאתה מסמן אותה, הפינאלה יאפשר לך לכתוב את כל התפקידים בלי טרנספוזיציה - כולם בדו (או בסולם שאתה בוחר, כמובן, למרות שאין שום טעם לבחור סולם שונה שלא משיקולי נוחות השירה או נוחות הביצוע בכלי, כשמדובר ביצירה שאין בה כלי שמנגן בכיוון לא משווה), וכשתסיים ותרצה להדפיס את התפקידים כפי שהנגנים צריכים לקרוא אותם, עם טרנספוזיציה, אתה פשוט מבטל את האפשרות הזו (לוחץ שוב על האופציה בתוך תפריט Options) והוא עושה לך את כל הטרנספוזיציות בצ'יק. אופציה נפלאה, מבטלת את הטרחה המיותרת שכרוכה בכתיבה עם טרנספוזיציה למי שלא מיומן בכך. כשתכתוב את הכל עם האופציה הזו מסומנת - התוכנת תשמיע לך את הכל בסולם שבו אתה כותב - בלי טרנספוזיציה. כך שאתה צריך לכתוב בדיוק את מה שאתה רוצה לשמוע.

 

[שירה בלטר]

אני חושבת שעדיף לא להשתמש בזה

- זה חשוב להיות מיומן בכתיבת טרנספוזיציות ורק ככה לומדים. אל תבחרו בדרך הקלה!

 

[אריק חייט]

יפה, כאן מתחיל דיון מהותי

השאלה היא - רק ככה לומדים מה? כמה מאתנו כאן יכתבו יצירות סימפוניות בחיים שלהם? מי מאתנו באמת יצטרך להשתמש במידע הזה? הרי לו יש כאן מישהו שיצטרך יום אחד ממש להשתמש בזה, סביר להניח שהוא ידע את זה הרבה לפני שזה יקרה. זה מרתק ללמוד על תכונותיהם האקוסטיות של הכלים השונים, על אופן הפקת הצליל שלהם ולמעשה כל מה שיש - מרתק בעיני. אך כדי ליצור את המוסיקה - מה זה משנה באמת? אם אדם יודע שהוא אוהב את הסאונד של קלרינט, ושהוא רוצה לשלב אותו ביצירה, ונאמר גם שהוא ניגן לעצמו את זה על סינתיסייזר משוכלל עם רמת גימור גבוהה בדגימות. כל שנותר לו עכשיו זה לכתוב את התפקיד, להדפיס אותו, לתת אותו לנגן ושלום על ישראל. בשום שלב בתהליך שזה עתה תיארתי אין את הצורך לשלוט בטרנספוזיציה של כלים. מה שצריך לדעת - זה להלחין. כל היופי ביתרונות של תוכנות כמו פינאלה הוא שהן מאפשרות לאנשים עם הרבה כשרון ופחות אמצעים וידע - להגשים את רעיונותיהם. זה נכון שכלים אקוסטיים שנשמעים נמוך או גבוה יותר משאר הכלים יישארו כך לנצח, כי כדי לשנות את התכונה הזו צריך לשנות את מבנה הכלים - ולזה יש השלכות מיידיות ובלתי נמנעות על איכות הצליל ואופיו. סביר להניח שבעתיד הקרוב והלפחות די רחוק עדיין ישתמשו בשיטת התיווי המערבית המסורתית - לכתיבה ולקריאה לשם ביצוע. עד שנולדו תוכנות כאלה - לא היה פתרון למוסיקאים עצמאיים. חייבים ללמוד, ולזכור בעל פה. ולא שזה כל כך נורא - באמת שלא. ואני דוקא כן מעודד ללמוד כמה שיותר ולדעת כמה שיותר ואני משתדל לעשות זאת בעצמי. אך לא תמיד יש זמן. לא תמיד יש סבלנות. ולא תמיד המוזה יכולה לחכות לנו. אז למי שכבר יש כשרון, ויש השראה ותעופה ותעוזה ואפילו קצת מוזה, יש גם אמצעי הרבה יותר מיידי להגשים אותם. רעיונות מוסיקליים הם דבר נדיף. המוח שלנו לא תמיד אמין והזכרון שלנו לא תמיד עובד שעות נוספות, וקל מאוד לשכוח רעיונות מוסיקליים, במיוחד כשמדובר בדברים מסובכים יותר. לכן כדאי ומומלץ להשתמש בתוכנות האלה ובאופציות האלה. וכדי להיות מוסיקאי יותר טוב - מומלץ גם ללמוד כמה שיותר על המוסיקה, אין ספק.

 

[שירה בלטר]

אפשר לרשום קודם ב-C (דו),

כדי לא לאבד רעיון אבל אנחנו צעירים כרגע (רובנו ככולנו)- הרבה יותר קל לנו להתרגל לכתוב כך כיום מאשר לגרור את זה על כל החיים- מי מאיתנו שרואה את עצמו כעוסק במוסיקה עוד כמה שנים- עדיף שעכשיו ייתעמת עם האלמנטים הטכניים הפשוטים, כי יש עוד המוון מה ללמוד ועוד כמה שנים כשיגיע לאקדמיה או לאנשהו- י ה י ה ל ו י ו ת ר ק ל ! ! ! אין טעם לדיון ה"מהותי" לטעמי. ישנם הרבה יותר מדי דיונים "מהותיים" במקומותינו. עדיף שנלמד ונעשה ונכתוב בטרנספוזיציה.

 

[אריק חייט]

היי, רגע...

"אין טעם לדיון ה"מהותי" לטעמי. ישנם הרבה יותר מדי דיונים "מהותיים" במקומותינו. עדיף שנלמד ונעשה ונכתוב בטרנספוזיציה." ... זה הזכיר לי יותר מדי משהו כמו "לא. אני צודקת ואתה טועה וחבל לך על הזמן". אז שניה. דיונים מהותיים זה נחמד ומעביר את הזמן. וממלא את הפורום ומעשיר את הרייטינג שלו. אני טוען שללמוד את הכתיבה בטרנספוזיציה אינה מטלה כל כך קשה. אפשר ללמוד את זה תוך חודש אם ממש מתעצלים, ותוך יומיים אם ממש מתאמצים. וכשיגיע היום, אם יגיע, שבו נהיה חייבים ולא תהיה שום אפשרות אחרת, לא תהיה ברירה אלא לכתוב בטרנספוזיציה בלי תוכנה, ישר לדף משום מה (אולי הטכנולוגיה תתחיל לחזור אחורה), אז נתאמץ קצת לצורך האירוע החד-פעמי הזה.

 

[cut2]

מסכים ומוסיף

חוץ מהסיבות הברורות (נוחות, זמן), יש עוד יתרון קטן לעניין הזה. ברגע שהרבה יותר קל לך לעבוד - ובוודאי שהסולם הנוח ביותר לרובנו הוא C - הקומפוזיציה שלך תזרום יותר, תשמע טבעית יותר, פחות מאולצת, או בקיצור- פורה יותר. זה לא כזה פטאלי, זה פשוט אספקט שיש להסתכל עליו שבוחנים סביבות עבודה שונות, ובגלל דברים כאלו, למשל, עברתי מ'הרמוני אסיסטנט' ל'פינאלה'.

 

[elad2040]

הממ...

גם אני תהיתי למה מחנכים אותנו תמיד לא ללמוד "בדרך הקלה"? עלה בדעתי, בזמן שלמדתי כמה חודשים אצל מורה לגיטרה קלאסית (רציתי לחוות על בשרי, שפולחן "הדרך הקשה" נובע מההנחה הסמויה שכולם צריכים להיות בטהובן, ואם אין לנו את היכולת אז לנסות להגיע כמה שיותר קרוב. המחשה: ילד מגיע ללמוד גיטרה, כולו נלהב, ומוצא את עצמו מנגן "יונתן הקטן" מול תווים, כשמתחת רגלו דרגש נורא, לשבירת הגב ועיצוב האופי. לא נזכיר אפילו על דבר מישהו שבטעות הגיע לכינור! אני חושש שבהמון מלימודי המוסיקה אין טיפת חדווה ואהבת מוסיקה אמיתית.