למתוסכלים ולנכים "הלא-קשים"

[ענבינה]

למתוסכלים ולנכים "הלא-קשים"

אנו יוזמים פעילות ציבורית מעמיקה במטרה להביא לשינוי תפיסות מעוותות אשר בגללם נגרם עוול רב בעיקר לנכים "הלא קשים". אין בפעילות זו משום איזה פילוג נוסף אצל ציבור הנכים, אלא פעילות בתחומים שלא טופלו ע"י מטה המאבק. אנו סוברים שצריך אחדות ולא פילוג, אך יחד עם זאת, אנו סוברים שצריך שינויים מעמיקים בתפיסה של המימסד כלפי הדרך בה "נמדדים" צורכי הנכה. דרך זו הינה כיום מעוותת מאוד ואינה נוגעת בקרקע המציאות. אתם מוזמנים לקרוא את הקובץ המצורף, ולכתוב אלינו לכתובת שבתחתית הקובץ. מצפים לשמוע מכם. היוזמים

 

[זהבה נ]

ענבינה שלום לצערי לא הצלחתי לפתוח ../images/Emo70.gif

את הקובץ המצורף, אין לי מושג אם בגלל בעיות אצלי במחשב או בסוג הקובץ. אבל מעניו אותי שתגדירי מה זה "הלא קשים" בהגדרה הרחבה יותר. ממתינה לתגובתך תודה זהבה - פורום "זכויות הורים"- בתפוז

 

[ענבינה]

אעלה את הקובץ בשתי הודעות. חלק א.

אל הנכים 75% אי כושר ו-50% רפואית או בסביבות מדדים אלה. אנו קבוצה של אנשים שנקבעו לנו ערכים נכותיים בסדרי גודל שבסביבות הנזכר לעיל. על אף שבשל המגבלה הרפואית איתה אנו חיים, איננו מסוגלים (עדיין) להשתלב במעגל העבודה, ולהתפרנס מהכנסה עצמית, ועל אף שאנו מתפרנסים רק מקיצבת הנכות הבסיסית, שמו אותנו בתחתית סולם העדיפויות מטעמים לא ענייניים, לצורך הענקת תוספת לקיצבה בסכום המירבי, כפי שחתמה הממשלה עם מטה המאבק. הסיבה המונחת בבסיסה של האיפה והאיפה הזו, נובעת מעיוות חשיבתי ותפיסתי שעל פיו מעניקים את הסיוע לנכה. עיוות חשיבתי זה, רואה את הנכה ואת צרכיו, וקובע את המדדים למתן סיוע לנכים על בסיס סובייקטיבי-רגשי, ואינו מתייחס לנכה ואינו קובע את המדדים למתן סיוע לנכה על בסיס אובייקטיבי-מציאותי כפי שזה צריך להיות. (="נכים קשים" לעומת "נכים קלים" וכדו´, במקום מה שנפרט בהמשך) אנו רואים במדדים אלה המקובלים היום ושעל פיהם מעניקים סיוע לנכה, מדדים מעוותים המתעלמים מהצרכים האמיתיים ומהמציאות האמיתית בה חי הנכה. אנו חושבים שהענקת סיוע לנכה על סמך מדדים של נכות רפואית (="נכה קשה") בלא להתחשב ביכולתו הממשית של הנכה ליצור לעצמו הכנסה, הינה עיוות תפיסתי חמור. הענקת סעד לנכה צריכה להתבסס על צורכי הנכה האמיתיים, על מידת יכולתו/אי יכולתו ליצור לעצמו הכנסה, ולא על רגשי רחמנות שאין בינם לבין המציאות בה חי הנכה ולא כלום. **האם מישהו חושב שנכה בעל נכות רפואית גבוהה (="נכה קשה") צריך יותר אוכל? **האם מישהו חושב שנכה בעל דרגת נכות רפואית נמוכה צריך פחות אוכל? אנו חותרים לפתיחתו של מסע הסברה שיראה ויבליט את העיוות החשיבתי הזה. מסע הסברה המתבסס על צרכים אמיתיים ולא על רחמנות ומסכנות. מסע הסברה שיקבל את תמיכתם של אנשי מקצוע, מסע הסברה שמטרתו לשנות מן היסוד את השיטה המעוותת הזו על פיה מתייחסים ומתקצבים אנשים בעלי מוגבלויות, בין אם זה להענקת קיצבת הנכות הבסיסית ובין אם זה להענקת קיצבאות/סיועים נוספים הנובעים מצרכים רפואיים מיוחדים (ניידות, שר"מ, הנחות ומענקים שונים וכדו´) תוך התייחסות למדדים והגדרות סובייקטיביות לא מציאותיות. המדדים הנמצאים היום בשימוש המוסד לביטוח לאומי ומוסדות המדינה השונים, והמשמשות כמדד על פיו נקבע גובה ואופן הסיוע לנכה, הינם מדדים המתעלמים מהמציאות בה חי הנכה ובסיסם הוא תפיסה טכנית לא מציאותית ו/או ראית הנכה על בסיס סובייקטיבית. אנו בדעה שיש לשנות מהבסיס את החשיבה ואת התפיסה שעל בסיסה נקבעים המדדים לצורת חשיבה יותר מציאותית ויותר צודקת. אנו בדעה שהענקת סיוע לנכה צריכה להיות ע"פ מדדים מציאותיים המתחשבים הן במציאות האנושית והן בצרכים הנובעים מהמציאות הרפואית האמיתית ולא במדדים שבסיסם הוא טכני ו/או סובייקטיבי-רגשי, כפי שהמצב היום.

 

[ענבינה]

הקובץ. חלק ב.

אנו בדעה שהקריטריונים העיקריים שעל פיהם צריך להיבנות הסיוע לנכה הם אלה: 1. יכולתו/אי יכולתו של הנכה לפרנס את עצמו. (לא מצבו הרפואי!) 2. צרכיו המיוחדים הנובעים ממצבו הרפואי. אנו בדעה שהסיוע החומרי לנכה צריך להתחלק לארבעה מרכיבים: מרכיב ראשון: קיצבת קיום בסיסית. קיצבה המיועדת לצורכי הקיום הבסיסיים המשותפים לכל בני האדם בלי קשר למצבם הרפואי, (ואין כלל מקום שתהיה מושפעת ממצבם הרפואי!) מרכיב שני: קיצבה נוספת עבור צרכים הנובעים ממצבו הרפואי הנתון של הנכה. (ניידות, שירותים מיוחדים, התאמת דיור וכדו´) מרכיב שלישי: סיועים חד פעמיים עבור הצרכים המיוחדים של הנכה. (סיוע בקניית רכב מיוחד, לימוד נהיגה מיוחדת, התאמת דירה וכדו´) מרכיב רביעי: הנחות: בשרותים הממשלתיים, המוניציפליים, המימסדיים ואחרים, שצריכים להיות מושפעים אך ורק ממדד מס´ 1. דלעיל. חובה לתקן את העיוות שבצורת ההסתכלות והתפיסה! כדי לשנות מצב זה יש צורך לחולל שינוי בחשיבה, שינוי בגישה, וכדי להגיע לכך, יש לפעול בצורה מובנית ומסודרת באמצעות הכנת עבודה יסודית בנושא זה. אנו רוצים להקים קבוצת עבודה רצינית של אנשים רציניים המרגישים נפגעים מהמצב הקיים, והמזדהים עם דברינו אלה, ע"מ להכין יחד מסמך הבנות אשר יובא בפני אנשי מקצוע המסכימים עם עקרונות אלה, ויבקש את תמיכתם. המסמך עם תמיכת אנשי המקצוע, יובא בפני חברי הכנסת ובפני הממשלה שתידרש לאשרו ולשנות על פיו את מתן הסיוע לנכים. מי שמזדהה, ומי שחושב שהוא מסוגל לקחת חלק בקבוצת עבודה זו, מתבקש לכתוב לכתובת: [email protected] בברכה, היוזמים

 

[זהבה נ]

ענבינה מאוד נכון הרצון שלכם לשנות

ואם אפשר יותר פרטים על הקבוצה הזו שמתארגנת? אני מעונינת בעוד פרטים מי הם האנשים שמתארגנים? וכיצד הם פועלים או מתכננים לפעול? זהבה פורום זכויות הורים בתפוז

 

[ענבינה]

זהבה, בשלב זה אנו מעוניינים

לשמור על אנונמיות. סיבת רצוננו להישאר אנונימיים היא שכל עוד איננו יודעים כמה מוכנים להצטרף לפעילות בצורה רצינית, ואיננו יודעים אם יהיה הד לקריאותינו, אין טעם שנינס להתנגשויות מיותרות עם פעילים בארגונים אחרים למען הנכים. אנו רוצים להתחיל להכין עבודה מקיפה על המצב ביחס החוקתי לנכים כפי שהוא במדינת ישראל. מטרת עבודה זו היא לגבש תוכנית מקיפה שהיעדים שלה זה עשיית צדק. לתת למי שבאמת צריך לא לתת למי שבאמת לא צריך. ביטוי למטרתנו ניתן בקובץ שצורף לאחת מהודעותינו. פתחנו גם פורום חדש כדי לתעל דרכו את התקשורת ואת ההתבטאות של מי שמרגישים פגועים כי הם הוגדרו ע"י אותם קריטריונים הנוהגים כיום כ"נכים לא קשים". לכן מי שמרגיש שיש צורך בשינויים מעמיקים מוזמן להצטרף ע"י פניה לאימייל שצויין בקובץ. בברכה, היוזמים

 

[אתי אברהמי]

ענבינה ישנם פגועים רבים בכל בתחומים

14.03.2002 ענבינה ישנם פגועים רבים בכל בתחומים, מילדים נוער בוגרים מבוגרים וגיל הזהב. ומרוב עצים בלי לפגוע חס וחלילה, לא רואים את היער רבים מציבור אנשים עם מוגבלויות,אבדו אמון במערכת שאמורה לסייע להם , הארגונים השונים. מעטים מביניהם מסייעים ונותנים כלים. למרביתם אין משאבים. ללא הכרה, או עמותה לדעתי, לא ניתן יהיה לפעול.. לדעתי, עוד פורום ועוד פורום עוד ארגון ועוד אחד, רק מחלישים ולא מקדמים. ואת זה הממשלה שלנו בדיוק מחפשת. אני בעד חקיקה נבונה במכלול הנושאים. נכים קשים וקלים ולהפך. אסור שאף אחד יקופח באגורה מיום היוולדו. בארץ דמוקרטית, צריכה להיות חוקה מתאימה לאנשים כמונו בזכות ולא בחסד. החוקה לא צריכה להשתנות כהוא זה עם החלפת הממשלות או אחרים. דוגמא , ארגון בארה"ב שהצליח לכופף את כולם. כל מה שמוחלט , מתבצע הלכה למעשה בגיבוי החוק. לכן לדעתי צריך לדאוג בכל דרך אפשרית להשיב את הנציבה שהתפטרה, עו"ד אריאלה אופיר לתפקידה מיידית. היא בין הבודדים שמסוגלת לשנות כפי שיחד עם חברים העבירה את חוק שיוויון זכויות בעזרתו של ח"כ שאול יהלום. ואחרים. צריך ארגון אחד יציב שיטפל בכלל הציבור עם ענפים ייחודיים לכל נושא ונושא בגלל המומחיות הייחודית. ארגון לא פוליטי ! לדעתי, אפשר למצוא מקום להכניסם תחת קורת גג אחת. התייעלות, נגישות, מענה של 12 שעות ביום, סיוע משפטי, עובדת שיקום, עובדת רווחה עובדת סוציאלית שירכזו הכל במקום אחד או סניפים גדולים בערים הגדולות. זה יחסוך משאבים רבים. ריכוז הכוחות ייחזק, רק כך אולי יהיה משקל למה שאתם מנסים לבנות. לדעתי יש גרעין טוב אבל מלחמות "היהודים" הורסות כל חלקה טובה. נניח שהשמות שישלחו אליכם, הם אינם בהכרח אמיתיים, מה אז? לדעתי שמות אינם אומרים כלום. אותם אנשים מסתובבים בין הפורומים. רבים שזקוקים למידע אינם מחוברים לאינטרנט. כיצד להגיע אליהם? לא פשוט כלל. בכל מקרה יש כאן במה להמשך פעילות מבורכת שאולי תביא לשינוי.

 

[ענבינה]

יש רצון טוב, כוונה טובה רצון לשנות

רצון להכניס צורת חשיבה אחרת, אין רצון ואין כוונה לגרום לפירוד, יש רצון לעשות מה שהאחרים אינם עושים. לגבי שמות פיקטיביים, הכל זה באינטרנט. גם אנו נשארים בכוונה אנונימיים, אבל רק ברמת האינטרנט, ברגע שיווצר קשר ישיר ואנושי, טלפוני או במפגש, אין כוונה שנהיה אנונימיים כלל.

 

[זהבה נ]

אי אפשר לפעול אנונימית וירטואלית ../images/Emo70.gif

 

[ענבינה]

כתבתי כבר לא אחת

שהאנונימיות היא רק ברמת הבירור הראשוני ברמת האינטרנט. אחרי השלב הזה אין כוונה להסתתר מאחורי האנונימיות. אבל אם את מחליטה לפסול בגלל זאת - זכותך! היוזמים

 

[אתי אברהמי]

ענבינה , מיעוט התשובות

לדעתי מדבר בעד עצמו. אולי תפיץבפורומים שנוגעים לנושא? וישנם כאן רבים?

 

[צוות עבודה]

ענבינה= מעכשיו, צוות העבודה. לאתי

מה פירוש "מעט התשובות" תסבירי את כוונתך אתי. מעניין למה הפסימיות הרבה הזו האוחזת בנכים. גם כשיש מי שבאמת רוצים מתוך רצון וכוונות טובות וכנות לפעול ללא אינטרס אישי, למען הזולת, במקום לברר זאת טוב טוב, כבר מסתכלים בצורה פסימיסטית, ופוסלים. אתי, עניתי לך במסרים האישיים, מקווה שקיבלת. באמת מי שהוא כל כך פסימי, אז חבל על הזמן, ואין טעם שייענה לקריאתנו להצטרף לצוות העבודה, כי נקודת המוצא שלנו היא אופטימיות, אימון ואמונה. עפ פסימזם אי אפשר לעשות שום דבר. אולי השינוי אצל בהנכים צריך להתחיל דווקא מכאן, לפני שהנכים יעזרו לעצמם בעניינים החומריים, ביחס וכדו´ צריכים לשנות את הגישה הבסיסית לעצמם, לחיים, לזולתם, מפסימיזם לאופטימיזם, מיחס שלילי ליחס חיובי. אני מציע לנקוט ע"פ הכלל הידוע: "כבדהו וחשדהו". אל תפסול, תכבד, אבל יחד עם זה תהיו עם האצבע על הדופק כדי שלא יוליכו אתכם שולל. ולא, אני לא מאשים איש, המשברים והמעילות הרבות באימון שהיו נחלתם של רבים מהנכים, גרמו כנראה לנטיה שלילית זו. אבל, כדאי מאוד להתעלות מעל זה, כי זה מה שאינטרסנטים מעוניינים. אל תעזרו לאינטרסנטים, ובכלל זה למימסד המחפש שהנכים יחיו ויתנהגו כמסכנים. אל תתנו יד לכך! צוות העבודה היוזם

 

[אתי אברהמי]

יש לך טעות, והחלפת השם לדעתי לא

מוסיף. מהכרת הנושא מזה 20 שנה ועשייה בהתנדבות למען ציבור זה ללא תמורה לא רק שאינני פסימית, אני אופטימית וכך הייתי כל חיי. ההבדל בינינו שאני מסתכלת אולי בעיניים אחרות. רבים מנסים ליצור גוף כזה או אחר שייצג את כלל הציבור. רבים ניסו גם ללכת לפוליטיקה. בגלל כבוד עצמי של מנהלי ארגונים ויסלחו לי על כך, נסיונות איחוד נכשלו. הממשלה מנצלת זאת. ללא משאבים, לא ניתן לשנות. ולאור כל הכישלונות, מאבקי כוחות בין ציבור בעלי לקויות המשתייכים לגוף זה או אחר בינם לבין עצמם בעיקר מאבקים של יוקרה הם המכשלה הגדולה ביותר. הממשלה שלנו מנצלת את זה ותמשיך לנצל. האמון של הציבור הלך לאיבוד. ישנם מספר גופים גדולים שבהם מרוכזים מרבית בעלי הלקויות (שמהווים יותר מעשרה אחוז מכלל האכלוסיה. ולא כפי שנרשם בעיתונות) ביניהם המייצגים ילדים ונוער, נפגעי עבודה, צה"ל, מטה המאבק,ארגון הגג,סרטן, טרשת, פקרינסון חירשים, עיוורים .ישנם עוד כ- 50 ארגונים נוספים. מנכ"לי 30 ארגונים מכלל הארגונים למיטב ידיעתי חברים בארגון הגג. מרבית הארגונים הם עמותות שלא למטרות רווח והן דואגות לפרט שקשור אליהן בגלל מיעוט משאבים. אז קמה הנציבות במטרה לסייע ולהעביר חוקים שיכסו את כלל ציבור בעלי מוגבלויות כדי שלא תהיה איפה ואיפה. הנציבה התפטרה. הממשלה שמינתה אותה, לא נתנה בידה כלים. מה שאני אומרת, ללא איחוד השורות בין הארגונים, לא ניתן יהיה ליצור מנגנון יעיל שישנה את מצבנו בחברה האלטיסטית שלנו. זו דעתי הפרטית. לגבי מיעוט העונים לשאלתך גם בפורומים אחרים, לדעתי הדבר איננו מצביע על אדישות אלא על חוסר אמון בחברים.

 

[asloma]

כתוספת לדברים שלך, אתי,

לאחר כל התפצלות, לאחר השגת סעיף מסעיפי המשנה, מתאחדים כוחות ושוב התפצלות ולאחר זאת פושה העייפות ומתעסקים בקטנות ולאחר מכן, באים בטענות.. מה שקורה באמת מאחורי הקלעים.. שישורון משמין ובועט...