לנור ולכל החרדים באשר הם,

[אוזן רגישה]

לנור ולכל החרדים באשר הם, ../images/Emo24.gif

פעם גם אני הסתובבתי כל כך חרדה וחשבתי איך אני סוגרת בבית את כל מי שאני אוהבת וגם את אלה שלא כל כך (צריך לריב עם מישהו לפעמים.. לא?

). אז אמא שלי נפטרה, וכאילו הכל קפא. היינו היום באזכרה של סבתא שלי, אמא של אמא והאסימון הראשון "נפל" לי. כמה אנשים חוסכים וכמה נמנעים מללכת ל.. ושומרים את הילדים מחשש ש... והחיים עוברים לידינו ובבוא יומנו אנחנו עולים קומה (כמובן לשערי גן עדן), מסתכלים מטה ורואים שכל כך הרבה היפסדנו. היום אמרו שבשרון יש חשש לפיגוע, אזהרות רציניות. אז למרות החשש יצאתי ונהנתי מהשמש, כמה אנרגיה אפשר לקבל ממנה. אל תתנו לכל אלו שרוצים לפגוע לנו בחיים, להצליח. ורק עוד שורותיים, שמעתי קטע נהדר ורוצה לחלוק איתכם: "חיו את היום! אתמול זה עבר ומחר זה עתיד. אם תחיו את היום טוב, תזכרו את העבר מאושר והעתיד יהיה מלא בתיקווה".

 

[רחלי27]

זה נהדר.

ניראה לי שהאנרגיות של השמש שלך היום בשרון הגיעו עד לכאן....... אוזן-תשתמשי יותר בפה הוירטואלי שלך... תודה מראש. רחלי. ניזכרתי באחת ממורותי הזקנות: העבר אין, העתיד עדיין, אז..דאגה מניין?

 

[noor נור]

ואני עם הברוטליות הידועה שלי חייבת ../images/Emo9.gif

להוסיף אימרה יותר "ארצית" ששמעתי: "אנחנו עומדים עם רגל אחת בעבר,רגל אחת בעתיד,ומשתינים על ההווה..." שיהיה לנו יום טוףףףףףףףףףף. נשיקות.

 

[אוזן רגישה]

נור יקרה, אסוציאציות זה דבר בריא. ../images/Emo123.gif

אז הבדיחה ככה: זמר גדול ונערץ מת לו בפתאומיות. נאספים כל מוקיריו אל מול קברו וסופדים אותו. לפתע מגיעה לה פצצה אמיתית עם מיני קצרצר ונעמדת מעל קיברו הטרי בפיסוק רגליים, מרימה את מעט המיני ומטילה את מימיה. נזעקים כל האבלים סביב לפשר התנהגותה הלא הולמת במעמד שכזה! אז עונה להם הצעירה בקול שקט: "כל אחד בוכה מהיכן שכואב לו".... ורגע רצינות: אכן כן אנחנו לא מיחסים להווה רצינות מספקת ומכאן אנחנו מפסידים. אני שמחה לפחות (כך נראה) שהקלתי ולו במעט על החרדה שלך. שבת שלום.

 

[אחת מהצד]

../images/Emo6.gif השאלה היא

איך אנחנו עושות את זה בקשת..

 

[אוזן רגישה]

בבוקר שכזה, איזה חיוך העלת על פני ../images/Emo13.gif

ראשית, אהבתי את מה שכתבת ואימצתי את חוכמת החיים של המורה (הזקנה) שלך. שנית, לקחתי לעצמי מחמאה (אם לא אכפת לך) על מה שכתבתי.. (למרות שזה תרגום מאנגלית ולמרות שהגיל....). שלישית, לידיעה כללית, בהכשרתי בין השאר אני מורה לחינוך המיוחד ואני איפה שהוא בשליש האמצעי של חיי... עם ראש והתנהגות של בת 12 לכל היותר. ואחרון חביב, הבוקר קמתי עם נפש כואב נורא, הכל נראה שחור והאובדנים של חיי, במיוחד זה האחרון שאימי נפטרה מעיקים עלי ומותירים אותי כל כך מבולבלת. אתמול הוצאתי חולצה של אמא והיה בה כתם. מהיותי כל כך מקפידה רציתי לכבס אותה אבל, יש בה עדיין את ריח הבושם של אמא והיא כל כך שלה. האם אני חיטטתי ולקחתי משהו בלי רשות? ומה היא תגיד אם אכבס אותה? ואיך ישאר הריח? ואז את באת, עם שלושה משפטים קטנים והקלת על הכאב.

 

[רחלי27]

אוזן יקרה!

זה נישמע כ"כ משונה-אוזן יקרה.....שוה צחוק משחרר! אז את זקנה? ככה? חמודה אחת! ואם את מורה בחיוך מיוחד אז אנחנו כניראה עמיתות למיקצוע... וכאב הנפש שלך ניראה לי מורה על נפש בריאה-במוח בריא ..כל כך מובן הכאב הזה ככה בבוקר,על מיצבור של כאבים... לא היתה שמש אצליכם היום? אני שולחת לך מאצלינו-והיא חמימה ונעימה! את יודעת? יש לי עדיין את הגופיה האחרונה של בעלי ואת הכיפה של בני, אבל הריח הולך ונעלם לאט לאט -כמו גם הסכינים בלב כזה... אבל הניחוח העדין נישאר מאוד מאוד חלש ואמא שלי אומרת שככה ישארו הזיכרונות- מתוקים עדינים... תיתחזקי אוזן וחבל שאין לי עוד 3 מישפטים קטנים כאלו לשלוח לך. רק ברכות לשבת של שלום שלוה ומנוחת הנפש(בגוף כמובן....). מאי שם-רחלי.

 

[אוזן רגישה]

רחלי יקרה, אכן אפילו לי זה מצחיק ../images/Emo122.gif

אוזן... אבל, אני כל כך מרגישה נוח עם הכינוי. כל כמה שאני אוהבת את שמי ושלמה איתו, עכשיו, זה כל כך מתאים, ומצחיק. כל היום אני מסתובבת עם מועקה כל כך קשה, אני לא חושבת שהרגשתי ככה אף יום. זה משהו אחר, משהו שלא חוויתי מעולם ולצערי אין עם מי לחלוק. כל כך שמחה שענית לי. אבא שלי אצל אחי ואחותי עם משפחתה ואני, אם כבר אמרת זקנה אז תוסיפי רווקה... כן, הזיווג שלי בגלל הסיבות שלו עדיין לא פה.