לנכדי היקר:
(התקבל במייל, המחבר לא ידוע (לי))
במאה הזאת
השעון לא מתקתק,
המטלפן לא מחייג,
הסנדלר לא מתקן סנדלים
והשלטון לא מתקן עוולות.
במאה הזאת
אין גרעינים באבטיח,
אין תאי טלפון ברחובות,
אין שיויון בקיבוצים
ואין אידיאולוגיה בפוליטיקה.
במאה הזאת
נתעשרה העברית בביטויים כמו נשימה עצמונית,
כשלון חלוץ ונבצרות מאונס.
שר בלי תיק הוא מעמד נדיר ומכובד.
בית הבראה נקרא צימר,
בית אבות נקרא אחוזה
ובית בושת – הממשלה.
במאה הזאת
מתבלט הדור השלישי בסלולרי ובמשפחה.
הנכדים מלמדים אותנו להשתמש במחשב
ובשאר אביזרי האלף השלישי.
במאה הזאת
כבר לא שותים גזוז, צוף , מיץ פז ומי ברז.
שוטים מנהיגים את המדינה שלנו, ועוד כמה מדינות.
מאירן עד קוריאה, מהודו ועד בוש.
במאה הזאת,
מליונים נהרגים במלחמות ומתים ברעב וממחלות.
אלא שהפעם הכל מצולם ומתוקשר, מסודר ומשודר.
במאה הזאת
מגדלים עגבניות בטעם אננס,
פלפלים בטעם תות ובידור בטעם רע. בלשון המעטה.
במאה הזאת
נעלמו מכונות הכתיבה, הפתיליות, הגטקעס,
הצניעות והבושה.
במאה הזאת
יושב ראש הכנסת והסוכנות מציע לנו להצטייד בדרכון זר. פרסי או גרמני? סודני או תימני?
במאה הזאת
המשורר יכתוב: משיח לא בא, משיח גם לא מסַמס.
במאה הזאת – המאה של נכדי – הייתי רוצה להרגיש בבית...
ואינני יכול.
סבא.
תשובת הנכד לסבא
סבא ! נו באמת.........חבל !
אני אוהב אותך כל כך ...אבל
את מה שכתבת, הרי אני מכיר כבר בעל פה
זמנך, מכבר עבר סבא, מה אתה רוצה
אתה לא קולט מה הולך פה, מה פה קורה
אתה חי רק את העבר וזה מזמן כבר פאסה
אולי מספיק להתעסק בשטויות, להתרפק על נשכחות
לערוך השוואות ולבוא בטענות
השפה שלך כבדה ומסורבלת, כמעט לא מובנת
היום, מדברים מהר, מריצים את המילים
זורמים, לא מדקדקים, לא מדייקים ולא מחשבנים
סבבה, סוף הדרך, כיף וחבל על הזמן
אלה מילות מפתח - מה כל כך לא מובן
במקום לדבר ארוכות, ללא כל תכלית, במילים גבוהות,
אנחנו פשוט מקצרים ואפילו בולעים הברות
אז למה אתה אומר "מה" ? ושוב "מה" ? אחרי כל משפט שלי
למה אתה עושה מכל דבר פשוט, עניין רציני ?
מתי תשכח כבר את הסיפור הזה על המצאת המאה
בקבוק הסיפקלוקלוקס שאימא קיבלה כמתנת חתונה
וה -"בובה מייסס"- סיפורי הסבתא, על החסידה ?
כבר מגיל חמש באינטרנט, ראיתי מה נכנס ומה יצא
גם המעשייה על רחב הזונה ? על מי אתה עובד ?
הרי כל מי שרק רצה, בעד שתי פרוטות, היה בא ודופק.
סבא, אתה עוד תקוע במצדה, בשנת תש"ח
שנכבשה "בששת הימים" על ידי הפלמ"ח
תגיד מה איכפת לנו היום משיירות באב אל ואד
אם אפשר להריץ שורה או דרינק טוב בפאב
עזוב אותך מארלוזורוב ושד' בן גוריון
סתם רחובות, אם אין שם איזה פאב מדליק או מועדון
תודה סבא, אתם התחתנתם ונשארתם תקועים
העמדתם פנים שחייכם מאושרים
היום אנו הרבה יותר פתוחים, עם אופקים רחבים
מחליפים בקלות בני ובנות זוג, מגוונים את החיים
היום תנאי ראשון והכרחי לחופה וקידושין
הוא הסכם ממון וסידורי גירושין
אנא ממך סבא, אל תספר לי על נשים צנועות
כשבני ובנות גילך בבית אבות, חוגגים ודופקים אורגיות.
אתה רואה סבא, הכול אנחנו יודעים ומבינים
אנחנו רואים את התכנית "האח הגדול" ומזה נהנים
בעוד אתם ממנו רק נדפקתם, ואכלתם מרורים
מעבר למסך הברזל, בברית המעצמות, נו, אצל הרוסים
רואה,
איך אני עונה לך סבא ? לגופו של עניין ובגובה העיניים ?
כי אנחנו, מזה זמן, ערב כניסת שנות האלפיים
הבנו והפנמנו, שאין אמת אחת וכי שום תורה לא ירדה משמיים.
ממני נכדך האוהב
סיימון (לשעבר -שמעון )
נ.ב.
אגב סבא, מה זה ה-"שטוק 84" שמצאתי בארון ?
שבמקום לתפוס ראש, הביא לי בחילות ודיכאון.
אבל בוא נעזוב זה בינתיים סבא – שלא יהיה בלבול
אתה יכול להביא לי עשר אלף שקל בשביל הודו, לסגור על הטיול ?
(התקבל במייל, המחבר לא ידוע (לי))
במאה הזאת
השעון לא מתקתק,
המטלפן לא מחייג,
הסנדלר לא מתקן סנדלים
והשלטון לא מתקן עוולות.
במאה הזאת
אין גרעינים באבטיח,
אין תאי טלפון ברחובות,
אין שיויון בקיבוצים
ואין אידיאולוגיה בפוליטיקה.
במאה הזאת
נתעשרה העברית בביטויים כמו נשימה עצמונית,
כשלון חלוץ ונבצרות מאונס.
שר בלי תיק הוא מעמד נדיר ומכובד.
בית הבראה נקרא צימר,
בית אבות נקרא אחוזה
ובית בושת – הממשלה.
במאה הזאת
מתבלט הדור השלישי בסלולרי ובמשפחה.
הנכדים מלמדים אותנו להשתמש במחשב
ובשאר אביזרי האלף השלישי.
במאה הזאת
כבר לא שותים גזוז, צוף , מיץ פז ומי ברז.
שוטים מנהיגים את המדינה שלנו, ועוד כמה מדינות.
מאירן עד קוריאה, מהודו ועד בוש.
במאה הזאת,
מליונים נהרגים במלחמות ומתים ברעב וממחלות.
אלא שהפעם הכל מצולם ומתוקשר, מסודר ומשודר.
במאה הזאת
מגדלים עגבניות בטעם אננס,
פלפלים בטעם תות ובידור בטעם רע. בלשון המעטה.
במאה הזאת
נעלמו מכונות הכתיבה, הפתיליות, הגטקעס,
הצניעות והבושה.
במאה הזאת
יושב ראש הכנסת והסוכנות מציע לנו להצטייד בדרכון זר. פרסי או גרמני? סודני או תימני?
במאה הזאת
המשורר יכתוב: משיח לא בא, משיח גם לא מסַמס.
במאה הזאת – המאה של נכדי – הייתי רוצה להרגיש בבית...
ואינני יכול.
סבא.
תשובת הנכד לסבא
סבא ! נו באמת.........חבל !
אני אוהב אותך כל כך ...אבל
את מה שכתבת, הרי אני מכיר כבר בעל פה
זמנך, מכבר עבר סבא, מה אתה רוצה
אתה לא קולט מה הולך פה, מה פה קורה
אתה חי רק את העבר וזה מזמן כבר פאסה
אולי מספיק להתעסק בשטויות, להתרפק על נשכחות
לערוך השוואות ולבוא בטענות
השפה שלך כבדה ומסורבלת, כמעט לא מובנת
היום, מדברים מהר, מריצים את המילים
זורמים, לא מדקדקים, לא מדייקים ולא מחשבנים
סבבה, סוף הדרך, כיף וחבל על הזמן
אלה מילות מפתח - מה כל כך לא מובן
במקום לדבר ארוכות, ללא כל תכלית, במילים גבוהות,
אנחנו פשוט מקצרים ואפילו בולעים הברות
אז למה אתה אומר "מה" ? ושוב "מה" ? אחרי כל משפט שלי
למה אתה עושה מכל דבר פשוט, עניין רציני ?
מתי תשכח כבר את הסיפור הזה על המצאת המאה
בקבוק הסיפקלוקלוקס שאימא קיבלה כמתנת חתונה
וה -"בובה מייסס"- סיפורי הסבתא, על החסידה ?
כבר מגיל חמש באינטרנט, ראיתי מה נכנס ומה יצא
גם המעשייה על רחב הזונה ? על מי אתה עובד ?
הרי כל מי שרק רצה, בעד שתי פרוטות, היה בא ודופק.
סבא, אתה עוד תקוע במצדה, בשנת תש"ח
שנכבשה "בששת הימים" על ידי הפלמ"ח
תגיד מה איכפת לנו היום משיירות באב אל ואד
אם אפשר להריץ שורה או דרינק טוב בפאב
עזוב אותך מארלוזורוב ושד' בן גוריון
סתם רחובות, אם אין שם איזה פאב מדליק או מועדון
תודה סבא, אתם התחתנתם ונשארתם תקועים
העמדתם פנים שחייכם מאושרים
היום אנו הרבה יותר פתוחים, עם אופקים רחבים
מחליפים בקלות בני ובנות זוג, מגוונים את החיים
היום תנאי ראשון והכרחי לחופה וקידושין
הוא הסכם ממון וסידורי גירושין
אנא ממך סבא, אל תספר לי על נשים צנועות
כשבני ובנות גילך בבית אבות, חוגגים ודופקים אורגיות.
אתה רואה סבא, הכול אנחנו יודעים ומבינים
אנחנו רואים את התכנית "האח הגדול" ומזה נהנים
בעוד אתם ממנו רק נדפקתם, ואכלתם מרורים
מעבר למסך הברזל, בברית המעצמות, נו, אצל הרוסים
רואה,
איך אני עונה לך סבא ? לגופו של עניין ובגובה העיניים ?
כי אנחנו, מזה זמן, ערב כניסת שנות האלפיים
הבנו והפנמנו, שאין אמת אחת וכי שום תורה לא ירדה משמיים.
ממני נכדך האוהב
סיימון (לשעבר -שמעון )
נ.ב.
אגב סבא, מה זה ה-"שטוק 84" שמצאתי בארון ?
שבמקום לתפוס ראש, הביא לי בחילות ודיכאון.
אבל בוא נעזוב זה בינתיים סבא – שלא יהיה בלבול
אתה יכול להביא לי עשר אלף שקל בשביל הודו, לסגור על הטיול ?
