לנקיטה. שקיעה שמחכה לך...

לנקיטה. שקיעה שמחכה לך...

בדרך חזרה הביתה, בעיר ששני השלישים העליונים שלה מתכסים בשמיכת עננים, ראיתי שלטים על פתיחה מחדש של מוזיאון קטן וכמעט לא מוכר. ויש שם פריטים אישיים מחדר העבודה של מונה. ויש שם אוסף חבצלות מים בכחולים שונים. ויש שם אותך ואותי. יושבות ממול על הספה העגולה. שותקות. דקות ארוכות. כי המילים במעמד ההוא מיותרות. ויש שם, בדיוק מול המדרגות, שקיעה אחת. כתומה. משתקפת לתוך מים צלולים. ומחכה.... התבואי? לארה.
 
למעלה