לנשוי שלי
תן לי דקה לשכוח תן לי דקה לנשום לא נותר בי כוח להבין היום עד מתי תרצה רחוק, תרצה קרוב אלי? עד אולי - עד קרוב אלי תן לי דקה לשמוח שאמרת - אהבה למה תמיד כשיחד מאיים הרגע הבא עד מתי תרצה רחוק, תרצה קרוב אלי? עד אולי - עד קרוב אלי תן לי דקה לשכוח את האישה שלך לא נותר בי כוח להבין אותה עד מתי תרצה רחוק, תרצה קרוב אלי? עד אולי - יבוא אחר, ירווה את לילותי לנשוי שלי, אני יודע שלפעמים אין לך את הכוחות להתמודד עם מה שאתה מרגיש. אני מכיר אותך כבר כמעט שנה, שנה שאני לא מדבר עלייך עם אף-אחד, אתה הסוד שלי. שנה שאני אומר לעצמי לא להקשר אליך ריגשית אלה להנות מהסקס וזהו... אבל משהו בי נשבר... אני כבר בערך שבועיים די מוטרף, לא רוצה שום דבר, אין לי כוח לכלום, לא רוצה לראות ולדבר עם אף-אחד ואתה לא יודע מזה כלום. אני שוכב במיטתי ועוצם עיניים ואני כמעט יכול להרגיש אותך, מרגיש את הנשימות שלך על עורפי שאני עם גבי אליך ואתה מחבק אותי, פיך קרוב לאוזניי ואני הולך לאיבוד בחיבוק שלך. מרגיש סוף-סוף מוגן ובטוח. ואז אני פותח את העינים ואני רואה שאתה לא שם והמיטה ריקה וכ"כ קר לי. אני רוצה יותר מימך, לראות אותך שאני הולך לישון ושתהיה הדבר הראשון שאני אראה על הבוקר אך לא מעיז לבקש, יודע שזה בלתי אפשרי. לא רוצה להקשות עליך, שגם ככה אתה יושב מולי עם עיניים חנוקות ולא מוצא את המנוחה שלך. למרות שאתה לא משתתף פעיל בפורום אני יודע שאתה נכנס לכאן לפעמים. אין לי את האומץ לעמוד מולך ולהגיד לך את כל זה. אני יודע מה זה יעשה לך ואני לא יכול להתמודד עם זה. שלך, דובוני
תן לי דקה לשכוח תן לי דקה לנשום לא נותר בי כוח להבין היום עד מתי תרצה רחוק, תרצה קרוב אלי? עד אולי - עד קרוב אלי תן לי דקה לשמוח שאמרת - אהבה למה תמיד כשיחד מאיים הרגע הבא עד מתי תרצה רחוק, תרצה קרוב אלי? עד אולי - עד קרוב אלי תן לי דקה לשכוח את האישה שלך לא נותר בי כוח להבין אותה עד מתי תרצה רחוק, תרצה קרוב אלי? עד אולי - יבוא אחר, ירווה את לילותי לנשוי שלי, אני יודע שלפעמים אין לך את הכוחות להתמודד עם מה שאתה מרגיש. אני מכיר אותך כבר כמעט שנה, שנה שאני לא מדבר עלייך עם אף-אחד, אתה הסוד שלי. שנה שאני אומר לעצמי לא להקשר אליך ריגשית אלה להנות מהסקס וזהו... אבל משהו בי נשבר... אני כבר בערך שבועיים די מוטרף, לא רוצה שום דבר, אין לי כוח לכלום, לא רוצה לראות ולדבר עם אף-אחד ואתה לא יודע מזה כלום. אני שוכב במיטתי ועוצם עיניים ואני כמעט יכול להרגיש אותך, מרגיש את הנשימות שלך על עורפי שאני עם גבי אליך ואתה מחבק אותי, פיך קרוב לאוזניי ואני הולך לאיבוד בחיבוק שלך. מרגיש סוף-סוף מוגן ובטוח. ואז אני פותח את העינים ואני רואה שאתה לא שם והמיטה ריקה וכ"כ קר לי. אני רוצה יותר מימך, לראות אותך שאני הולך לישון ושתהיה הדבר הראשון שאני אראה על הבוקר אך לא מעיז לבקש, יודע שזה בלתי אפשרי. לא רוצה להקשות עליך, שגם ככה אתה יושב מולי עם עיניים חנוקות ולא מוצא את המנוחה שלך. למרות שאתה לא משתתף פעיל בפורום אני יודע שאתה נכנס לכאן לפעמים. אין לי את האומץ לעמוד מולך ולהגיד לך את כל זה. אני יודע מה זה יעשה לך ואני לא יכול להתמודד עם זה. שלך, דובוני