לנשום בספירה לאחור, 10 שניות, וללכת
ולקחת איתי את כל מה שהאנשים פה נתנו לי במילים שלהם, בתגובות שלהם, בהערות שלהם, את כל מה שהם חיזקו אצלי, את כל מה שהם שברו והכריחו אותי לבנות מחדש. ולימדו אותי איך לשזור אותיות אחת לשניה, איך להרגיש משפטים בצורה אחרת. ולקחת את כל החברויות שנוצרו ואת כל הקשרים שהיו והתרופפו ונשמרו ואני מקווה שיחזיקו. ולקוות שהצלחתי, במקום כלשהו, להתחבר למילים ולתת משלי, ולשנות בעזרתן משהו, או להוסיף. ולדעת שזה שאני לא אהיה כחולה פה יותר לא אומר שהמקום הזה הולך ממני, או אני ממנו, או מהאנשים שבו או שהיו בו או מהמילים או מהתובנות שחלחלו פנימה. (רונה קינן בכותרת).
ולקחת איתי את כל מה שהאנשים פה נתנו לי במילים שלהם, בתגובות שלהם, בהערות שלהם, את כל מה שהם חיזקו אצלי, את כל מה שהם שברו והכריחו אותי לבנות מחדש. ולימדו אותי איך לשזור אותיות אחת לשניה, איך להרגיש משפטים בצורה אחרת. ולקחת את כל החברויות שנוצרו ואת כל הקשרים שהיו והתרופפו ונשמרו ואני מקווה שיחזיקו. ולקוות שהצלחתי, במקום כלשהו, להתחבר למילים ולתת משלי, ולשנות בעזרתן משהו, או להוסיף. ולדעת שזה שאני לא אהיה כחולה פה יותר לא אומר שהמקום הזה הולך ממני, או אני ממנו, או מהאנשים שבו או שהיו בו או מהמילים או מהתובנות שחלחלו פנימה. (רונה קינן בכותרת).
