לסביות- "טופי"
אור צהבהב מפנסי רחוב עגולים. סוזן דלאל בחושך. אנשים יוצאים ובאים, אנחנו על ספסל. בואי נמצא מקום עם פחות אנשים, את אמרת. העברתי את הזמן בת"א עד שתגיע השעה תשע כדי שאוכל לראות אותך, בפעם השניה סך הכל. חרשתי את הרחובות בפלטפורמות צהובות לוחצות (הנעליים האחרונות הבלתי קרועות שלי) עד שהגעתי לקפה תיאו. האויר לח כמו מרק מצטנן, את יצאת מהמטבח עברת ונעמדת מעברה השני של דלת הזכוכית. נעצרת. לא פתחת. התחלת להסתובב, ונעלמת שוב בין ערימות מאובקות של ספרים. ואני אפילו לא ניסיתי לפתוח. דלת זכוכית. בסוף יצאת אלי. נשיקה סמלית על הלחי. רזיתי לא, את אמרת, הג´ינס נופלים ממני כבר מטאטאים את הרצפה. לבשת חולצה גברית רחבה, בז´. החלקת אחורה בתנועה אופיינית שיער עם שאריות בלונד. גבות ילדותיות, בלתי מסודרות. פה עוד אדום מאחרונת הסוכריות. עיניים מוזרות, תוהות ממצמצות. יש לך שעה וחצי. בואי נלך לטייל. ברחובות נווה צדק, אור צהוב ורך. ילדים דתיים מוכרים את סוכריות הטופי שלהם על דוכן מארגז קרטון. חצי שקל לסוכריה. קנית לנו ארבע. ענבים, תפוז, דובדבן ותות נדמה לי. את הענבים ראשונה. ביס לי, ביס לך. תפוז. ביס לי, ביס לך. אני לא עומדת בקצב שלך, כשאת גומרת סוכריה אני רק מתחילה לשחק בה עם הלשון. עכשיו תות. ביס לי. אני מכניסה את כל הטופי לפה, מלקקת את העטיפה בקפדנות, עיני בתוך עינייך. את מבינה את הרמז. שפתיך על שפתי, לשון בתוך הפה עדינה בהתחלה, מנסה למצוא את הטופי שאני מחביאה מאחורי השיניים. אני מנסה להעביר לך חתיכה. זה לא כל כך הולך. לא היה ממש חשמל. אני תוהה אם את הרגשת. נשיקה סתמית, משחקי לשון תפלים. נשיקה טעימה, את אומרת אחרי שהפסקתי. עינייך רכות מאוד, משקפות את אור הפנסים. עכשיו הגענו למגרש חניה נטוש. ערימת אדמה לבניה, אור הפנסים לא מגיע עדינו. נשב בצד של החושך. נשענות אל קיר מתקלף, אני פורשת לך גופיה ישנה שלא תשבי על הרצפה. עכשיו אנחנו בדובדבן. זה ממש חמוץ, את אומרת. אני אוהבת חמוץ. שפתייך אדומות, עכשיו כן יש להם טעם חד פעמי. אני מנשקת אותך. נשיקה ארוכה. מתוק להחליא. אבל חמוץ גם ובכל זאת מושך. אני אומרת לך שאת יפה. את לא אומרת לי בחזרה. עוד נשיקה. מה אפשר לעשות? יד לאורך הרגל שלך, בג´ינס. אני יודעת מה אני עושה. מחליקה לאורך הירך, נעצרת בחיבור. לא נוגעת ממש. מלטפת מסביב. עדיין מחוברות. אני בטח במקום הנכון, את מתחילה להתנשם. לוקחת יד אחת שלי, מכניסה אותה לפה. מוצצת מלקקת כאילו זה זין. וזה באמת. אוף אוף, את אומרת אחד מהמשפטים המצחיקים שלך בקול של דיקלום. בחיים שלי לא הייתי כל כך רטובה, משהו כזה. אני תוהה אם את באמצע אודישנים לסרט כחול. היית חייבת ללבוש מכנסיים ענקיים אה? תעמדי. אני מסדרת לך אותם. מקפלת למעלה. עכשיו הם צמודים על הכוס. יופי. חוזרת למטה. את יושבת בפיסוק. אני מעליך. מסדרת שרגל אחת שלך תהיה בין שלי. השדיים שלך, בקאפים של החזיה, כל כך קשים. הגב שלך קשה גם. אני קולטת שזו פעם ראשונה שאני מלטפת גב קשה. הבטן שלך היא גבעה קטנה בין שני שרירים היקפיים. כמו של בנים. אני מרימה קצת את החולצה שלך. מעבירה לשון לאורך הבטן. לא, אוף, את אומרת. הייתי צריכה להתרחץ. יש לך טעם מעולה, אני מרגיעה. ובאמת. טעם של תל אביב, טעם של הים. אני מנקה ממך את המלח. מוצאת את הטבור. מדמיינת שזה הכוס שלך, הבלתי נגיש לעצבן עכשיו. מכניסה ומוציאה את הלשון. יד אחת שלי באיזור ההוא, מלטפת חלש להתגרות, כמה שתרגישי מבעד לג´ינס. אני לא מתכוונת לעשות יותר חזק, עד שתתני לי סימן כמו שאת באמת נותנת. דוחפת את היד שלי יותר חזק ולמטה. חזק ולמטה. עוד. אני מוצצת לך את הבטן התחתונה, כמה שאפשר למטה מהטבור. מדי פעם את מושכת אותי למעלה לנשיקה חדה ואלימה. למטה. ולמעלה. את מנסה לשלוט בעוצמת האנחות. לא מצליחה ממש. מעניין כמה רעש את עושה טבעי. זהו. גמרת סופית, נראה לי. עולה למעלה. עוד נשיקה. צעקה חדה מכיוון הכביש. אל תסתכלי, את אומרת לי. ערסים עוברים. אני חוזרת לנשק. יא הומואים מזדיינים, צועק הערס. אבל ממשיך ללכת. הלוואי מזדיינים, אני צועקת לו. מנסים. ששש את צוחקת. רואים שלא גדלת בבת ים. עם כאלה אנחנו לא רוצות עניינים. זהו, זמנך נגמר כבר לפני חמש דקות. חייבים למהר. קמות. מנערות אבק. את מלאה באדמה. רואים שאני באה מאהבה? אני שמחה עכשיו בפלטפורמות-20-סנטים שלי. אני גבוהה, ענקית, גדולה לידך. חזה וזרועות שריריות. ממש זינה אורבאנית. את הולכת, צועקים עליך, אפילו בלי נשיקה. מרוצה מעצמי מדלגת לאלנבי מתעלמת מהערות של כל מיני סלקטורים ומאבטחים במועדונים, אני שולטת בעולם. או יה. אני זינה בחולצה צמודה. באוטובוס בין עירוני עוצמת עיניים. חושבת עליך. דבש. למחרת בטלפון. מחכה לשעה היעודה שרק בה אפשר להתקשר אליך, ושותקת על הקו. למה את שותקת. כי מספיק לי לשמוע אותך. מכירה את ההרגשה הזאת שאפילו הקול של הבנאדם השני גורם לך ויברציות בכוס? לא אמרתי לה את זה. אבל אמרתי לה משהו אחר. אני אוהבת אותך. בולשיט. טיפשה. לא איכפת לי ליותר משניה. אני הולכת להתרחץ, את אומרת. ביי. אני לא מתוסכלת משום דבר, את אמרת לי. אפילו שאנחנו לא יכולות לשכב נורמלי. פאקינ מסרים כפולים. אני בבאסה לחצי יום. מאוהבת מאוהבת, יותר לא אתקשר. חפשי אותי. זין.
אור צהבהב מפנסי רחוב עגולים. סוזן דלאל בחושך. אנשים יוצאים ובאים, אנחנו על ספסל. בואי נמצא מקום עם פחות אנשים, את אמרת. העברתי את הזמן בת"א עד שתגיע השעה תשע כדי שאוכל לראות אותך, בפעם השניה סך הכל. חרשתי את הרחובות בפלטפורמות צהובות לוחצות (הנעליים האחרונות הבלתי קרועות שלי) עד שהגעתי לקפה תיאו. האויר לח כמו מרק מצטנן, את יצאת מהמטבח עברת ונעמדת מעברה השני של דלת הזכוכית. נעצרת. לא פתחת. התחלת להסתובב, ונעלמת שוב בין ערימות מאובקות של ספרים. ואני אפילו לא ניסיתי לפתוח. דלת זכוכית. בסוף יצאת אלי. נשיקה סמלית על הלחי. רזיתי לא, את אמרת, הג´ינס נופלים ממני כבר מטאטאים את הרצפה. לבשת חולצה גברית רחבה, בז´. החלקת אחורה בתנועה אופיינית שיער עם שאריות בלונד. גבות ילדותיות, בלתי מסודרות. פה עוד אדום מאחרונת הסוכריות. עיניים מוזרות, תוהות ממצמצות. יש לך שעה וחצי. בואי נלך לטייל. ברחובות נווה צדק, אור צהוב ורך. ילדים דתיים מוכרים את סוכריות הטופי שלהם על דוכן מארגז קרטון. חצי שקל לסוכריה. קנית לנו ארבע. ענבים, תפוז, דובדבן ותות נדמה לי. את הענבים ראשונה. ביס לי, ביס לך. תפוז. ביס לי, ביס לך. אני לא עומדת בקצב שלך, כשאת גומרת סוכריה אני רק מתחילה לשחק בה עם הלשון. עכשיו תות. ביס לי. אני מכניסה את כל הטופי לפה, מלקקת את העטיפה בקפדנות, עיני בתוך עינייך. את מבינה את הרמז. שפתיך על שפתי, לשון בתוך הפה עדינה בהתחלה, מנסה למצוא את הטופי שאני מחביאה מאחורי השיניים. אני מנסה להעביר לך חתיכה. זה לא כל כך הולך. לא היה ממש חשמל. אני תוהה אם את הרגשת. נשיקה סתמית, משחקי לשון תפלים. נשיקה טעימה, את אומרת אחרי שהפסקתי. עינייך רכות מאוד, משקפות את אור הפנסים. עכשיו הגענו למגרש חניה נטוש. ערימת אדמה לבניה, אור הפנסים לא מגיע עדינו. נשב בצד של החושך. נשענות אל קיר מתקלף, אני פורשת לך גופיה ישנה שלא תשבי על הרצפה. עכשיו אנחנו בדובדבן. זה ממש חמוץ, את אומרת. אני אוהבת חמוץ. שפתייך אדומות, עכשיו כן יש להם טעם חד פעמי. אני מנשקת אותך. נשיקה ארוכה. מתוק להחליא. אבל חמוץ גם ובכל זאת מושך. אני אומרת לך שאת יפה. את לא אומרת לי בחזרה. עוד נשיקה. מה אפשר לעשות? יד לאורך הרגל שלך, בג´ינס. אני יודעת מה אני עושה. מחליקה לאורך הירך, נעצרת בחיבור. לא נוגעת ממש. מלטפת מסביב. עדיין מחוברות. אני בטח במקום הנכון, את מתחילה להתנשם. לוקחת יד אחת שלי, מכניסה אותה לפה. מוצצת מלקקת כאילו זה זין. וזה באמת. אוף אוף, את אומרת אחד מהמשפטים המצחיקים שלך בקול של דיקלום. בחיים שלי לא הייתי כל כך רטובה, משהו כזה. אני תוהה אם את באמצע אודישנים לסרט כחול. היית חייבת ללבוש מכנסיים ענקיים אה? תעמדי. אני מסדרת לך אותם. מקפלת למעלה. עכשיו הם צמודים על הכוס. יופי. חוזרת למטה. את יושבת בפיסוק. אני מעליך. מסדרת שרגל אחת שלך תהיה בין שלי. השדיים שלך, בקאפים של החזיה, כל כך קשים. הגב שלך קשה גם. אני קולטת שזו פעם ראשונה שאני מלטפת גב קשה. הבטן שלך היא גבעה קטנה בין שני שרירים היקפיים. כמו של בנים. אני מרימה קצת את החולצה שלך. מעבירה לשון לאורך הבטן. לא, אוף, את אומרת. הייתי צריכה להתרחץ. יש לך טעם מעולה, אני מרגיעה. ובאמת. טעם של תל אביב, טעם של הים. אני מנקה ממך את המלח. מוצאת את הטבור. מדמיינת שזה הכוס שלך, הבלתי נגיש לעצבן עכשיו. מכניסה ומוציאה את הלשון. יד אחת שלי באיזור ההוא, מלטפת חלש להתגרות, כמה שתרגישי מבעד לג´ינס. אני לא מתכוונת לעשות יותר חזק, עד שתתני לי סימן כמו שאת באמת נותנת. דוחפת את היד שלי יותר חזק ולמטה. חזק ולמטה. עוד. אני מוצצת לך את הבטן התחתונה, כמה שאפשר למטה מהטבור. מדי פעם את מושכת אותי למעלה לנשיקה חדה ואלימה. למטה. ולמעלה. את מנסה לשלוט בעוצמת האנחות. לא מצליחה ממש. מעניין כמה רעש את עושה טבעי. זהו. גמרת סופית, נראה לי. עולה למעלה. עוד נשיקה. צעקה חדה מכיוון הכביש. אל תסתכלי, את אומרת לי. ערסים עוברים. אני חוזרת לנשק. יא הומואים מזדיינים, צועק הערס. אבל ממשיך ללכת. הלוואי מזדיינים, אני צועקת לו. מנסים. ששש את צוחקת. רואים שלא גדלת בבת ים. עם כאלה אנחנו לא רוצות עניינים. זהו, זמנך נגמר כבר לפני חמש דקות. חייבים למהר. קמות. מנערות אבק. את מלאה באדמה. רואים שאני באה מאהבה? אני שמחה עכשיו בפלטפורמות-20-סנטים שלי. אני גבוהה, ענקית, גדולה לידך. חזה וזרועות שריריות. ממש זינה אורבאנית. את הולכת, צועקים עליך, אפילו בלי נשיקה. מרוצה מעצמי מדלגת לאלנבי מתעלמת מהערות של כל מיני סלקטורים ומאבטחים במועדונים, אני שולטת בעולם. או יה. אני זינה בחולצה צמודה. באוטובוס בין עירוני עוצמת עיניים. חושבת עליך. דבש. למחרת בטלפון. מחכה לשעה היעודה שרק בה אפשר להתקשר אליך, ושותקת על הקו. למה את שותקת. כי מספיק לי לשמוע אותך. מכירה את ההרגשה הזאת שאפילו הקול של הבנאדם השני גורם לך ויברציות בכוס? לא אמרתי לה את זה. אבל אמרתי לה משהו אחר. אני אוהבת אותך. בולשיט. טיפשה. לא איכפת לי ליותר משניה. אני הולכת להתרחץ, את אומרת. ביי. אני לא מתוסכלת משום דבר, את אמרת לי. אפילו שאנחנו לא יכולות לשכב נורמלי. פאקינ מסרים כפולים. אני בבאסה לחצי יום. מאוהבת מאוהבת, יותר לא אתקשר. חפשי אותי. זין.
