אילונה הבוכיה
New member
לסהר - סליחה...
"יש ימים את לא מסתדרת לי את לא מוותרת לי את לא מתקרבת לפעמים פתאום את נהית סגורה ננעלת בתוך בועה על מה את חושבת ... יש ימים הצער כובש אותי רואה רק כאב סביבי וכלום לא עוזר לי יש ימים שאת מתכסה קוצים שולפת הרבה חיצים שאיש לא יפגע... לא יודע מה את מרגישה כשאת נשברת רגע אחד עוד דקה רגע אחד לנשימה..." בא לי לבכות.. בא לי להתפרק.. בא לי למות.. אלה ימים קשים שלי, אתמול אמרתי למטפלת שלי שהטיפול שלנו הסתיים, שאני לא יכולה להילחם על המקום שלי אצלה יותר, שקשה לי מדי ושאני בורחת ונעלמת גם ממנה, רוצה רק להיכנס לתוך הקונכיה שלי ולנוח, רוצה להיכנס לבועה שלי ולהרפות ולוותר קצת לעצמי ועל עצמי.. לא רוצה לדאוג לאף אחד לא רוצה להיות בשביל אף אחד גם לא בשביל עצמי.. סליחה שמרגישה לבד, זאת לא אשמתכם, לא אשמת המטפלת שלי, ולא אשמת האנשים הקרובים אלי, רק אשמתי.. מצטערת.. לא התכוונתי להכביד. קשה לי לבוא לשיחה אישית, קשה לי לבטוח, קשה לי להיפתח, קשה לי להאמין ולקוות שמשהו יכול להשתנות, ניסיתי עם הרבה אנשים אחרים, לפעמים בהתחלה זה הצליח, אבל האכזבה איכשהוא אף פעם לא נמנעת בסוף, ואני נשארת בדיוק כמו היום, אחרי שעזבתי את המטפלת שלי - לבד, פגועה ונעלבת, עם הצפה של רגשות קשים פחדים וחרדות. אני רגישה מדי, כואבת מדי, פוחדת מדי, ובגלל זה אני הולכת. תודה על ההצעה, תודה על הנכונות, וסליחה על זה שאני - אני. אילונה הבוכיה.
"יש ימים את לא מסתדרת לי את לא מוותרת לי את לא מתקרבת לפעמים פתאום את נהית סגורה ננעלת בתוך בועה על מה את חושבת ... יש ימים הצער כובש אותי רואה רק כאב סביבי וכלום לא עוזר לי יש ימים שאת מתכסה קוצים שולפת הרבה חיצים שאיש לא יפגע... לא יודע מה את מרגישה כשאת נשברת רגע אחד עוד דקה רגע אחד לנשימה..." בא לי לבכות.. בא לי להתפרק.. בא לי למות.. אלה ימים קשים שלי, אתמול אמרתי למטפלת שלי שהטיפול שלנו הסתיים, שאני לא יכולה להילחם על המקום שלי אצלה יותר, שקשה לי מדי ושאני בורחת ונעלמת גם ממנה, רוצה רק להיכנס לתוך הקונכיה שלי ולנוח, רוצה להיכנס לבועה שלי ולהרפות ולוותר קצת לעצמי ועל עצמי.. לא רוצה לדאוג לאף אחד לא רוצה להיות בשביל אף אחד גם לא בשביל עצמי.. סליחה שמרגישה לבד, זאת לא אשמתכם, לא אשמת המטפלת שלי, ולא אשמת האנשים הקרובים אלי, רק אשמתי.. מצטערת.. לא התכוונתי להכביד. קשה לי לבוא לשיחה אישית, קשה לי לבטוח, קשה לי להיפתח, קשה לי להאמין ולקוות שמשהו יכול להשתנות, ניסיתי עם הרבה אנשים אחרים, לפעמים בהתחלה זה הצליח, אבל האכזבה איכשהוא אף פעם לא נמנעת בסוף, ואני נשארת בדיוק כמו היום, אחרי שעזבתי את המטפלת שלי - לבד, פגועה ונעלבת, עם הצפה של רגשות קשים פחדים וחרדות. אני רגישה מדי, כואבת מדי, פוחדת מדי, ובגלל זה אני הולכת. תודה על ההצעה, תודה על הנכונות, וסליחה על זה שאני - אני. אילונה הבוכיה.
