לספר או לא ? 8-(

[ראש ירוק]

לספר או לא ? 8-(

אל תבינו לא נכון. אני לא שונא אף אחד אבל תודו שהאתר הזה נורא ורוד. והחיים של הילד שלכם לא. ותמיד, כמה שתאהבו בכל לבכם וכמה שתרגישו שייכות-אצלו זה לא אותו דבר. למי שיש הורים ביולוגים ודודים ובני דודים וסבא וסבתא והכל בדם,בגנים-שלא יגיד לי שזה אותו דבר. למה מאומצים לא מאמצים??? ומתוך כל זה אולי עדיף לא לספר לילד שהוא מאומץ?? לפני שאתם באים עלי עם פסיכולוגיה בפרוטה תחשבו מה מרגיש {``מרגיש``- לא חושב} ילד בן 4 שיודע שהאמא שלו לא בדיוק אמא ואבא לא אבא וכדו``. שבוע טוב לכולנו

 

[לימור11]

החיים לא ורודים כל הזמן לאף אחד

לכל אחד מאיתנו, ילד ביולוגי או מאומץ, יש קשיים כאלו ואחרים בחיים. המבדיל בין אנשים הוא יכולת ההתמודדות והאופטימיות שלהם. אני אמנם עדיין לא אימצתי, אבל ביקרתי לאחרונה אצל הרבה משפחות שאימצו וראיתי ילדים שהאהבה שהם מקבלים והטיפול וכל שאר הדברים החומריים והרוחניים הם הנהדרים ביותר. לעומת זאת, אני רואה כל יום ילדים ביולוגיים שמקבלים הרבה פחות. אז אני לא מבינה למה הדם חשוב וקריטי כל כך. ייתכן שילד מאומץ ישאל את עצמו למה זנחו אותו בנקודות כאלה ואחרות של חייו, אבל אני לא חושבת שזה הרבה יותר נורא מאשר ילד ביולוגי שמרגיש רגשות כעס ודחייה בחייו.

 

[מיכל@ל]

היי ילד ירוק (-:

אמא``לה ,כמה אנטי... רוצה לספר קצת על עצמך כדי שנבין במה מדובר ולא נתחיל לנחש ? יש לי ה מ ו ן מה לאמר אבל הייתי רוצה לדעת קודם בן כמה אתה [אם אתה קטין או לא] וקצת על הסיפור שלך,מתאים לך ?

 

[טלי ל.]

ראש ירוק....

מעניין מאיזה ``צד`` אתה..וכמו ששאלה מיכל מה הסיפור שלך..ובאמת נשמח לשמוע(לקרוא..). אתר ורוד????!! יש כאן כאלה שראו שחור, והרבה, וכאלה שרואים מגוון צבעים אחרים. (ורוד אגב, כך נדמה לי, הוא לא אחד מהם..). היטיבה לענות מקודם דיאנה (ובאמת תמיד תענוג לקרוא..) אז לא אחזור בעניין השייכות.. ובעניין מאומצים שלא מאמצים.. אימוץ זה לא עסק כל כך פשוט כמו שנדמה (לך??). נדרשים הרבה אומץ אבל לפני - השלמה והכרה באובדן (לפחות לתקופה מסוימת). ותאמין לי - זה אבדן. חלקנו קיבל החלטה מהר יותר או פחות, אחרים בתוכנו, עדיין מתחבטים. אז באמת הריון הוא (ולי - היה)משאת נפש ומבחינתי אם הצליח אז טוב, ואם לא אז בהשלמה בחרתי באימוץ..אבל אני לא רציתי לבחור בטיפולים, אישפוזים וטרופים אחרים קשורים כדרך חיים. ילד בן ארבע (אני אמא לילדה מדהימה בגיל הזה), יודע ומרגיש בדיוק (!!!!) מי אמא / אבא שלו, מהמעט שעלה כאן בפורום, גם ילדים בגיל 24 ויותר יודעים בדיוק ומרגישים בדיוק מי אמא/ אבא שלהם. (אגב מזה אנו שואבים עידוד רב כשאנו מתמודדים עם הפחד הכי עמוק שבתוכנו (בחלק מאיתנו לפחות)) לספר או לא - בודאי שלספר, ממליון סיבות , החל בפסיכולוגיה בגרוש וכלה בפרקטיות (יש מקרים שאי אפשר להסתיר.. ;-p אצלנו למשל..) זהו בנתיים, אני בטוחה שעוד הרבה יאמר בנושא ומקווה בשבילך שאתה בדרך למצוא את השקט שנדמה שאתה זקוק לו..

 

[מיכל@ל]

נשיקה גדולה על המילים שלך טלי

חותמת על כל מילה