לספר מה את עושה בשעות הפנאי שלך, וגם שאלה לעצמכן...

לספר מה את עושה בשעות הפנאי שלך, וגם שאלה לעצמכן...


היום יצא לי לדבר במשרד עם איזה אחד, סיפרתי לו שאני מסיימת את המשמרת, עושה שנ"צ של שעה, מתעוררת, קפה, חוטפת משהו לאכול ויאללה לרוץ. הוא התעניין והסתקרן לעניין הריצה, קצת קינא, הרבה העריך, הרבה שמח לשמוע על השינוי הענק שעברתי. הוא לא האמין עד שלא ראה תמונה שלי עם 27 ק"ג יותר מהיום, הוא היה המום מהגישה, מהמוטיבציה והעמידה ביעדים. ואיכשהו גם אני מצאתי את עצמי המומה. כי ההימצאות בתוך התהליך הזה, תכנית האימונים, אורח החיים הזה - מאוד לא מובן מאליו, ולפעמים אני שוכחת שאני לא כמו כולן, וזה כן קצת יוצא מן הכלל.

אז סתם שאלה כזו, ותהיתי לעצמי -
עד כמה אתן פתוחות ומספרות לסביבה שלכן על התחביבים שלכן ועל מה אתן עושות בשעות הפנאי? עד כמה החברה מקבלת את השעות ההזויות בהן את מתעוררת לריצה או שחייה או רכיבה, עד כמה מקובל שאת חותכת מוקדם מבילוי כי קבעת אימון בשעה שמתנגשת? עד כמה הגמישות יש לה מקום? נשנה תכניות בשביל בילוי עם חברים/חברות או בשביל אימון כי הוא חשוב יותר?
<font>כמה זמן ביום/שבוע אנחנו מקדישות לספורט בחיינו?</font>

<font>שאלה שמסקרנת אותי. מעניין אותי אם זה תחום בגדר מסויימת שאף אחד לא יכול לחדור אליה, או שהגמישות מדברת ויש פירצות פה ושם..</font>
<font>כך או כך, כולנו אלופות, ויוצאות מן הכלל, וחזקות ונשיות ומובילות...</font>
<font>ומה שלא תרצו
</font>
 

kupi4

New member
כמעט לא מספרת

הרבה אנשים לא ממש מבינים במה מדובר, חושבים (בצדק) שזה מוגזם ומטורף ובאופן כללי לא באמת מעניין אותם. באופן דומה גם אני אשמח לשמוע שחברה שלי יוצרת פסלים מדהימים ואפרגן לה אבל לא עד כדי כך יעניין אותי תהליך היצירה...
מתגמשת הרבה אבל משתדלת בכ"ז לא לוותר על אימונים אלא לשנות זמנים שלהם. מדי פעם צריך גם לוותר וזה לגמרי בסדר.
 
די מספרת

אני גאה בכך שאני עושה ספורט ולא רוצה להסתיר את זה (האמת יותר גאה בספורט שהייתי עושה בימי טרום-שחר). אבל לא חופרת בזה הרבה כי זה מ-ש-ע-מ-ם. או שזה מעניין אותך, או שלא.
הרבה פעמים בימים שעוד הייתי מבלה... הייתי חותכת בילויים מוקדם, ולא נראה לי שזה הזיז למישהו. מבחינת החברים שלי זאת היתה המוזרות שלי וזהו. בכל מקרה אני לא אוהבת לבלות עד מאוחר, לפעמים הספורט הוא רק תירוץ.
ואני לא מאד גמישה, וגם את זה מקבלים. אימון קודם להרבה דברים אצלי (אימון קונג פו קבוע בלו"ז כי אין הזדמנות אחרת להתאמן. ריצה זה פחות קריטי לרוב). הבחירה היא שלי לצאת לבלות או לא, ושלהם לשנות או לא, וכל אחד בוחר מה שנוח לו. בשביל חתונה, למשל, הייתי מבריזה מאימון. אבל לימי הולדת אפשר פשוט להגיע מאוחר יותר.
 

tom696

New member
מספרת באופן מדוד

אני עובדת בסביבה של אנשים סביב אותם גילאים ועם מגוון תחביבים (בודאהיסט, שופט כדורגל, אספן דגמי מכוניות וכו') ועם הרבה אנשים שמתאמנים בכל מיני תחומים.
כשעבדתי במשרד (היום אני עובדת מהבית) הרבה פעמים הגעתי מוקדם מאד אחרי ריצה והתקלחתי במקלחת במשרד או יצאתי לריצה מהמשרד / עם בגדים בדרך לאימון. זה יוצר דיון. אני לא מנדבת פרטים אבל אם שואלים או מתייעצים (נעליים, בגדים, איך להתחיל לרוץ וכו') אני משתדלת לעזור.
 

אאני111

New member
גם אני לא רגיל

אומנם אני גבר...אבל נכה ועוסק באומוות לחימהה ווגגם אצלי מרימים גבה...האימון חשוב אבל אולי חבברים יותר זה לא שחור או לבןן
 
למעלה