לספר על רומן?

[דידילמה]

לספר על רומן?

שלום
אני במצוקה ובהתלבטות נוראית
אני בזוגיות כבר 4 שנים ויש לנו תינוק קטן
לפני שהייתי איתו, היה לי רומן ארוך עם אשה נשואה, חתכתי את הרומן כדי להיות אך ורק עם בן זוגי, הוא לא ידע על הרומן, רק ידע שהיא חברה מאד טובה שלי ושרבנו
הזוגיות איתו מורכבת, שנים היינו בטיפול זוגי, אין בה מספיק חום ופתיחות לטעמי
אחרי הלידה מתוך צורך נפשי ופיזי (הוא לא נגע בי רב ההריון וגם לא אחרי הלידה, בשלב כלשהו הוא אמר לי שהוא לא נמשך אלי ושאחפש לי הרפתקאה...) חידשתי את הקשר עם אותה אישה
היום הזוגיות שלנו לא במצב טוב, איו ספק שהרומן שיש לי (הוא לא יודע עליו) משפיע לרעה, אבל גם כל המתחים סביב התינוק, העובדה שבן זוגי גדל בבית אלים (הוא מעולם לא הרים עלי יד, אבל הוא מקלל וצועק בבית מדי פעם) והוא עצבני הרבה פעמים, כל זה ממש לא עוזר.
אני מתלבטת אם לספר לו על הרומן, לי באופן אישי אין מה להפסיד (לכל היותר נפרד, גם ככה קיים סיכוי שנפרד) וככ קשה לי לחיות בשקר, אני מרגישה קרועה.
היא מתעקשת שלא אגלה לו, היא מאד לא אוהבת אותו ומדברת בו סרה רב הזמן (היא גם כועסת נורא שעזבתי אותה בעבר בגללו וגם חושבת שבאופן כללי הוא מונע ממני לחיות, היא צודקת חלקית) כרגע היא לא מתכוונת לעזוב את בעלה ולא מבטיחה לי כלום, היא אומרת שהוא לא יפרגן לקשר שלי איתה (גם ככה הוא מאד לא אוהב את הקשר החברי הזה ) הפחד הגדול שלי זה שאם הוא ידע הוא יספר לבעלה, ואז אני ממש דופקת אותה
לא יכולה להמשיך לחיות בשקר, לא רוצה לוותר על האשה האהובה שלי, לא רוצה להפרד (באופן כללי הוא מאד מפרגן לי סקס עם אשה מחוץ לזוגיות שלנו, אני לא יודעת איפה הוא עומד בקשר לרומן, ועוד איתה).
מתה לספר לו וחוששת מההשלכות, בעיקר מפגיעה בה
מה עושים?????

 

[רוחמה כהן]

תראי,

יש השלכות כבדות משקל בכל דרך שתנהגי. ולדעתי, את צריכה לשבת עם עצמך ולחשוב מה את רוצה מחייך? איפה את רואה את עצמך בעוד 10 שנים? האם את מוכנה נפשית לצאת מהארון?
אם תספרי לו את עושה לעצמך אאוטינג ואולי לא יהיה לך מנוס מלעזוב את הבית ולאיפה תלכי? מה תעשי?
האישה הנשואה טוב לה עם המצב כמו שהוא, ואולי היא תחליט שזה יותר מידי בשבילה והיא תעזוב. ומה תעשי אז?
זה אכן מצב מאוד מלחיץ. והכי פשוט זה לספר ולהיפטר מרגשות האשם, יחד עם זאת זה יכול לפגוע בך הרבה יותר, ולכן תשקלי את צעדייך בזהירות רבה.

 

[חייבתלהגיב]

נראה לי לפי מה שאת כותבת שלך לא מאוד חשוב לספר לו

ולה מאוד חשוב שזה לא יתגלה לבעלה - כך שבמקומך לא הייתי מספרת לו, כדי להגן עליה (אלא אם המטרה שלך היא לפגוע ביחסים בינה לבין בעלה).

 

[A לוןA]

כרגיל, זה די פשוט כשכותבים את זה מסודר.

יש לך 3 אפשרויות:
1. לא לספר ולהמשיך את הקשר. יתרונות- את ממשיכה את הקשר שמספק לך מה שאין לך בבית. חסרונות- את ממשיכה להרגיש שקרנית.
2. לא לספר ולחתוך את הקשר- יתרונות- סיכוי לשקם את מה שיש לך בבית. חסרונות- את פוגעת בחברתך, לא מקבלת ממנה את ה"השלמות".
3. לספר. יתרונות- את מפסיקה לחיות בשקר. חסרונות- את פוגעת בבעלך, עם סיכוי סביר שהוא יפוצץ את הסיפור מול בעלה ובכך פוגעת בה אנושות וסביר שתאלצי לחתוך את הקשר איתה (כי הוא לא יוכל להכיל את הבגידה). יתכן שאת והוא גם תיפרדו בסוף.
&nbsp
מכל האפשרויות הללו, שום טוב מוחלט לא יוצא, אבל אם את רוצה להפסיק לחיות בשקר תחתכי את הסיפור איתה, תיפרדי או תשקמי את היחסים עם בעלך ממקום שבאמת נותן לזה צ'אנס ותוכלי לנהל מערכת יחסים שלמה ואמיתית (איתו, איתה או עם אחר/ת)
&nbsp
כרגע, במצב הנתון, כל פיתרון הוא בחירה בין אופציות רעות לרעות יותר.

 

[supersonic777]

גם כך היחסים עם בן זוגך לא זורמים על מי מנוחות...

אז את רוצה לשפוך עוד דלק?בכלל תשרפי הכל...
מבין את החוסר מנוחה מהמחשבה שלא נוח לך בסיטואציה.אם את מוכנה לכל תרחיש שיבוא לאחר שתספרי,לכי על זה!
עדיף לישון בשקט...
&nbsp

 

[לשבור את בנימין]

היא באותו מצב כמו שלך, כל ביקורת ורעל שהיא שופכת

אפשר לבטל ולהשליך חזרה עליה ועל מעשיה. זה די ברור ומצחיק שהיא לא רואה את הגיבנת על גבה.
גם ככה קיים סיכוי שנפרד- לכל זוג יש סיכוי כזה, גם אם הכל מעולה..תמיד יש את מחר ואת האפשרות, אלא אם את קשורה במרתף.
&nbsp
אני חושב ששלישיה היא הפתרון היחיד שיביא שלום, אולי אליה הוא כן ימשך. או רביעיה עם בעלה?
&nbsp
אם תחיי לבד זה יהיה יותר טוב לתינוק מאשר בית עם המתחים שיש עכשיו?
על טובת מי את חושבת? עצמך? הזוגיות? התינוק? הרומן?

 

[Chikkko]

לספר הכל - חד וחלק

יש אנשים בעולם, שיש להם מן סכסוך מיוחד עם ה"שקר".
אחד האנשים האלה, הוא אני בעצמי. אולי גם בעלך...
אם הייתי בעלך, הייתי רוצה לדעת על כך, בכל מחיר.
עד כמה שהגילוי הזה היה מרגיז אותי, בסתר לבי הייתי נותן לך מן "נקודת זכות" על היושרה שלך, ולימים "נקודת הזכות" הזאת, הייתה נשמרת.

באופן אישי, אני לא מאמין שתספרי לו.
את כביכול מתלבטת, אבל לא תספרי שום דבר.

 

[A לוןA]

בחייך!

ולהסתכן בזה שבעלה עם הפתיל הקצר שלו והשנאה שלו לחברה שלה ילך ויפוצץ את הכל מול בעלה?
מילא החיים שלה ושלו- אבל להרוס את שתי המשפחות בשם אידיאל ה"אמת" שפתאום נפל עליה?
&nbsp
פיתרון מעולה, אין ספק.

 

[Chikkko]

זה אני...

אני רק לא מקבל את זה שאומרים לי "אבל אני אוהבת אותו".
אהבה ושקרים, לא הולך ביחד.
אהבה אמתית, לא הולכת עם הסתרת אמת מהותית.
אני לא פסיכולוג, ואני לא חייב להנהן ולאמר "תהיי חזקה" וכל השטויות האלה.
&nbsp
האמת מעל הכל, מעל כל אינטרס, מעל לכל תועלת.
אם זה לא ככה, זה מעיד שכל מה שיש לפותחת השרשור, זה בלוף אחד גדול, והיא עושה מבעלה אידיוט.
טיבה של האמת שהיא יוצאת החוצה במוקדם או במאוחר.
אני מעדיף כמה שיותר מוקדם.
מי שבוחר לחיות את הבלופים שהוא עצמו בנה במו ידיו.... בבקשה...
אני לא מריע מן הצד לאחד כזה או אחת כזאת.

 

[A לוןA]

זה בכלל לא קשור

המעשה נעשה. היא שיקרה וכעת היא חיה בשקר.
השאלה- האם להמשיך עם השקר (להיפרד מחברתה או לא- זה לא ממש רלוונטי)
או ללכת עד הסוף עם אידיאל האמת והצדק, בידיעה מוחשית שלא רק היא והוא יפגעו מזה, אלא שנהרסת פה עוד משפחה ונפגעים עוד ילדים.
מילא על הילדים שלה היא מוכנה לקחת את הסיכון שבפגיעה- אבל מי לעזאזל נתן לה את הכוח או הסמכות בשם האמת (או ליתר דיוק- בשם השקר שקשה לה לשאת) ללכת ולהרוס משפחה אחרת?
&nbsp
ויש הבדל גדול בין לעודד שקרים (ואני לא) לבין להבין של"אמת" שלה יש מחיר שלא רק היא הולכת לשאת בו- אלא גם בעלה, ילדיה וחמור מכך- גם חברתה, בעלה וילדיהם.

 

[Chikkko]

המחיר ייגבה במוקדם או במאוחר

אף אחד מאיתנו לא רואה את העתיד, אבל המחיר ייגבה איכשהו.
השאלה רק מתי, ובאיזו מידת נזק.
&nbsp
אני לא מתווכח עם אף אחד, ולא רוצה לכפות את דעת המיעוט שלי שהיא דעת יחיד.
אני גם לא מבין איך הגעת לקביעה החד משמעית שלך, שהמשפחה האחרת תיפגע.
לא כל גבר חייב להיות קנאי ולהקים שערוריות לאחר שהתגלה לו שאשתו מנהלת רומן עם אישה.
יש גם גברים לא ממש קנאים ואולי גם סלחניים.
&nbsp
האמת בסוף יוצאת, אבל בעיתוי שנוח לשקרן להוציא אותה.
זה תמיד מגיע לשאלת העיתוי... העיתוי....
והעיתוי, לעולם נסב על תועלת אישית.
&nbsp
אני רק אומר את דעתי, שהיא דיעה פרטית לא מקצועית.
זה בדיוק היתרון שלי, שאני לא מקצועי, ולא מחויב לשום כללי אתיקה, או כללי תועלת של המטופל. אין לי כוונה לוותר על היתרון הזה...
אני רשאי לפעול לפי תפיסת העולם הפרטית שלי, תוך אדישות לנזקיו של הזולת, נזקיו שהוא יצר במו ידיו.
אין לזה שום קשר לצדק.
במקום שבו יש אהבה של ממש, אין שום מקום לדיבור על צדק. ואני גם לא מעוניין בשום צדק. רק בשקיפות.

 

[A לוןA]

זו תפיסה רומנטית מאוד של קארמה

שלכל פשע יש גמול, וכל שקר סופו להתגלות.
בפועל, זה לא ממש תמיד קורה. יש אנשים שמשקרים ולא תופסים אותם. לא שזה מה שאני ממליץ לה לעשות, נהפוך הוא- אבל האמירה החד משמעית שלך שכל שקר מתגלה בסוף - אין לה ממש אחיזה במציאות.
בקשר להרס של המשפחה השניה- לא אני הגעתי לקביעה החד משמעית הזו- כותבת הפוסט כתבה זאת במפורש. ("הפחד הגדול שלי זה שאם הוא ידע הוא יספר לבעלה")- ולה אין רשות לקחת החלטה שמסכנת אותה ואת משפחתה, גם אם המחיר הוא שהיא צריכה להסתיר שקר (שהיא עצמה יצרה).
מה גם שהחברה שלה לא מוכנה שהיא תספר לבעלה- וזו זכותה.
&nbsp
לדעתי הדבר הכי טוב שהיא יכולה לעשות זה לחתוך את הקשר עם החברה בשלב ראשון, לבדוק מה קורה עם בעלה ממקום נקי, ואם זה לא הולך לחתוך גם איתו ולהתפנות למערכת זוגית נטולת תיסבוכות, אשמות, שקרים ובגידות.
&nbsp

 

[Chikkko]

כרצונך

יש גם אנשים כמוך בעולם, ואוסיף גם שאתה נמנה על הרוב המוחלט של האנשים בעולם.
זה אנשים עם פאק באמינות, שהם לא מודעים לזה בכלל, וגם אין להם שום תחושת "לכלוך" עם השקרים האלה. כן... גם אלה בפורומים שאומרים "אוי זה נורא.. אני חי בשקר" גם הם.
אבל יש גם מיעוט....
והמיעוט הזה, איננו מוצא שפה משותפת עם הרוב.
תועלת ותועלת ותועלת....
ואני פוחדת מכך וכך... ואני רק אישה.. ואני קורבן... ולמה הוא צועק עליי כל הזמן?
וכל הנשים ברקע תומכות ומריעות לה "זה לא היה זה, אני מריעה לך שעזבת אותו, הוא היה לא ראוי לך".
פאק באמינות.

 

[A לוןA]

או שאתה לא קורא, או שאתה קורא ולא מבין

א. אין לך מושג מי אני ומה אני, אז תחסוך ממני את הניתוחים (השגויים) בשקל תשעים שלך לגבי אישיותי.
ב. אם לא הבנת עד עכשיו, אני אנסה בהדגשה ועם צבעים-

1. שקר זה דבר נורא ופסול. זה ברור עכשיו כשאני כותב את זה ככה? צריך לכתוב במודגש? אוקי. שקר זה דבר נורא ופסול. עכשיו יותר טוב?
2. לחיים בשקר יש מחיר. אני חוזר, כדי שזה יקלט- לחיים בשקר יש מחיר
3. כרגע מי שמשלם את המחיר זו היא, עם התחושה המחורבנת של חיים בשקר. אם היא תהיה מספיק חשאית, היא יכולה לעשות אחת משתיים- להמשיך לחיות בשקר, או להפסיק ולקבור את השקר הזה עם מערכת היחסים הצדדית
4. האופציה הנוספת היא לפוצץ את כל העניין, בניגוד לדעתה והסכמתה של החברה שלה ובסיכון מוחשי לפגיעה הן בילדיה, הן בבעלה והן במשפחה של חברתה

המחיר של לספר עכשיו את האמת הוא גבוה מדי. אם היא היתה מסכנת רק את עצמה- ניחא. אם היתה פוגעת גם בבעלה- חצי צרה. יש כאן ילדים שהולכים לשלם על ה"אמת" הזו ויש כאן עוד משפחה שהולכת לשלם את מחיר ניקוי המצפון שלה. זה נראה לך מחיר ראוי ל"אמת"?
אם יש לה יכולת לסיים את הסיפור בצורה נקיה- שתחיה עם השקר ותמשיך להרגיש נאחס עם שקר שהיא סוחבת איתה, ולא תגרור שתי משפחות וילדים שלא אשמים למטה בשם טוהר האמת.

יש?

ולפני שאתה מחליט מה דעתי על שקרים ועל אמיתות, כדאי שתבין מה אתה קורא.
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewMsg.aspx?forumId=1124&messageId=178389014#178359220

בכל מקרה, אני את הדיון הזה מיציתי.

 

[Chikkko]

התשובה היא כן

כן, ושוב כן.
המחיר הוא ראוי. שקיפות מעל הכל.
אם אין לה במה להתבייש, גם אין שום סיבה שילדיה או כל אדם אחר, יחוש נפגע מטיב ההתנהגות שלה.
שקר, הסתרת אמת מהותית = מעילה באמון = פאק באמינות.

מי שיימצא עצמו נפגע... לפחות יש לו כתובת את מי להאשים...
ואז כולנו נהיה פטורים מכל ההצגות האלה של "זה לא הסתדר, הרגשתי שאין לי תמיכה" וכל הבלבולי שכל האלה של הגרושות שאף פעם אי אפשר להוציא מהן את האמת המכוערת החוצה לגבי מה בדיוק השתבש להן בנישואין.
זה תמיד מגיע לפאק באמינות, פאק ביושרה, אנוכיות וחזיריות של אחד הצדדים.
הצד השני נותר אידיוט לאורך כל הדרך.. וגם זה נזק. נזק שאף אחד לא מחשיב.

אמרתי מה דעתי, וזהו זה.

אני עדיין לא הבנתי למה המשפחה השנייה צריכה "להיהרס" או "לשלם" את מחיר המצפון של פותחת השרשור.
בעלה של פותחת השרשור בכבודו ובעצמו אמר שאין לו בעיה אם אשתו תשכב עם נשים אחרות.
אין לו סיבה של ממש לעורר מהומה ולקלקל למשפחה של הפילגש / מאהבת.

אני לא מאמין אפילו לרגע, שפותחת השרשור תלך לבעלה ותתוודה בפניו על מה שזה לא יהיה.
מי שיש לו פאק באמינות, הוא מן עבד לפאק באמינות שלו. הוא לא "אדון" לאמינות שלו.
הוא חסר יכולת אמתית להיות ישר.

 

[A לוןA]

דעתך אומרת שבשם מירוק המצפון הכואב שלה

היא צריכה לפגוע ולהרוס משפחה אחרת (מילא את שלה-עצמה), ובנוסף לפגיעה שכבר קיימת באמון של בעלה, למעול גם באמון של חברתה.
וזה נראה לך לגיטימי ומאוד מוסרי.
&nbsp
ברור לי שהיא לא תקשיב לך, ואף אדם בר דעת לא יקח על עצמו את האחריות לדבר שכזה- אז אין בעיה. תגיד.
כמו שאמרתי- אני את הדיון הזה מיציתי מזמן.
&nbsp

 

[חייבתלהגיב]

תכלס אם ההיא לא הייתה רוצה להרוס את המשפחה שלה

היא לא הייתה בוגדת בבעלה. ברגע שהיא קיבלה החלטה, השנייה לא אסירה שלה לכל החיים, ויכולה להחליט לספר לבעלה אם היא רוצה. אבל נראה שבמקרה הזה היא לא ממש רוצה, אז בשביל מה?

 

[A לוןA]

יש הבדל

אף אחד לא מכריח אותה להישאר בקשר עם חברה שלה (להלן- "אסירה לכל החיים"), אבל קשר שמנוהל בצורה כזו, עם כל הסלידה שיש לי ממוסד הבגידות, מנוהל ע"פ ההסכמה שהוא נשאר בין הצדדים, וכל צד מגן על הדיסקרטיות של הצד השני ככל יכולתו. גם כאן יש עניין של אמון, לא רק מול בעלה.
היא יכולה לחתוך את הקשר עם חברה שלה ולא לספר לבעלה, והנה, "השתחררה מהכלא"...

 

[חייבתלהגיב]

אסירה לכל החיים מהבחינה שהיא לא יכולה

לגלות לבעלה את האמת כל החיים. ברור שהיא לא חייבת להישאר איתה בקשר, אבל היא לא חייבת גם לשמור את הסוד שלהן לנצח. אם לשנייה היה כל כך חשוב שבעלה לא יידע שהיא בוגדת בו, היא הייתה צריכה פשוט לא לבגוד.

 

[Chikkko]

זו הסכמה לא תקפה, ולא חוקית

ממש כמו שיש חוקים שעברו את כל הליכי החקיקה שהיה עליהם לעבור, והם בלתי חוקיים עוד לפני שהם נבראו, וגם לאחר שהם בוטלו.
כך גם יש הסכמים בלתי חוקיים, כי הם מתנגשים עם הסכמים קודמים, הסכמים בעלי משקל כבד יותר, הרבה יותר כבד.
כל מה שסוכם בין שתי הפילגשות, לעולם איננו יכול לגבור על ההתחייבויות שנערכו מול כל העולם במעמד הנישואין וכל מה שהופך את הנישואין לחוקיים. כל סידור כזה, הוא כמו עשן שהתפזר.
אחרת זה פשוט לקחת את כל העדים, את הנדרים, את ההתחייבויות, את מוסד המשפחה, את מוזמני החתונה, ולשלוח את כולם לעזאזל למען אותו "סידור" בין שתי הפילגשות...
זו תוצאה לא הגיונית.

מה בדיוק גובר על מה?
התחייבויות הנישואים כמובן.
אין לזה שום קשר לצדק.
זה עניין של שקיפות, של אמינות, ושל שיקול דעת.
לא של תועלת.