לעבוד מהבית עם ילדים - קדימה לשפוך הכל!!!

[noaronen1]

לעבוד מהבית עם ילדים - קדימה לשפוך הכל!!!

אז DaddyCat כתב בשרשור הסופ"ש על התסכול להיות אבא במשרה מלאה (לשניים/שתיים?) והקושי לעבוד תוך כדי שהילדים בבית ומצד שני אי-הרצון מבחינה ערכית וגם מבחינה פיננסית לשלוח לגן או לקחת מטפלת.
קראתי והזדהתי כי שנים הרגשתי שמצד אחד אני עושה את הדבר הנכון ומצד שני זה יכול להיות ממש מורכב לעבוד מהבית.
אני מצאתי את עצמי עובדת בלילות אחרי שכולם הולכים לישון, לא מרשה לעצמי לקחת בייביסיטר כי אני עוד לא ממש מרוויחה. בקיצור הרבה לבטים והרבה פעמים התחושה הזו שזה לא פייר לא פייר שאני תמיד בסוף.

אז גם אם אתם עובדים/ות מהבית וגם אם לא, אשמח לשמוע על התסכולים, אם יש לכם טיפים/רעיונות, והאם היתה איזושהי נקודת תפנית בהתייחסות שלכם לנושא.
יאללה שתפו!

 

[carlimi]

אז .... אני עובדת מהבית

התחלתי בערך 4 חודשים אחרי שהגענו לכאן.
בארץ, הייתי אמא במשרה מלאה, כל פעם עם ילד אחר בבית, וילדים אחרים שהלכו לגן עד 1 בצהריים, בלי צהרון.
אחרי 6 שנים, ושלושה ילדים, הרגשתי שמיציתי ואני (והם) מוכנים לצאת לדרך חדשה.
אז במקרה שלנו, זה היה בעיקר משיקולים כלכליים, שכל פעם אחד נשאר איתי בצורה כזו או אחרת בבית או לחילופין לא הולך למסגרת מלאה. בכל זאת הם כבר לא ממש תינוקות ....
בשנה הראשונה זה עוד היה בקטנה, כי זה גם היה עם הבת שלי הבכורה, שהלכה לחצי יום לקינדרגארדן, ומהר מאוד פיתחנו לנו סדר יום. באותה תקופה העסק עוד היה בחיתוליו, ולא הייתי בלחץ עבודה מטורף.
שנה שנייה, היא התחילה ללכת ליום מלא, וגם האמצעי, שנכנס לקינדרגארדן, הלך לתוכנית ההעשרה בבוקר, כי הוא ילד יותר מאתגר, ולא יכולתי להישאר איתו בבית.
הצעיר לעומת זאת הלך לחצי יום.
אני, עם הזמן, למדתי לנהל את הזמן שלי בהתאם לסדר היום של מסגרות הילדים, ויחסית זה עבד לא רע.
השנה הגדולים במסגרת מלאה, והצעיר התחיל PRE-K, 4 ימים בשבוע, 3 שעות כל פעם.
אני כבר במצב של עבודה רציפה, ובהחלט התחלתי לעבוד בלילות (וגם בסופי שבוע), ע"מ להשלים עבודה.
למרות כל זאת, היו לנו כמה חודשים קשים התחילת השנה, והחלטנו להוריד את המינון של הצעיר לפעמיים בשבוע בלבד. העניין הוא, שהילד הזה הוא פשוט סוכריה. לא רק שהוא אוהב להיות בבית, אני פשוט לא מרגישה אותו, ולמעט הכנת ארוחת צהריים, אני פשוט עובדת כשהוא נמצא איתי, ויש לי הספק לא רע בכלל. אני אפילו עושה שיחות בענייני עבודה, בסקייפ, והוא לא מפריע אפילו פעם אחת. הלקוחות שלי אפילו לא יודעים שהוא נמצא איתי בבית. זה בהחלט לא אפשרי עם כל ילד, אבל איתו כן, ולכן סבבה לי שהוא איתי בבית, וזה אפילו לפעמים כיף.
בכל מקרה, באוגוסט הוא ייכנס לקינדרגארדן, ואז כל הסאגה הזו תיפסק סופית.
אוכל רשמית להכריז על יום עבודה מסודר, של 6 שעות רצוף, שכרגע זה לגמרי חלום (רטוב ...חחח).
ואז אולי יהיו לי גם קצת ערבים פנויים .....
וקצת זמן לעצמי

 

[1me too1]

אני לא עובדת מהבית

ואני גם לא הטיפוס שיכול.....אין לי משמעת עצמית.
בעלי הולך בבוקר לעבודה אבל עובד גם כפרילאנס, בשעות הפנאי.
אבל, כשהוא חוזר הביתה הוא רוצה להיות איתנו, כמו גם בסופי שבוע ולכן בתקופות לחוצות הוא עובד אחרי שהבחור הולך לישון ועד השעות הקטנות של הלילה, וזה קשה מאוד.
אין לי טיפים או הצעות.....

 

[DaddyCat]

שתיים, בנות 8 חודשים

לפני שהקטנטנות הצטרפו לחיי עבדתי מהבית, וכמי שמעולם לא היה הורה ולא ידע למה לצפות נראה לי הגיוני לדאוג להן בעצמי, הריי אני בבית בכל מקרה וכמה קשה כבר יכול להיות לדאוג לתינוקות. כל מה שידעתי הוא שמחליפים חיתולים, מאכילים בקבוקים ומתפנקים מדיי פעם...
ובכן, טעיתי. בגדול.
&nbsp
תינוקות אומר שבחודש-שלושה הראשונים הן אוכלות כל 3-4 שעות, אז ההורים לא ישנים בלילה.
תינוקות אומר בכי שצריך לזהות את סיבתו ולהרגיע, ואין מכסה לכמה תינוקת אמורה לבכות ביום או מתי באותו יום היא תבכה.
תינוקות אומר הפעלות, טקסי שינה (אמבטיה, פיג'מות), הבהלות לרופא, פליטות והקאות, ללמד לשבת, ללמד לזחול, ללמד לדבר, לכבס פעם ביום, מדיח פעמיים-שלוש ביום, להאכיל עיסות נוזליות ופרכיות רטובות בכיסאות גבוהים...
תינוקות אומר שאין שום דרך ומצב לעבוד כל שעה שהן עירות.
&nbsp
השיקול העיקרי שלי היה כלכלי.
אנחנו גרים בארה"ב, היכן שכל מסגרת לפני תרום-חובה עולה כליה וריאה. יש אנשים שבשביל להתקדם בקריירה שלהם לא יכולים להרשות לעצמם לקחת הפסקה תעסוקתית של שנתיים-שלוש לדאוג לתינוקות, כמו בן זוגי הרו"ח, מה שמצדיק במידת-מה לקחת מטפלת/גנון שיעלה את עיקר המשכורת (תלוי בעבודה כמובן) אך עשוי להשתלם עם הקידומים ונסיון העבודה.
&nbsp
השיקול המשני שלי היה ערכי.
משנולדי ועד שעזבתי את הבית בגיל 18 (אחי הקטן היה בן 12) היו לנו מטפלות live-in בבית. אבא שלי היה עובד מ7 בבוקר עד 7 בערב ואמא שלי הייתה יוצאת ב8 וחוזרת מהעבודה ב2-4 אחה"צ. עם הזמן הפנוי שלה היא הייתה יוצאת לשופינג ולפגוש חברות, אין לי זכרון אחד ממנה בו היא הייתה "אמא". עד היום יש לי נתק ריגשי ממנה שבאופן מלאכותי שנינו מנסים לאכות, עכשיו כשהיא סבתא.
אחת הlive-in הייתה מכה אותי והוריי לא עשו דבר כי מילה שלי לא עמדה מול המילה שמטפלת. רק המחשבה של לשם את הבנות שלי בהשגחת מבוגר כשעדיין אין להן את היכולת הוורבלית לספר לי אם מישהו פוגע בהן גורמת לי להחוויר.
&nbsp
אמ;לק
תינוקות תאומות הן המון אחריות ובלתי אפשרי גם להיות הורה בלי עזרה (מטפלת, סבים) וגם לעבוד מהבית. אני מקווה להחזיק מעמד ולשם את האמביציות בצד עד שיגיעו ללמסגרת ציבורית בגיל בו הן יכולות להסביר את עצמן.

 

[forglemmigej]

נשמע שאצלך זה תיקון-תיקון

מקוה שהפצעים יגלידו ותוכל ליצור קשר חזק וטוב עם אמא , רק תזכור דבר אחד, לא משנה עד כמה תעשה ותשקיע עבור הילדות אין שום גרנטי שהן יחזירו לך בהתאם כשיגדלו, אבל נשמע שאתה שלם ומאושר בדרך החיים הזו ולא נראה שיש לך בכלל זמן לחשוב על דברים אחרים עם סדר יום כזה. כל הכבוד.

 

[אספרסו2]

נתינה לילדים היא

לא על מנת לקבל בחזרה.

 

[forglemmigej]

ומה אמרתי בדיוק

האמת רק בעלי חיים נותנים אהבה ללא תנאים בחזרה, ראתי ושמעתי הרבה הורים שאומרים מה לא עשיתי למען הילדים ואף פעם אין להם זמן בשבילנו , אני דוקא כן חושבת שצריך לתת בחזרה והמצווה הכי חשובה ביהדות היא כבד את אביך ואימך ולא סתם קבעו אותה ,כנראה שגם אז ההורים ישבו לבד בחושך.

 

[אספרסו2]

זכור לי פעם

כשביקרתי את סבתה של אימי ,בבית אבות,שרובו אוכלס באימהות,ישב שם קשיש ומירר בבכי,
כששאלתי לפשר הבכי,אמר שיש לו ארבע בנות ואף אחת לא מבקרת אותו

הסבתא-רבא,שהיתה אז בת מעל לתשעים,ביקשה להציג אותי כנכד,על מנת שלא ידעו את גילה האמיתי

 

[בוקובזה שטראסה]

סבתא שלי, שתחיה, צריכה להיות

היום באיזור ה-94-95 (לא ממש דאגו לרשום את זה בקפדנות במרוקו של תחילת המאה הקודמת), וכבר יש לה שני חימשים מאחותי הגדולה... היא דווקא מאוד גאה כי היא בטוחה שזו ברכה שתאריך לה את החיים.

אבל שאף אחד לא יעז לשאול אותה כמה ילדים נולדו לה, או כמה נכדים ונינים יש לה, מחשש עין הרע...

בנוסף למימון הבורמזית שגרה איתה (ייבוא אישי של אחת הדודות שלי, שבעצמה חצי בורמזית), השבט שלה דואג לא להשאיר אותה אף פעם לבד. היא מצדה, ממשיכה להתעניין בעניינים קטנים כגדולים. אחרי שביקרנו אותה שנה שעברה והיא הבחינה שלטינאייג'ר שלי יצא פצע בגרות, היא דאגה להתקשר אליי לארה"ב להבהיר לי שהיא מצפה שאני אקח אותו לרופא פנים שיטפל בזה...

 

[בוקובזה שטראסה]

צ"ל רופא עור

 

[אספרסו2]

נשים שמלכדות סביבן את כל המשפחה

והן מלוות אותנו כל החיים ,גם לאחר לכתן.
אין להן תחליף.

 

[ניריתסקוטלנד1]

 

[שובידובי15]

איזה תזמון!

בדיוק כתבתי הודעה בקומונה...אחרי שלושה חודשים באלסקה התחלתי עבודה חדשה כסוכנת נסיעות. מאוד מתרגשת על השינוי המקצועי והאישי. אלסקה באמת מדהימה ומושכת תיירים יותר ממרילנד.... אפילו הוספתי חתימה

&nbsp
אני עובדת מהבית אבל כל הילדים במסגרות אז בסה״כ זה בסדר. עם ארגון זמן אין לי בעייה אבל אין ספק שהבית פחות מסודר מאז שהתחלתי לעבוד.
&nbsp

 

[ניריתסקוטלנד1]

המון בהצלחה לך.

 

[alphadelta]

חולקת

עובדת בעיקר מהבית. ומאד מעט. הכוונה היא שאני רוצה עכשיו להנות מלהיות אמא. אז אין לי כל כך מה לחלוק. לרב אין קונפליקטים. בכל מקרה , זה מה שחשבתי. אבל הנה: הג׳וניורית משתתפת בתחרות ומייצגת את בית הספר. בדיוק באותו יום ובאותה שעה שאני מתחילה פרוייקט חדש מחוץ לבית עליו עבדתי עד עכשיו מספר חודשים. ולא יכולה לשנות זמנים. העזר בעדי ינסה ללכת, אבל צפויה לו ישיבה מאד חשובה לאותה שעה. הוא מנסה להזיז אבל לא בטוח שזה יקרה. מאחר ואנחנו גרים בארה״ב ולא בישראל אז עניין לבקש מסבא/סבתא/דודה יורד מהפרק. בקיצור: איכס.