לעבוד עם ילדה עם בעיות נפשיות

  • פותח הנושא הל
  • פורסם בתאריך

הל

New member
לעבוד עם ילדה עם בעיות נפשיות

שלום רב! אני התחלתי לעבוד עם ילדה בת 11, חולת סכיזופרניה, אני חונכת שלה בבית ספר רגיל. רציתי לשאול אותכם, כי לא ממש קיבלתי הדרכה ואין לי עם מי לדבר בבית הספר. ניסיתי, הלכתי למורות לחינוך מיוחד, ליועצת חינוכית, אבל אף אחת מהן לא נתנה לי שום הדרכה, רק אמרו להציב גבולות ולזרום איתה כשצריך. אבל איך להגיב להתקפי זעם, כשהיא משליחה חפצים, הורסת רכוש, עולה על השולחן בנעליים ורוקדת, מנסה לשבור דלת של הארון,שופחת את הכוס תה שהבאתי לה על המפת שולחן יפה? אני מנסה להיות רגוע ולהסביר לה שהתנהגות הזאת לא מקובלת, אבל היא לא מקשיבה לי. היא גם לא רוצה להשתתף בשיעורים בכיתה ובורחת ממני. כול יום אנחנו מבלים בחדר של חינוך מיוחד שנתנו לנו, אבל עוד מעט לא ישאר שום דבר מהחדר הזה. אני גם מותשת, אתמול היתי על סף דמעות, כי אני פשוט לא יודעת איך להתמודד איתה. אולי אתם יכולים לייעץ לי? תודה רבה
 

ד קובי

New member
שסעת (סכיזופרניה)

הדרך לא קלה יקירתי, חשוב מאוד שלא לדחוק בחולי שסעת. רצוי מאוד להגיע אליהם בדרכי נועם וכמו שנאמר לך לזרום איתם תוך הצבת גבולות. חשוב להבין מדוע הילדה עושה את מה שהיא עושה, הרי הריכוז שלהם מאוד מינימלי. אולי הפתרון הוא לצאת מאותו חדר ולראות איך הילדה תגיב מחוצה לו. צריך ליצור אצלה עניין וברגע שהיא עושה משהו שאינו הולם להסביר לה זאת בהצבת גבולות אך ללא דחק. נשמח לענות נקודתית לכל בעיה ובעיה אך מאחר שאת מעלה כאן מספר דברים בלא שהבנו מה גרם לכך קצת קשה... בהצלחה
 

הל

New member
תודה../images/Emo140.gif

מאוד חשוב לי לקבל קצת ייועץ. למשל מקרה 1: התחיל שיעור, היא אומרת לי: בואי נצא, אני לא רוצה להיות פה. אני אומרת: בואי נשב ונקשיב, זה חשוב. מרימה עלי קול:"בואי , קומי כבר! אני רוצה לצאת" אני ממשיכה בקול רגוע: "נשב עוד קצת ואז נצא"-כתגובה היא קמה ובורחת מהכיתה. אני הולכת אחריה. היא יושבת בדשה, אני מתיישבת לידה, היא אומרת לי: "תתרחקי ממני". אני מתרחקת לכמה מטרים וממשיכה לשבת במרחק שאני רואה אותה. ואז נגמר השיעור והיא רצה להפסקה. איך נכון להתנהג במקרה הזה? תודה
 

ד קובי

New member
ראשית כמה דברים

האם הילדה נוטלת תרופות? אם כן אילו? לדעתי הכי טוב לעשות עם הילדה תאום ציפיות, ברור כי הילדה לא יכולה להיות מרוכזת זמן רב (למשך שיעור שלם) אפשר לנסות לתאם ציפיות שהיא תשב נאמר 25 דקות בשיעור ותקבל הפסקה בהתאם, כמובן נתון לשיקולך ולשיקול צוות ההוראה. חשוב מאוד לזרום עם הילדה ולהבין את המצוקה שלה תוך הצבת גבולות בהתאם לתאום הציפיות. נאמר אם משל השיעור הוא כ 45 דקות מתחילים בתאום ציפיות, מעין הסכם עם הילדה שהיא תשב בכיתה להקשיב לשיעור כ 25 דקות, ואח"כ תצא להפסקה של מס' דקות, ואז שבים להמשך השיעור עד להפסקה. כמובן זה נתון לשינוי על ידכם (את וצוות ההוראה). האם הילדה לומדת בבית ספר רגיל? מיוחד?
 

הל

New member
היא לומדת בבית ספר רגיל

היא גם נוטלת תרופות פעמיים ביום בבוקר ובערב, הורים שלה אמרו לי את השם של התרופה, אבל ברח לי מהראש. עוד רציתי לשאול, מה לעשות אם היא לא רוצה לחזור לכיתה למרות שסיכמנו שהיא צריכה לחזור אחרי 20 דק' של הפסקה ומנוחה?
 
הל שלום

סתם למען הסקרנות איך השגת את העבודה הזאות ומי כיון אותך אליה מימה שאני קוראת מדבריך זאות הפעם הראשונה שאת חונכת ילדה עם מחלת נפש ואיך לא הסמיכו אותך או הדריכו אותך? מי עוקב אחרי ההסמכה שלך ? בדרך כלל בבית הספר במיוחד בחינוך המיוחד יש יועצת חינוכית וגם פסיכולוגית א ו עובדת בסוציאלית שהיו צריכים להדריך אותך מה זה תזרמי איתה ?
 

הל

New member
זה בית ספר רגיל

ולא קיבלתי שום הדרכה, יש לי תואר ראשון במדעי התנהגות, אולי הם חשבו שזה מספיק. אבל הלכתי למנהלת, ליועצת-ויצאתי בלי תשובות. משרד החינוך משלם לי ועברתי ראיון עבודה מול 4 אנשים-ביניהם מנהלת של בית הספר, עו"ס, יואצת חינוכית ועובד רווחה.
 
הל כנסי

עוד פשלה של המערכת שנותנים ככה למישהי לעבוד עם ילדה חולה בלי שום הסמכה והדרכה שלא תביני אותי לא נכון אני לא יוצאת נגדך חמודה אני חושבת שאת עושה עבודת קודש אבל בלי שום הסמכה כול שהיא בלי הדרכה ראשונית זה פשוט ביזיון של המערכת מה את אמרוה לדעת על המחלה ומה את אמרוה לדעת על ההתקפים שלה ואיך את אמרוה הליתנהג בזמן אמת וזה לגיטימי שאתתפחדי מההתקפים שלה קודם כול אני מצדיעה לך על היוזמה שלקחת על עצמך אני יכולה ליעץ לך ורק במעט מאחר ואני לא מכירה את ה ילדה עיטפי אותה בחום ואהבה חולי כסיזופ-רנים זקוקים למגע למרות שיש כאלה שלא אוהבים שנוגעים בהם אבל רובם מאוד אוהבים את החיבוק הליטוף זה מרגיע אותם תהיי סובלנית וסבלנית למרות שזה קשה ומתסכל מי כמוני יודע את זה כי הם יודעים להחזיר אהבה והערכה את חיבת להציב גבולות ברורי ם ולא לסגת הם מנפולטיבים ויעשו הכול להשיג את מה שהם רוצים עך תרשי לה להרים עליך ידים או לצעוק אסור לה לדעת שאת פוחדת או ניתרעת זה כלי נשק שלהם היתי מיעצת לך ליזום שיחה דחופה כול הנוגעים בדב ר בבית הספר לא שאני מאמינה שהם יודעים יותר מימה שאת יודעת אנחכנו כאן נהיה בשבילך בכול שאלה או בקשת עזרה וננסה לעזור לך יחד שהיה לך בהצלחה נחזיק לך אצבעות ואני שוב אומרת את עושה עבודת קודש למרות כול הקושי הנפשי והתיסכול אבל זכרי תמיד שכר נשפי ממלא בזה שאת מצליחה עם כי יש גם ירדות האהבה שלהם היא אהבת אמת ולא ממוסרחת כמו של כול ילד אחר הם יודעים להוקיר תודה בדרך שלהם שהיה לך ולה בהצלחה
 

זריחה 2

New member
../images/Emo45.gif לכל מילה

גם לי לא ברור כיצד לא ניתנת הסמכה והדרכה לעבודה לעבודה עם הילדה.... ועם כל שאר הכתוב חושבת בדיוק כמוך.....
 

הל

New member
את בטוחה שלא מכירה את הילדה../images/Emo12.gif?

היא באמת מאוד מניפולטיבית(גם ההורים שלה אמרו לי את זה בפגישה ראשונה) והיא מאוד אוהבת מגע. היא מבקשת ממני כול יום לעשות לה מסאז', לעשות לה תסרוקות, לסרק לה את השער...כול יום יש לנו טקס, היא נשכבת על הסדין שהבעתי לה ומבקשת לעשות לה מסאז', אני עושה לה מסאז' 20 דק'(למרות שהיא היתה רוצה יותר, אבל אני מתעייפת) ואח"כ עוד 20 דק' אני מסרקת אותה, עושה לה צמות. אנחנו דווקא בקשר טוב מאוד, אבל בעיה שהיא רוצה להיות איתי כול הזמן ובכלל לא רוצה לחזור לכיתה, כשאני מנסה להתעכש ולהיות אסרטיבית, שהיינו כבר מספיק זמן בחוץ(2 שיעורים) ועכשיו היא צריכה לחזור לכיתה אז היא מתעצבנת עלי, כועסת, זורקת דברים... אני ממש עובדת יעצות, אני ממש שמחה שיש לנו אהבה הדדית, אבל המטרה שהיא מגיע לבית הספר-זה השתלבות חברתית, וגם היא צריכה ללמוד קצת, אבל היא רוצה רק להיות איתי כול הזמן. מה עושים? באמת חבל שלא היתה לי שום הדרכה, מאוד רציתי, תאמינו לי, הלכתי לכול מי שיכולתי ללכת בבית הספר, אבל כולם מתנפפים ממני. נראה לי שלכולם פשוט נוח שאני מבלה איתה כול יום מחוץ לכיתה. היו גם ימים מאוד קשים, כשהיא הרסה דברים בחדר חינוך מיוחד שנתנו לנו,בלי שום התרעה מוקדמת, סתם פיתאום קרעה לחתיכות תמונה יפה שהיתה שם, או שפכה בכוונה כוס תה שהכנתי לה על המפת שולחן בחדר מורים. אחרי יום כזה אחד חזרתי הביתה ובכיתי כי אני הרגשתי שאני לא יודעת איך להתמודד עם זה, איך להגיב נכון... אני מאוד רוצה לעזור לה בלימודים אבל היא מסרבת בתוקף, לא רוצה לגעת בחומר לימוד בכלל. אין לי כול כך הרבה רעיונות מה לעשות איתה מחוץ לכיתה. אולי יש לכם רעיון? תודה מכול הלב.
 
הל עם את לוקחתאת הדברי ם שלי כפגיעה

אז אולי חבל שעניתי לך כי המטרה לא היתה לפגוע בך אני לוקחתא ת הדברים שלי בחזרה ומבקשת את סליחתך ואשתדל מאוד לא לענות לשאלות שלך ולחוסר האונים שלך שהיה לך חג שמח ובהצלחה
 

הל

New member
לא נפגעתי../images/Emo140.gif

אני דווקא מאוד רוצה לשמוע מה לדעתך אני צריכה לעשות, לפי המקרים שכתבתי עליהם קודם.
 

זריחה 2

New member
הל את כותבת שהילדה

היא חולת סכיזופרניה,האם היא מקבלת תרופות?..ואולי אינה צריכה. אני מכירה חונכות שיושבות בכיתה עם ילדים עם בעיות קשב וריכוז, הבעיה פה היא אחרת,בשבושונית צודקת,מישהו היה צריך לתת לך הנחיה והכוונה כיצד לטפל בה..אני לא בטוחה שלהשאיר אותה מחוץ לכיתה במשך היום או,לתת לה חיבוק ואהבה הוא הפתרון הנכון.. את מבקשת עיצה כשבעצם לנו, בעצמינו קשה להתמודד עם הבעיה הזאת,אם היה פה מענה לשאלתך,הפורום הזה לא היה קיים. לדעתי את צריכה לפנות לגורם שנתן לך את העבודה הזאת ולהתייעץ..
 

הל

New member
תודה זריחה2../images/Emo201.gif

הילדה לוקחת תרופות, לא יודעת איזה בדיוק. אולי את צודקת, אתם בעצמם מתמודדים עם קשיים יותר קשים ממני. פשוט חשבתי שיש לכם יותר ניסיון ואני אוכל לקבל כמה עיצות טובות שיעזרו לי לעזור לילדה. גם קובי כתב לי שאני יכולה לשאול כול דבר וינסו לעזור לי. כנראה אין לכם תשובות בשבילי ואני מקבלת את זה. תודה וכול טוב לכם!
 
זה לא שאין לנו תשובות פשוט יותר מידי

תמוהה בעיני ובעני עוד הורים כאן לילדים חולים אני כאמא לילד חולה ושמחזיקה חונך לבן שלה מיצטערת להגיד לך שלא היתי מעיזה לקחת מישהי שאין לה ידע מינימלי לא יודעת לקראת מה היא הולכת ומה לעשות ברגעים של התקפים יש לי השגה אחת אלייך יקרתי עד מכירה שאני מכירה את הנושא מקרוב מאוד כבר מעל 25 שנה ילד שחולה בסיזופרניה לא מאפשר שיחבקו אותו או ילטפ]ו אותו כי כול נגיעה בו בגלל שתחושת הנגיעה מפריעה ובילתי ניסבלת כן הם מחבקים אותנו חזק מאוד עד כדי הכאבה גם הלטיפות שלהם מאוד גסות ומכאיבות אפילו הנשיקה שהיא שיא העדינות היא בכוח אז לקרוא שאת כותבת שהיא רוצה שכול היום תחבקי תלטפי אותה קצת תמוהה בעני יותר מיזה גם שאת כותבת שלאף אחד לא אכפת שהיא מבלה את רוב היום מחוץ לכיתה הלימודית שזה אומר מנהלת בית הספר היועצת ההורים שלה וכל שאר החברה מיסביבה לא אכפת להם אני היתי מציעה לך באמת עם אכפת לך מהילדה לפנות במיכתב למישרד החינוך אולי לשרת החינוך ולספר לה את הכול הרי הם משלמיםפ לך משכורת ובמקביל גם למען את המיכתב הזה למפקח על החינוך המיוחד כי זאות שערוריה זהב הטיפ היחידי שאני יכולה לתת לך יקרתי ולא שאני חושבת שאת לא בסדר אלה חושבת שמשהו לוקלל במערכת ומי ערב לך עם יום אחד הילדה תקבל התקף חזק ותתקוף אותך ומה הכלים שיש לך להיתמודד עם התקפים כאלה
 
למעלה