לעבור או לא

קורנית

New member
לעבור או לא

אמא, שלא מזהה כבר כמעט כלום ולא יודעת מתי היא חיה, בוכה ומתלוננת כל הזמן שאף אחד לא בא לבקר אותה. זה די נכון - אחותי ואני גרות רחוק, ומגיעות פעם - פעמיים בשבוע, ושאר הימים ריקים ומשמימים, עם מעט מאד מבקרים אם בכלל. (למרות שאני חושדת שהתלונות של אמא על חוסר ביקורים הן נגד משפחתה שעלתה בעשן השמימה לפני 60 שנה. אבל נעזוב את זה) מצאתי דירה - בית קטן, בעצם, ליד המקום בו אני גרה. הרעיון הוא להביא את אמא לכאן, ואז אוכל לראות אותה כל יום, ואולי היא גם תוכל לבוא אלי ברגל. זהו אזור כפרי, ואמא נולדה בכפר. מה דעתכם? האם זה רק ידרדר אותה, או ישמח? למי נסיון בהעברת חולה אלצהיימר במצב די מתקדם ? אנא, עזרה.
 

ענתי44

New member
../images/Emo82.gifלפני שאת חותמת על חוזה לדירה

אולי מוטב שתתייעצי עם רופאיה של אמא. או עו"ס שמכירה את אמא ותשמעי מה דעתם? מצד אחד קורנית, הרי במילא הם רוצים "הביתה" גם כשהם בבית אז אולי היתרון שתהיי קרובה אליה עולה על בעיות המעבר ושלא יהיה לך ספק יהיו לה. מה שאת עוד צריכה לברר אם מבחינתך זה בסדר. מה בני משפחתך חושבים על הקירבה של אמא שלך? לבחון מה את מרגישה עם זה והאם את שלמה עם זה? כי זה לא קל. זה ישנה את חייך. מעבר דירה בעיקר לעיר אחרת מחייב הרבה שינויים, החלפת רופא מטפל, למשל. ולפני שמחליטים על זה צריך לחשוב היטב ולבחון. כי אם אמא מטופלת בביתה היטב ואת מגיעה לפחות פעם בשבוע אז זה לא רע, וגם אם תגיעי יום יום לא אומר שהיא לא תתלונן שאף אחד לא בא. קרנית יש לך החלטה לא קלה אני איתך במה שלא תחליטי
 

ronnyw

New member
גם אני לא יכולה להקל על הדילמה...

אני חוששת שמעבר כזה קשה מאוד לחולה. אל תחשבי על האפשרות שהיא "תבוא" לבקר - היא לא תוכל להסתובב לבד במקום חדש. מעט ההתמצאות במקום שיש לה (אם עדיין יש לה) תאבד. יהיה לה קשה גם בתוך הבית, לא תזכור היכן השרותים, איפה שמה ת'צלחות וכו'. היא עלולה לאבד את מעט העצמאות שעוד נותרה לה (ובטח ובטח שלא תוכל לצאת מהבית לבד). (אני זוכרת שכשאימא עוד ביקרה אצלי בבית, "היתה הולכת לאיבוד" בין החדרים. אם נניח הלכה לרגע לחדר שינה לקחת סוודר או משהו - הסתבכה עם החזרה לסלון...אמנם אלה היו ביקורים קצרים יותר - אבל אני גרתי בבית הזה 10 שנים והיא ביקרה בו בעבר הרבה ללא שום בעיות...) חוץ מזה עצם המעבר קשה להם מאוד מאוד . הייתי מייעצת - בזהירות - שאם כבר מעבר על כל המהפכה הכלולה בו, אז למוסד מתאים עם פעילות וחברה או - להעביר אותה עם מטפלת צמודה (שהרי בכל מקרה תמשיך להתדרדר ותזדקק לזה מתי שהוא.) קל לאמר...
 

קורנית

New member
תודה, ואשמח לעוד תגובות

לא הסברתי את עצמי היטב. אמא עם מטפלת צמודה - מלאך שמים - כבר שנתיים וחצי. היא לא נשארת רגע לבד. אם תבוא אלי - זה בטח עם המטפלת. כל מה שיקרה בבית החדש - יקרה איתה. אין לנו בעיה עם החלפת רופא - ממילא אני הייתי מסיעה אותה לרופא, אז גם עכשיו אעשה זאת. אין גם בעיה עם המשפחה - אני גרושה עם בן אחד בבית, השני חייל, וכולנו מגוייסים לענייני סבתא. רק הפחד שלי שזה ידרדר אותה עוד ויאמלל אותה עוד, בלי שיעזור. האם יש כאן מישהו עם נסיון של מעבר? או ששמע משהו מנסיון של אחרים?
 

נילי41

New member
../images/Emo20.gif קורנית יקירתי

אני נאלצת להסכים עם רוני ועם ענתי. כל שינוי בשביל חולה אלצהיימר הוא קשה. מעבר דירה וביחוד לעיר אחרת הוא בעייתי מאוד. אמא לא תוכל להתגורר לבד גם בבית שלה עוד הרבה זמן. אולי אם תקחי לה מטפלת זרה שתהיה איתה 24 שעות ביממה, אז המעבר יהיה קל יותר. מצד שני, להחליף לה את הרופא המטפל ואת הסביבה הטבעית שלה, זה קשה. אולי, אם כבר מעבר, אז למוסד מתאים באזור שלך, כי היא לא תוכל להיות לבד לאורך זמן... זו דילמה מאוד קשה. ההחלטה היא שלך כמובן ורק את יכולה לדעת מה טוב לה, אבל אם תעבירי אותה קרוב אליך, את צריכה להיות מודעת לכך שתיאלצי להקדיש לה הרבה יותר זמן ולהיות שלמה עם זה. גם בני משפחתך צריכים להסכים לכך, כי זה יכול להיות סיפור ארוך שרק יילך וייעשה קשה יותר ויותר מיום ליום. ככל שאני חושבת על זה יותר אז לדעתי, אם כבר לעשות שינוי, אז למוסד מתאים. כל שינוי אחר יהיה רק זמני. ההחלטה הקשה היא שלך יקירתי, התייעצי עם בני משפחתך ועם המטפלים של אמא ומה שתחליטי יהיה טוב. כי הרי אין שום פתרון טוב לחולים כאלה, אפשר רק לנסות ולעשות את הרע במיעוטו. מאחלת לך שמה שלא תחליטי, היי שלמה עם זה ואל תרגישי רגשי אשמה, כי אין פתרון "טוב" למצב. קבלי חיבוק אמיץ וחם
 
../images/Emo24.gifקורנית אני חושבת אחרת

אם לאמא יש מטפלת 24 שעות את יכולה להעביר אותה ליידך, ולראות איך אמא מרגישה כל יום חוץ מזה יש לה מטפלת צמודה מה הבעיה ? המטפלת תכוון אותה לכל דבר? האמא תשמח שהיא רואה אותך יום יום,( אולי כמעט).אמא תבוא אליך עם המטפלת, לפי דעתי הייתי עושה את הצעד הזה , ההחלטה שלך.
 

ronnyw

New member
אני חוזרת בי

כיוון שמדובר במעבר עם מטפלת, הרי שכל התמונה פתאום אחרת. שלל הסיבות ל- "לא" שהעלתי כבר לא רלוונטיות. אמנם המעבר יהיה קשה, והיא - אולי - לא תבין היכן נמצאת, מה זה החלון הזה שתקוע פתאום איפה שצריך להיות קיר וכו' - אבל נראה לי שבסך הכל זה צעד חיובי (כפי שאמרנו תמיד - אנחנו מחפשים את ה"פחות גרוע" כי אין למצוא "פתרון טוב"). תעשו לה תהליך התאקלמות ארוך שיכלול הרבה טיולים סביב הבית, אולי רשימות בתוך הבית, איפה נמצא מה, ואפילו שלטים "שרותים", "דלת יציאה" וכו' בתוך הבית. הכל כשר כשמדובר בהקלה על החולים שלנו.
 

ענתי44

New member
קורנית גם אני משנה דעתי

אם מדובר במטפלת נאמנה אז אולי ניתן להתגבר על הקשיים. ויהיו קשיים. והכי חשוב שאת מבינה מה זה כרוך מבחינתך ובני משפחתך מחוייבים לסבתא אז שווה לעשות את השינויי הזה.
 
למעלה