אורים כהורים
New member
לעולם לא תצעדי לבד
לפני מספר חודשים קיבלתי את ההצעה להשתתף בניהול הפורום הזה. בראש היו לי זכרונות נעימים מהתקופה בה ניהלתי כמה שנים פורום הורים בפורטל כלשהו באינטרנט, לפני שכל הפורומים עברו לפייסבוק. זה היה פורום מקצועי שבו בניתי איזושהי קהילה שמאמינה באותה גישת הורות ששמה דגש על הצרכים הרגשיים של הילדים. כשהתלבטתי אם נכון לי לנהל גם כאן את הפורום ידעתי שזה יהיה שונה מאחר וזהו פורום חברתי עם מגוון דעות ומהשהות הקצרה שהייתה לי כאן עד אז גם ראיתי שהגישה הרגשית כמו שאני חיה אותה ומלמדת - פחות נפוצה כאן.
דווקא בגלל זה רציתי לנסות ולהשמיע את הקול שלי שהוא גם קולם של הרבה ילדים שלא תמיד המבוגרים מצליחים לראות אותם כפי שהם באמת מתחת להתנהגויות החיצוניות ולכן לא תמיד מבינים אותם. רציתי גם להביא דרך התנהלות שונה מהמקובל כלפיהם, דרך שגם היא מכוונת לצרכי הנפש הפנימיים של הילדים שהם כאמור אינם גלויים או ברורים תמיד.
תוך כדי ניהול הפורום כאן הבנתי שאין באפשרותי להשיב להסביר ולפרט באריכות כמו שהייתי רוצה וכמו שעשיתי בפורום הקודם. גם כי אני יותר עסוקה וגם כי הרבה מאוד פעמים הייתי בדעת מיעוט ולעיתים אף בדעת יחיד ומתוך כך הבנתי יותר ויותר שאני לא במקום הנכון עבורי. אני לא יכולה באמת לתרום כאן כפי שהייתי רוצה וכפי שאני עושה במקומות אחרים בעשייה שלי. ולכן אחרי לבטים לא מעטים החלטתי לפרוש מהתפקיד.
היה לי נעים כאן ואני מניחה שאשאר ואמשיך לענות ולהסביר את הגישה שלי בהורות, כמשתתפת ולא כמנהלת.
התחלתי את ההודעה עם המילים "לעולם לא תצעדי לבד" מאחר וחשוב לי להעביר עוד מסר נוסף מלבד לכוון להקשבה לצרכי הנפש של הילדים.
בעבר בהודעה הראשונה שלי כמנהלת, כתבתי שלצד העיסוק שלי כמנחת הורים ומטפלת רגשית אני עוסקת גם בעולם הרוח (לא ממקום דתי, אני חילונית לגמרי) שזה אומר בין השאר חיבור לידע גבוה, על מודע ותת מודע.
ואני רוצה לחזק אימהות שקוראות את הדברים וחוות קשיים כאבים ואתגרים שונים עם הילדים ובכלל בהורות - אנחנו באמת לא צועדות לבד. יש מה שמכוון ומגן עלינו ועל הילדים שלנו, אלא שכדי להתקרב אל המקום היודע והבוטח הזה אנחנו מתבקשות להקשיב פנימה ללב שלנו, ללכת עם הלב ולנוע מתוך הלב ורכותו
זה מה שהילדים ואנחנו זקוקים לו יותר מכל דבר אחר.
ולמי שאליה זה לא מדבר - זה בסדר גמור. שכל אחת תיקח רק מה שמתאים לה.
ראיתי שהתחילו הודעות בדבר הרשמה לשנת הלימודים החדשה אז אני מסיימת עם מילות השיר הנפלא של אסתר ראדה שבמקור שייך לחווה אלברשטיין - אתה פלא. בעיניי השיר עוסק בדבר החשוב ביותר שאנחנו יכולים לתת לילדים שלנו. תזכורת גדולה גם כששוקלים בחירה של גן כזה או אחר.
כל רגע בו אנו חיים
הוא רגע חדש
כל רגע בו אנו חיים
אין שני לו ביקום
לא היה כמותו מעולם
ולא יהיה עוד לעולם
ומה מורים אנו לילדינו
בבית הספר?
מלמדים אנו אותם
כי שניים ועוד שניים
הם ארבעה
וכי פאריס היא בירתה של צרפת...
מתי נלמד אותם גם מה שהינם.
עלינו לומר לכל אחד מהם:
יודע אתה מה שהינך -
אתה פלא
אתה יחיד ומיוחד
אתה פלא
בכל העולם כולו
אין עוד ילד אחד בדיוק כמותך
אתה פלא
אתה יחיד ומיוחד.
והבט בגופך -
איזה פלא הוא
רגליך, ידיך, אצבעותיך הזריזות
האופן שבו אתה מתנועע
אתה פלא
עשוי אתה להיות כשקספיר
מיכאל אנג'לו בטהובן -
אתה פלא!
טמונה בך היכולת לכל דבר
כן, פלא הינך
וכאשר תגדל -
התוכל אז לפגוע באדם אחר
אשר כמותך הוא פלא
גם הוא יחיד ומיוחד
גם הוא פלא!
עליכם להוקיר זה את זה
עליכם לעבוד
כולנו חייבים לעבוד
כדי להפוך את עולמנו זה
שיהא ראוי לילדיו
אהבת המולדת אך דבר טבעי
הוא
מדוע תחדל האהבה בגבול!
מי שרוצה לשמוע את השיר :
https://www.youtube.com/watch?v=Rd2J5FAvto0
לכולן! נתראה בפורום!

לפני מספר חודשים קיבלתי את ההצעה להשתתף בניהול הפורום הזה. בראש היו לי זכרונות נעימים מהתקופה בה ניהלתי כמה שנים פורום הורים בפורטל כלשהו באינטרנט, לפני שכל הפורומים עברו לפייסבוק. זה היה פורום מקצועי שבו בניתי איזושהי קהילה שמאמינה באותה גישת הורות ששמה דגש על הצרכים הרגשיים של הילדים. כשהתלבטתי אם נכון לי לנהל גם כאן את הפורום ידעתי שזה יהיה שונה מאחר וזהו פורום חברתי עם מגוון דעות ומהשהות הקצרה שהייתה לי כאן עד אז גם ראיתי שהגישה הרגשית כמו שאני חיה אותה ומלמדת - פחות נפוצה כאן.
דווקא בגלל זה רציתי לנסות ולהשמיע את הקול שלי שהוא גם קולם של הרבה ילדים שלא תמיד המבוגרים מצליחים לראות אותם כפי שהם באמת מתחת להתנהגויות החיצוניות ולכן לא תמיד מבינים אותם. רציתי גם להביא דרך התנהלות שונה מהמקובל כלפיהם, דרך שגם היא מכוונת לצרכי הנפש הפנימיים של הילדים שהם כאמור אינם גלויים או ברורים תמיד.
תוך כדי ניהול הפורום כאן הבנתי שאין באפשרותי להשיב להסביר ולפרט באריכות כמו שהייתי רוצה וכמו שעשיתי בפורום הקודם. גם כי אני יותר עסוקה וגם כי הרבה מאוד פעמים הייתי בדעת מיעוט ולעיתים אף בדעת יחיד ומתוך כך הבנתי יותר ויותר שאני לא במקום הנכון עבורי. אני לא יכולה באמת לתרום כאן כפי שהייתי רוצה וכפי שאני עושה במקומות אחרים בעשייה שלי. ולכן אחרי לבטים לא מעטים החלטתי לפרוש מהתפקיד.
היה לי נעים כאן ואני מניחה שאשאר ואמשיך לענות ולהסביר את הגישה שלי בהורות, כמשתתפת ולא כמנהלת.

התחלתי את ההודעה עם המילים "לעולם לא תצעדי לבד" מאחר וחשוב לי להעביר עוד מסר נוסף מלבד לכוון להקשבה לצרכי הנפש של הילדים.
בעבר בהודעה הראשונה שלי כמנהלת, כתבתי שלצד העיסוק שלי כמנחת הורים ומטפלת רגשית אני עוסקת גם בעולם הרוח (לא ממקום דתי, אני חילונית לגמרי) שזה אומר בין השאר חיבור לידע גבוה, על מודע ותת מודע.
ואני רוצה לחזק אימהות שקוראות את הדברים וחוות קשיים כאבים ואתגרים שונים עם הילדים ובכלל בהורות - אנחנו באמת לא צועדות לבד. יש מה שמכוון ומגן עלינו ועל הילדים שלנו, אלא שכדי להתקרב אל המקום היודע והבוטח הזה אנחנו מתבקשות להקשיב פנימה ללב שלנו, ללכת עם הלב ולנוע מתוך הלב ורכותו

זה מה שהילדים ואנחנו זקוקים לו יותר מכל דבר אחר.
ולמי שאליה זה לא מדבר - זה בסדר גמור. שכל אחת תיקח רק מה שמתאים לה.
ראיתי שהתחילו הודעות בדבר הרשמה לשנת הלימודים החדשה אז אני מסיימת עם מילות השיר הנפלא של אסתר ראדה שבמקור שייך לחווה אלברשטיין - אתה פלא. בעיניי השיר עוסק בדבר החשוב ביותר שאנחנו יכולים לתת לילדים שלנו. תזכורת גדולה גם כששוקלים בחירה של גן כזה או אחר.
כל רגע בו אנו חיים
הוא רגע חדש
כל רגע בו אנו חיים
אין שני לו ביקום
לא היה כמותו מעולם
ולא יהיה עוד לעולם
ומה מורים אנו לילדינו
בבית הספר?
מלמדים אנו אותם
כי שניים ועוד שניים
הם ארבעה
וכי פאריס היא בירתה של צרפת...
מתי נלמד אותם גם מה שהינם.
עלינו לומר לכל אחד מהם:
יודע אתה מה שהינך -
אתה פלא
אתה יחיד ומיוחד
אתה פלא
בכל העולם כולו
אין עוד ילד אחד בדיוק כמותך
אתה פלא
אתה יחיד ומיוחד.
והבט בגופך -
איזה פלא הוא
רגליך, ידיך, אצבעותיך הזריזות
האופן שבו אתה מתנועע
אתה פלא
עשוי אתה להיות כשקספיר
מיכאל אנג'לו בטהובן -
אתה פלא!
טמונה בך היכולת לכל דבר
כן, פלא הינך
וכאשר תגדל -
התוכל אז לפגוע באדם אחר
אשר כמותך הוא פלא
גם הוא יחיד ומיוחד
גם הוא פלא!
עליכם להוקיר זה את זה
עליכם לעבוד
כולנו חייבים לעבוד
כדי להפוך את עולמנו זה
שיהא ראוי לילדיו
אהבת המולדת אך דבר טבעי
הוא
מדוע תחדל האהבה בגבול!
מי שרוצה לשמוע את השיר :
https://www.youtube.com/watch?v=Rd2J5FAvto0
