יפיתוש של הים
New member
לעיתים
לעיתים, בעיצומן של שעות בין-ערביים ארוכות, לבדי בבית- נמלטת מצללים מתמתחים על הקירות - אני נאספת אל הספה, מתכווצת את תוכה ומניחה לעצמי להתמזג עם החושך. לאט לאט מתגנבים ללב אותם רגשות מוכרים ורפויים, המקודמים תמיד בברכה של מכרים משכבר הימים : ראשונה מגיעה הבדידות האהובה שאני מערסלת בתוכי עד אשר היא מרגישה בנח להשאר ולאחריה, ואולי כמעט ביחד איתה, מגיע צמאון הנפש, המשוועת למגע יד רך, למילים שירוו צמאון שכלל אינו יודע רוויה. מאחורי דלת המרפסת מתגנבות שעות יפות של ערב יום חמישי בלי קץ. משבי סוף השבוע מפיחים בי את אותה יפעת התרגשות של מותרות, סוף שבוע של רגיעה אינסופית בין השמיכות, בהחבא, בהתכנסות של עוד ועוד. בהטלטלות שבין תנומה, יקיצה ושעות של שמים מפויחים בעננים ורודים. השמש מחלה לטבוע בקו האופק, אוספת קרני אור נגוהות עדינות מכל פינה. צלילים נמוגים עם רוח חרישית, מתענגים אי שם, מעורפלים עד כדי תהייה באשר לקיומם. עוד סוף שבוע בדרך אלינו.
לעיתים, בעיצומן של שעות בין-ערביים ארוכות, לבדי בבית- נמלטת מצללים מתמתחים על הקירות - אני נאספת אל הספה, מתכווצת את תוכה ומניחה לעצמי להתמזג עם החושך. לאט לאט מתגנבים ללב אותם רגשות מוכרים ורפויים, המקודמים תמיד בברכה של מכרים משכבר הימים : ראשונה מגיעה הבדידות האהובה שאני מערסלת בתוכי עד אשר היא מרגישה בנח להשאר ולאחריה, ואולי כמעט ביחד איתה, מגיע צמאון הנפש, המשוועת למגע יד רך, למילים שירוו צמאון שכלל אינו יודע רוויה. מאחורי דלת המרפסת מתגנבות שעות יפות של ערב יום חמישי בלי קץ. משבי סוף השבוע מפיחים בי את אותה יפעת התרגשות של מותרות, סוף שבוע של רגיעה אינסופית בין השמיכות, בהחבא, בהתכנסות של עוד ועוד. בהטלטלות שבין תנומה, יקיצה ושעות של שמים מפויחים בעננים ורודים. השמש מחלה לטבוע בקו האופק, אוספת קרני אור נגוהות עדינות מכל פינה. צלילים נמוגים עם רוח חרישית, מתענגים אי שם, מעורפלים עד כדי תהייה באשר לקיומם. עוד סוף שבוע בדרך אלינו.
