SuperShiro
New member
לפגוש את בריטני.....
האמת היא שאני עדיין בהלם, לא ממש מעכלת. היה מדהים, כביר, אדיר, פנומנאלי, היה בריטני!
הגעתי בשש וחצי להוליווד פלנט לשולחן הקבלה, אני ועוד 16 חבר'ה. אחד המאבטחים תידרך אותנו ונכנסו לתוך אזור האולם, שם פגשנו את פלישה - היא ולא אחרת. אני התלהבתי וצעקתי, "היי, את פלישה!" כאילו היא לא יודעת את זה ולחצתי לה את היד. המשכנו בתדרוך קצר לקראת הסיור מאחורי הקלעים (אסור לגעת בכלום, תיזהרו לא ליפול וכיוצא בזה) - הצטרפו אלינו שני אורחים מיוחדים, חברים של אמא לין, וחברים של אחד הרקדנים, זאק. נכנסנו פנימה וראינו את טבעת האש, הכלוב ממנו בריטני יורדת בתחילת המופע, הכנפיים של Everytime ופלישה היקרה הרשתה לנו לגעת בקיר שבריטני נמרחת עליו ב Me Against The Music. המשכנו לחדר ההלבשה, שם פגשנו את המנהלת של בריטני, רובין, ואת טיש, הבחורה שאחראית על עיצוב התלבושות (שאגב, מדביקה נצנץ נצנץ בעבודת יד משגעת). פלישה סיפרה לנו שבניגוד להופעות קודמות המעצב של התלבושות הכין לבריטני ארבע אופציות שונות עבור כל סגמנט, כך שבריטני יכולה לשחק עם התלבושות. היא הראתה לנו תלבושת אחת שהיא מאוד אוהבת ואמרה שבאופן צפוי, היא רצה לבריטני ואמרה לה "Ohh. look how beautiful is that" ובריטני השיבה " That's the ugliest thing I've ever seen in my life" וככל הנראה לא נזכה לראות את בריטני לובשת את בגד הגוף הזה (אגב, גם אני חושבת שהוא מכוער פלאים). אחרי הסיור, במהלכו פלישה חלקה איתנו עובדות מעניינות יותר ומעניינות פחות. עובדה יותר מעניינת הייתה, למשל, שבהופעה בה כולם חשבו שזאק "הציל" את בריטני מפדיחת תלבושת כשנפתח לה הסקוטץ', הוא בעצם סתם סגר אותו - מסתבר שהסקוטץ' נתפס בכיס של הרמקול הקטן וזה לא שינה דבר כיוון שמה שהחזיקאת התלבושת היה בכלל ריצ'-רץ',אז פלישה אמרה לנו "Don't believe what you read, and only believe half of what you see". ניתנה לנו הפסקה קצרה ונתבקשנו להתאסף בשעה שמונה לקראת הפגישה עם בריטני, אז פגשתי את עידן, המאבטח של בריטני, את ג'ונתן (ישראלי גם הוא) ובחור נוסף שאינני זוכרת את שמו. דיברנו קצת והם היו ממש חביבים.
פלישה הוליכה אותנו בטור אל האזור בו פוגשים את בריטני, תידרכה אותנו - אסור להכניס שום דבר, תמונה אחת לכל אחד, וציינה שבריטני בחורה מאוד ביישנית והצורה בה נתנהג תקרין גם על ההתנהגות שלה. היא אמרה לנו לא להתבייש ולהגיד לבריטני מה שאנחנו רוצים, ביקשה שנשמור על המרחב האישי שלה ולא נתנפל בחיבוקים ו.... יצאנו לדרך. הפגישה לקחה 20 שניות - ניגשתי אליה, אמרתי "היי, אני שיר" ולחצתי לה את היד. היא חייכה ואמרה "נעים להכיר, אני בריטני" (דה!!!
) והצטלמנו. האמת היא שרציתי לעשות תמונה מגניבה, ולהגיד לה שהיא אדירה ושלעולם לא תשתנה, אבל די קפאתי במקום, הייתי בהלם טוטאלי ולא האמנתי שזה באמת קורה. התמונה יצאה נוראית, ובהתחלה זה קצת ביאס אותי, אבל אחר כמה שעות הבנתי שעברתי חוויה מדהימה ושהתמונה היא מזכרת לחוויה הזו, אפילו אם היא לא יצאה כמו שרציתי (בריטני לא יצאה טוב, וגם אני נראית נורא). היא מקסימה! קטנטונת קטנטונת, רזונת, ענווה, ביישנית, ומדברת בקול חלש חלש. אחרי שיצאתי מאחורי הקלעים לאזור המושב שלי פגשתי את שאר החבר'ה, כולנו היינו בשוק ובכלל לא זכרנו שעמדנו מול צלם
היינו נרגשים וזו פשוט הייתה חוויה מדהימה.
ההופעה הייתה לא פחות ממושלמת - החל מהתפאורה ועד לחלקיק הקטן ביותר של התאורה. הרקדנים היו מקסימים ובריטני פשוט זרחה! הריקודים היו Spot on ואפילו אפשר היה לשמוע אותה שרה על הפלייבק (בעיקר ב Perfume ו Baby One More Time), היא תיקשרה איתנו די הרבה (לפחחות חמש פעמים במהלך המופע) ואפשר היה לראות שהיא מתרגשת. האמת היא? הכי נהניתי מהבעות הפנים שלה במהלך שירים כמו IWG או Freakshow. היה אדיר, כביר ומדהים. משך כל ההופעה כל הקהל עמד, שר, קפץ ופשוט היה שמח! יש בעולם 4,500 מקומות + 130 חבר'ה מכל צד של הבמה שיכולים לרכוש כרטיסי עמידה. האולם היה כמובן מלא, וכל ההופעות עד לחודש ספטמבר סולד אאוט. הייתי עושה את זהפעם נוספת בלי להניד עפעף. עד לפעם הבאה...............
האמת היא שאני עדיין בהלם, לא ממש מעכלת. היה מדהים, כביר, אדיר, פנומנאלי, היה בריטני!
הגעתי בשש וחצי להוליווד פלנט לשולחן הקבלה, אני ועוד 16 חבר'ה. אחד המאבטחים תידרך אותנו ונכנסו לתוך אזור האולם, שם פגשנו את פלישה - היא ולא אחרת. אני התלהבתי וצעקתי, "היי, את פלישה!" כאילו היא לא יודעת את זה ולחצתי לה את היד. המשכנו בתדרוך קצר לקראת הסיור מאחורי הקלעים (אסור לגעת בכלום, תיזהרו לא ליפול וכיוצא בזה) - הצטרפו אלינו שני אורחים מיוחדים, חברים של אמא לין, וחברים של אחד הרקדנים, זאק. נכנסנו פנימה וראינו את טבעת האש, הכלוב ממנו בריטני יורדת בתחילת המופע, הכנפיים של Everytime ופלישה היקרה הרשתה לנו לגעת בקיר שבריטני נמרחת עליו ב Me Against The Music. המשכנו לחדר ההלבשה, שם פגשנו את המנהלת של בריטני, רובין, ואת טיש, הבחורה שאחראית על עיצוב התלבושות (שאגב, מדביקה נצנץ נצנץ בעבודת יד משגעת). פלישה סיפרה לנו שבניגוד להופעות קודמות המעצב של התלבושות הכין לבריטני ארבע אופציות שונות עבור כל סגמנט, כך שבריטני יכולה לשחק עם התלבושות. היא הראתה לנו תלבושת אחת שהיא מאוד אוהבת ואמרה שבאופן צפוי, היא רצה לבריטני ואמרה לה "Ohh. look how beautiful is that" ובריטני השיבה " That's the ugliest thing I've ever seen in my life" וככל הנראה לא נזכה לראות את בריטני לובשת את בגד הגוף הזה (אגב, גם אני חושבת שהוא מכוער פלאים). אחרי הסיור, במהלכו פלישה חלקה איתנו עובדות מעניינות יותר ומעניינות פחות. עובדה יותר מעניינת הייתה, למשל, שבהופעה בה כולם חשבו שזאק "הציל" את בריטני מפדיחת תלבושת כשנפתח לה הסקוטץ', הוא בעצם סתם סגר אותו - מסתבר שהסקוטץ' נתפס בכיס של הרמקול הקטן וזה לא שינה דבר כיוון שמה שהחזיקאת התלבושת היה בכלל ריצ'-רץ',אז פלישה אמרה לנו "Don't believe what you read, and only believe half of what you see". ניתנה לנו הפסקה קצרה ונתבקשנו להתאסף בשעה שמונה לקראת הפגישה עם בריטני, אז פגשתי את עידן, המאבטח של בריטני, את ג'ונתן (ישראלי גם הוא) ובחור נוסף שאינני זוכרת את שמו. דיברנו קצת והם היו ממש חביבים.
פלישה הוליכה אותנו בטור אל האזור בו פוגשים את בריטני, תידרכה אותנו - אסור להכניס שום דבר, תמונה אחת לכל אחד, וציינה שבריטני בחורה מאוד ביישנית והצורה בה נתנהג תקרין גם על ההתנהגות שלה. היא אמרה לנו לא להתבייש ולהגיד לבריטני מה שאנחנו רוצים, ביקשה שנשמור על המרחב האישי שלה ולא נתנפל בחיבוקים ו.... יצאנו לדרך. הפגישה לקחה 20 שניות - ניגשתי אליה, אמרתי "היי, אני שיר" ולחצתי לה את היד. היא חייכה ואמרה "נעים להכיר, אני בריטני" (דה!!!
ההופעה הייתה לא פחות ממושלמת - החל מהתפאורה ועד לחלקיק הקטן ביותר של התאורה. הרקדנים היו מקסימים ובריטני פשוט זרחה! הריקודים היו Spot on ואפילו אפשר היה לשמוע אותה שרה על הפלייבק (בעיקר ב Perfume ו Baby One More Time), היא תיקשרה איתנו די הרבה (לפחחות חמש פעמים במהלך המופע) ואפשר היה לראות שהיא מתרגשת. האמת היא? הכי נהניתי מהבעות הפנים שלה במהלך שירים כמו IWG או Freakshow. היה אדיר, כביר ומדהים. משך כל ההופעה כל הקהל עמד, שר, קפץ ופשוט היה שמח! יש בעולם 4,500 מקומות + 130 חבר'ה מכל צד של הבמה שיכולים לרכוש כרטיסי עמידה. האולם היה כמובן מלא, וכל ההופעות עד לחודש ספטמבר סולד אאוט. הייתי עושה את זהפעם נוספת בלי להניד עפעף. עד לפעם הבאה...............
אה, וקיבלנו פוסטר חתום
