פנייה נירגשת לכל הותיקים
אמנם העירו לי לא אחת שאני מדבר בפאתוס רב וזה מעצבן את השומעים, אבל הפעם, תנסו, בבקשה, להתגבר על ההתנגדות ולהקשיב. הפורום הזה בנוי על יחסי גומלין בינינו: כל אחד מאיתנו מעלה יצירות להתייחסות ומגיב ליצירותיהם של אחרים. וכל עוד יש תגובות ויצירות להגיב עליהן הפורום מתקיים והולך מחיל אל חיל,כפי שקרה בשנה האחרונה עד לשבועות האחרונים. פתאום חלה התרופפות: פחות מגיבים, כמעט לא מפרסמים, נוחים יותר לכעוס ולשפוט פעילים אחרים בפורום ופחות מתעסקים במה שהפורום הזה נזון ומתקיים ממנו: יצירה והגבה. נכון, יש תקופות יובש מבחינת היצירה, מחסומי כתיבה למיניהם, וחסימות בבלוטת החשק- אני מכיר, יודע ומקבל את זה- אבל דווקא אז, זה בדיוק הזמן להיכנס ולהגיב לאחרים גם כדי להישאר בתמונה ולהיות מוקף ביצירות ויצירתיות וגם על מנת שהפורום יקויים. היום כל אחד לוקח לו את החירות לעשות לו פגרה מיצירה ומהשתתפות פעילה בפורום ומניח שכשהחשק יחזור אז הפורום יחכה לו בזרועות פתוחות.
זה זילזול ולקיחה כמובן מאליו!. ותראו מה נוצר:הפורום הזה איבד מחיוניותו, הוא מקרטע כי יותר מדי אנשים נמצאים בפגרה מנטלית ובחופש מהאכפתיות כלפיו ומניחים ברוב טמטומם שכשיחזרו אז הכל יהיה נחמד וטוב כמו קודם.
זה לא עובד ככה! הנה קסי מחפשת מנהל שותף ( אזהרה ראשונה ) הנה קסי מבקשת מנהל מחליף ( אזהרה שניה ) הנה- קסי כבר לא מנהלת ( מאוחר מדי ) אז אנא,
התעוררו עכשיו. תודה שהקשבתם, איציק.