לפורומית

[heli]

לפורומית ../images/Emo53.gif

גם לי אותה בעיה בעלי פשוט פוגע בי נשואה+2 כל שבת מחדש וכל הזדמנות ונמאס כבר הילדים גם נפגעיםהוא התיש אותי כבר.......מה עושים לא עזר לי לסלוח ולנשק הפעם כבר זה הסוף מה עושים להתחיל לחנך אותו בגיל כזה ....לא נראה לי(33) מבקשרת עזרה!!!

 

[פורומית]

היי HELI

בשביל שננסה כולנו לעזור לך, היה טוב אם היית מסבירה את עצמך קצת יותר, מה זאת אומרת פוגע בך? פיזית או מילולית? ולמה דוקא בשבתות? זה טוב לסלוח ולנשק, אבל זה לא פותר את הבעיה, לטובתך הייתי מציעה לך ללכת על משהו מיקצועי, שיפתור את הבעיה מהשורש! בהצלחה, תני עידכון... פורומית.

 

[מתולתלת]

שלום שלום

מה המצב הכל טוב??????? לא הייתי פה הרבה זמן לא יצא את נמצאת פה על תקן יועצת נחמד שבת שלום מתולתלת

 

[פורומית]

אם תשימי לב

אז גם אני לא הייתי פה לאחרונה, יש בעיות שלא צופים מראש... אבל עכשיו הכל טוב, מה איתך?? ראית מה עשו ממני? אני ממש פה בתפקיד

אבל בעצם למה לא? אני פה בשביל לעזור, ואם אני אצליח, האושר כולו שלי!

 

[heli]

לפורומית

היי בעלי הוא עצמאי יש לנו חנות לאוכל ויוצא שבמשך השבוע אנו מתראים בלילה והילדים כמעט לא רואים אותו.שבת זה יום נוח להוציא את כל התסכולים החוצה ואם לא על מי על אישתו הוא טוען שהוא עובד קשה ואני "רק" יושבת ומבזבזת ובנוסף שהוא מגיע ב12 בלילה הוא רוצה שאני ארקוד ויצחק בזמן שאני כבר עייפה מהכל הוא זורק משפטים שיותר גדולים מהראש שלו ופוגע בי וכל ריב הוא טוען שיקום וילך ...השבוע אני אמרתי לו ללכת שיקח חופש ויצא מהבית יש התרחקות פיזית כמובן כל השבוע הוא ניסה לחבק אותי ואני המשכתי לישון. פשוט נימאס שהוא חושב אם הוא יחבק אז הכל נשכח . פיזית הוא לא מרביץ לי אך הזילזול וחוסר הכבוד משגע אותי. מה לעשות? האם זאת הדרך (הוא טוען שאצלו הכל בסדר והוא לא צריך משהו מקצועי שיגיד לו איך להתנהג. אני טיפוס מאוד רוחני נומרולוגיה וכו´ והוא טיפוס אדמה זה על קצה המזלג להת´ חלי

 

[heli]

לפורומית-ב´

שכחתי לציין שאנחנו מאוד אוהבים אני אוהבת אותו מאוד אך לגביו אני בספק ככהאוהבים אותי הצורה כזאת איחסית?

 

[פורומית]

היי HELI

קראתי מה שכתבת, אני בטוחה שאת אוהבת אותו, אני גם חושבת (וכך הוא טוען, לא?) שגם הוא אוהב אותך, הבעיה כאן לא האהבה אלא איך שהיא מתבטאת... אתם שניכם צודקים, גם הוא שעובד קשה במשך כל השבוע לפרנסת המשפחה וכשהוא חוזר הוא מצפה לקצת התיחסות, ומצד שני בשל העומס הרב הוא מוציא עליכם את הכל, וגם את צודקת, אני מבינה שאת לא עובדת מחוץ לבית, אבל מה שהוא כנאה לא מבין זה שגם את עובדת מאוד קשה ובמיוחד שהוא לא נמצא הרבה וכל העול נופל עליך וכשהוא חוזר בשעות המאוחרות את כבר עייפה מאוד ולא עומדת בציפויות שלו... אני כן חושבת שמשהו מיקצועי יכול לעזור פה, תנסי להסביר לו את החשיבות של הדבר, זה לא אומר שאתם לא בסדר, אתם פשוט צריכים קצת יעוץ על מנת לעשות סדר בענינים. למה שבעלך לא יקח קצת עזרה נוספת בחנות שלו וכך יתאפשר לו לעבוד פחות ולהיות קצת יותר בבית? אולי זה יעלה קצת כסף, אבל למען המשפחה זה שווה, עכשיו חופש, תנסו קצת לצאת יחד כל המשפחה, להיות יותר ביחד, לא רק בשעות הקטנות כשהכל לחוץ... בנחת ולנסות להנות קצת אחד מהשני. ואל תשכחי, אני לא מישהו מקצועי בתחום, אני רק מנסה לתת קצת נקודות למחשבה לאנשים פה, לתמוך ולעודד ברגעים הקשים, אני פה בשבילך אם תרצי, ומקווה שיהיה בסדר, בהצלחה! אם תרצי, תעדכני אותנו...

 

[פורומית]

ודרך אגב

אני מכירה פה עוד הרבה חברים פורום מעולים, שיש להם דעות טובות אפילו יותר משלי, אני חושבת שכדאי לך לשאול גם אותם ובכל אופן מקווה שעזרתי קצת, שבוע טוב!

 

[אסתל]

חלי

למעמים אנחנו חושבים שאצלנו זה מיוחד ורק לנו זה קורה מה שאני אגיד לך לא מנחם במיוחד אבל עוזר להבין שאצל עוד אנשים זה קורה בעלי שייך לאותם אנשים כמו בעלך לא אכפת לו מהילד , והוא מגיע ומטיף ומרצה שהוא עובד קשה ומביא פרנסה אני אמנם עובדת במשרה מלאה אך זה לא עוזר לי להסביר לו שגם טיפול בילד ובבית ולעבוד זה לא קל . הפתרון לדעתי הוא להושיב אותו לשיחה דחופה (במיוחד לאור העובדה שציינת כי אתתם אוהבים מאוד ) ולהסביר ללא האשמות מיותרות , בדיוק מה כואב לך ומה מפריע לך לא להתעסק ב"אתה אשם ...ואתה לא...ואתה ואתה " לא להפחיד בהתקפה לבוא אליו בגישה של ,ממש מפריע לי שאתה לפעמים לא..." מתוך ניסיון - זה עוזר הוא לא מתעסק בלהתגונן - הוא פשוט מקשיב ולהגיד שאם אין לכם אפשרות להסתדר למרות האהבה הגדולה - אולי אין טעם שתישארו יחד . בהצלחה .

 

[heli]

אסתל ופורומית

תודה לשתיכם דעלי ואני כל הזמן מדברים מדברים מדברים ואומרים אפילו את המשפטים הכי פוגעים שיוצאים מהלב....והיו אני אפילו לא כלכך יודעת איך הכל התחיל כי זנ מתגלגל כמו כדור שלג ואז כל דבר מביא לחירבון כל יום אני רוצה להתקשר אליו ולאמר לו שנמאס לי לריב כי אני נהיית חולה כבר מזה אך אני בטוחה שזה יחזור

תקבלו עידכון-ד.א. אני לרגע לא רואה את חיי בלעדיו למרות שאמרתי לו שאם הוא צריך חופש קצת הוא יכול לקחת ולנסות לראות את חייו בלעדיי ובלי הילדים כמכלול משפחתי תודה

 

[ליידילי]

אולי יעזור

אם תדעי - ותקחי בחשבון, שהדברים הפוגעים שאנו אומרים זה לזה - נובעים ישירות מתוך פצעינו אנו - ומתוך הכאב שלנו. ככל שאנו פגועים יותר - אנו אומרים דברים מכאיבים יותר. ואף שהדבר נכון לגבי שניכם - השינוי היחידי שאת יכולה לעשות הוא בהתנהגותך את. אם את רוצה להפסיק את ה"מחול" הזה, שעולה כל הזמן בעוצמתו, הדרך היחידה לעשות זאת הינה להפסיק לקחת בו חלק. זה אומר להכניס לראש שאין שום דרך בה תוכלי לשנות את התנהגותו של בן זוגך. אינך יכולה אלא לשנות את עצמך. וזה קשה. קשה מאד. אחת הדרכים הראשוניות לעשות זאת הינה לנתק מגע ברגע שמתחיל תיקול. לא לענות!!! לצאת מהחדר ומהבית אם צריך. לא להגרר למעגל האמירות הפוגעות בשום אופן. ו... כשכבר מנסים לשבת לשוחח - להחליף מקום - לבחור איזה בית קפה לשיחה של לא יותר משעה. לא בבית - לא במקום בו אתם חופשיים לריב... בהצלחה

 

[רחלי01]

ללידילי

סוף סוף משהי כאן מדברת ונכון!!!!!! o.k. אז את צודקת במאה אחוז ואכן פעלתי כך אתמול(יש לנו טלפטיה) אמרתי לו שאכן אינני רוצה לשחק איתו ושהוא יסיים את המשחק שיקרא לי ונדבר. לבנתיים אין המשך-תקבלי עידכון להתראות רחלי

 

[ברונטית]

זהירות!!! גם למשחק הזה יש כללים

כלומר, גם ל"שברו את הכלים ולא משחקים" - יש את הכללים שלו, ורצוי לדעת אותם, שכן אם לא משחקים ב-זה נכון, זה עלול להיגרר גם עד "קשר של שתיקה"... הקשיבי לעצתה של ליידילי עד סופה - ודאגי ליזום שיחה עימו מחוץ לבית. בהצלחה.

 

[איש-ילד]

כלי עבודה

הרשו לי לנסות לתת איזה טיפ קטן... אמרתם כבר כמעט הכל, הטחתם אחד בשני את מגרעותיו, פתחתם כמעט כל פצע אפשרי, שלפתם כל זוהמה אפשרית, ציינתם את כל מה ש"לא בסדר" אצל בן/ת הזוג. כל זה כנראה היה חייב להיעשות. החוכמה לעניות דעתי היא לזהות את הנקודה בה מיצינו את השלב הזה, את הנקודה בה הדברים מתחילים לחזור על עצמם והריטואל הזה מקבל חיים משלו. בנקודה הזו ח י י ב י ם לעבור לשלב הבא. בשלב הבא אמורים לשבת בני-הזוג ובשום פנים ואופן, באיסור מוחלט, לא מדברים/מזכירים/מתייחסים לאיזה שהוא דבר שהיה, דבר שלילי אלא אך ורק, ממש אך ורק (במוחלטות הזו תלויה הצלחת השלב הזה שהוא השלב הקריטי) מחפשים ביחד רעיונות לבניה, בשום פנים ואופן לא להתייחס ל"מה לא" אלא אך ורק "מה כן". יש טכניקות שונות לביצוע השלב הזה אבל חייבים לצורך כך כלי-עבודה חשוב והכלי הזה נמצא במילה "אמפטיה" ללא הכלי הזה שום טכניקת עבודה לא תצלח. באם הכלי הזה מצוי בידכם אז יש לכם סיכוי. את הכלי הזה ניתן למצוא במספר מקומות. אחד המקומות הוא "הפחד" הפחד להיפרד, הפחד להמשיך כך את חיי הזוגיות שלכם. מקום נוסף שבו ניתן למצוא את הכלי הזה נמצא סמוך מאוד למקום הקודם (הפחד) ושם המקום הזה הוא "אהבה". (יש עוד מקומות כמו "כדאיות" או "נוחיות"). בסופו של דבר לא משנה היכן יימצא הכלי הזה העיקר שיימצא!! כי כמו שאמרתי, בלי כלי הזה אין ולו סיכוי להצליח. לאחר שמצאנו וזיהינו את האמפטיה הדרושה, צריך להתחיל לעבוד. כאמור, יש מספר טכניקות שבעזרת נעיתן להשתמש בכלי העבודה הזה -באמפטיה. אנסה לתאר בתמצית את אחת הטכניקות. הנחת היסוד היא שבני זוג, למרות שגייסו את מירב האמפטיה, הם עדיים טעונים וכעוסים ויתכן אף שמפחדים, מפחדים לחשוף "בטן-רכה", רגישויות. יושבים שני בני הזוג, אחד מול השני וכל אחד/ת מכין שלוש רשימות בהם כותבים ה כ ל! ובשום פנים ואופן לא חושפים את הכתוב בפני בן/ת הזוג. רשימה אחת (1) - דברים שמפריעים לנו אצל בן/ת הזוג, רשימה שניה (2) - דברים הקיימים אצל הכותב/ת שהוא או היא חושבים שמפריעים לבן/ת הזוג ורשימה שלישית (3) דברים אוייקטיבים, שאינם תלויים באף אחד מבני הזוג שנראה לכותב שהם מפריעים. ברשימות האלו כ ו ת ב י ם ה כ ל! דברים גדולים וקטנים, חשובים וחסרי ערך כאחד ובשום פנים ואופן לא חושפים את הרשימות!!!! לאחר מכן ממיינים את הכתוב ומחלקים את הדברים לשלוש קטגוריות, האחת - דברים פעוטים שנראה שאין בעיה לתקן/לשנות, השניה - דברים שלעניות דעת הכותב ניתן במאמץ לתקן/לשנות והשלישית - דברים שמושרשים וטבועים בצורה כזו שכמעט בלתי אפשרי לתקן/לשנות. כך עורכים את כל שלושת הרשימות הבסיסיות. את הקטגוריה השלישית, מכל שלושת הרשימות מ ש מ י ד י ם !!!!! אח"כ כל אחד/ת מבני הזוג מכין שתי רשימות של "פירגונים", רשימה אחת - פירגונים שהוא/יא חושבים שיכולים לפרגן לבן/ת הזוג ורשימה נוספת של פירגונים שהיו מצפים מבן/ת הזוג. ועכשיו, לאחר שהכנו את שיעורי הבית מתחיל החלק הכי הכי כיפי. לוקחים את האמפטיה, פורשים אותה על השולחן וכל אחד מבני הזוג מעלה מרשימה מס 2 דבר אחד, נתון אחד קטן שלדעתו/ה הוא או היא צריכים ויכולים לשנות, כל אחד/ת בתורו... עוברים על הרשימה אחד לאחד, כל אחד/ת תורם שינוי/תיקון קטן.... רק מהרשימה מס/ 2 מהקטגוריה הקלה יותר. כבר אז מתחילים לחוש את מגמת התיקון, הנתינה ההדדית... האמפטיה. לאחר מכן, אם האוירה היא אכן חיובית וכיפית, עוברים לרשימה 1 לחלק הראשון שלה שבו כל אחד מבקש מבן/ת הזוג לשנות/לתקן/לשפר מרכיב אחד קטן, שלעניות דעתו של המבקש/ת יכול בן/ת הזוג לשנות. בשלב הזה דרושה כל האמפטיה שניתן לגייס. השלב הלשישי הוא הכי הכי כיפי בעולם. כל אחד/ת מעלה מרשימה מס´ 3 מרכיב אחד שהוא היה רוצה לפרגן לבן/ת הזוג... קצב הדברים והסדר המדוייק תלוי בבני הזוג, ביכולתם להשתחרר, בכנותם וביכולת התיקשורת שלהם. תופתעו לשמוע, שברובם המוחלט של המיקרים, עצם המשחק בדבר הזה יוצר שינוי אדיר במערכת היחסים אולם ללא ביצוע הדברים, השונוי לא יחזיק מעמד זמן רב. יש כמו שאמרתי טכניקות נוספות וניתן להוסיף עליהם עוד ועוד... וואוו... בחיים לא כתבתי כל כך הרבה....

 

[ברונטית]

כלי עבודה - תוספת

שכחת להוסיף שיש להצטייד במחברת עבה וכלי כתיבה

) התרגיל, עליו כבר שמעתי מפי יועצי זוגיות, אכן הניב לא פעם תוצאות חיוביות - אם כי כאמור - הכל תלוי המידת הנכונות של בני הזוג להשקיע בזוגיות של עצמם.

 

[איש-ילד]

אכן שכחתי

ראשית, את צודקת. אכן שכחתי להוסיף מחדד, מחק וטושים... שנית, חזרתי והדגשתי שללא אמפטיה אין סיכוי להצליח! ללא ההכרה בחיוניות השינוי, בצורך לשנות כוון מהטחת האשמות - לבנייה. כתבה מישהי בפורום שמעבר לטכניקה יש צורך גם בחוכמה ובמקום לומר משפט כמו "את/ה לא בסדר בעניין..." לומר משהו כמו "קשה לי להסתדר עם..." במקום לומר "תשנה/י בבקשה התנהגותך בעניין..." לומר "יש לי בעיה בעניין..." או משהו בעיקרון הזה. כלומר, במקום להאשים ולהטיל אחריות וההאשמה על בן/ת הזוג ניקח אלינו את הקושי, את הבעיה ובכך נמנע מבן/ת הזוג להיכנס למיגננה- ולעיתים מאחר ויש הגורסים כי ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה - נאפשר לבן/ת הזוג להימנע מלהיכנס אליה. כל מה שכתבתי זה רק מסגרת של הדברים, רק הכיוון הכללי בלבד.

 

[נעם איש]

אני מת מהמשפט הזה

הוא פוגע בי, הוא מזלזל בי, הוא מגיע בחצות ומצפה שאני ארקוד לפניו. כל היום אני לא רואה אותו וכשהוא מגיע הוא טוען בפניי שאני מבזבזת כסף. אבללללללללל......... אני אוהבת אותו והוא אותי חשבת פעם על מה שאת אומרת ??? איזו מין אהבה זו ??? ומה את אוהבת בו ??? את זה שהוא מזלזל בך ? את זה שהוא פוגע בך ?

 

[פורומית]

אל תמות!

נעם איש, אהבה היא הרבה יותר מזה, אהבה זה משהו שאי אפשר להסביר, אם היא אומרת שהיא אוהבת אותו כנראה שזה נכון למרות הזלזול הפגוע וההתיחסות הנוראה, אבל אולי היא מבינה שיש כאן בעיה שמונעת מהאהבה להיות גלויה, וחשוב לך להלחם בתופעות האלה על מנת שכן יראו וירגישו את אהבה? זלזול הוא לא תמיד חוסר באהבה, לפעמים זה קריאה לעזרה...

 

[נעם איש]

תעשי לי טובה

פה מדובר באנשים שנישאו ויש להם ילדים אז אני מבקש..... לא לדבר אליהם בסיסמאות של גיל 16 מה פירוש "אהבה זה דבר שבילתי ניתן להסביר" ?? סליחה אנחנו אנשים מבוגרים ובתור שכאלה אנחנו אמורים להיות בעלי יכולת ורבלית ויכולת להסביר דברים. לפחות לצאצאים שלנו. אז האם לעצמך את לא מסוגלת לתת תשובות ??? מה את אוהבת בו ??? ולמה את נשארת איתו ??? למרות יחסו אלייך ???

 

[ברונטית]

בוא ננסה אולי להבין ביחד

מבלי לגעור אחד בשני.... האם חשבת שיש כאלה שגם פחד מתפרש אצלהם כאהבה? אולי תלות? אולי חוסר ביטחון עצמי? אולי חוסר יכולת להתמודד? ואולי אפילו במקרים קיצוניים - מזוכיזם (סמוי או גלוי)? כל אלה עלולים להתפרש מתוך נוחות - כאהבה. ובכל אחד מהמקרים הנ"ל רצוי מאד לדעתי לקבל עזרה מקצועית. מה אתה אומר? שווה מחשבה?