לפיולה ולכולם
מה שלומכם יקירי? זקוקה לקצת עזרה לגבי פעילות להורים וילדים שאני עושה בגן כסיכום לנושא "ציפור הנפש" שעבדנו עליו עד עכשיו. לכל ילד יש בובת מקל פשוטה של ציפור, אבל עבדנו לא מעט גם דרך תנועה, משחק, ואמפרוביזציה גם בלי הציפור. המפגש יארך בערך חצי שעה. חשבתי להתחיל מחימום תנועתי- קולי, כזה שמכניס את הילדים וההורים לאוירה של משחק והופעה. אח"כ הפעלה תנועתית של הילדים לפי הסיפור ועם מוסיקה- למשל כשמעליבים אותנו הציפור מתרוצצת הלוך ושוב וכו'.(הילדים עושים בתנועה את מה שהציפור עושה). בחלק השני מדברים על המגירות של ציפור הנפש, ואז חשבתי והגננת הציעה שניתן לכל ילד והורה תור לאלתר ביחד מול הקבוצה עם הבובה. אולי אני אתן להורה את הבובה שלי והוא ישאל את הציפור של הילד" איזו מגירה פתחת היום?" הילדים כבר יודעים שיש מגירות של שמחה, עצב, עצבנות, סבלנות ועוד... אבל אני צריכה לתת הנחיה ברורה שגם תתן גירוי להורים ולילדים לאלתר עליו. אשמח לשמוע איך לדעתכם כדאי לתת הנחיה בחלק הזה. בחלק האחרון אני רוצה לעשות סיכום שבו מודגש המסר של הסיפור- שהכי חשוב להקשיב לציפור כי היא רוצה לספר לנו מה אנחנו מרגישים. אולי שוב משהו תנועתי יחד עם הבובה של הציפור. אולי ההורים יקחו את הציפור של הילד וינסו עם המקור שלה לנקוש בעדינות על כל מיני חלקים בגוף שלו וזה יהפוך למן ריקוד של הציפור הילד וההורה. בהתחלה אסור לילד לזוז בכלל או להגיב כדוגמה לאי הקשבה לציפור ואח"כ הוא נותן לה לשבת לו על הכתף ולדבר איתו וכל מיני... מה דעתכם? אשמח לכל רעיון או עצה מועילה וחוות דעת. יש לציין שהילדים בני 4-5 אבל כבר מכירים היטב את הסיפור כי עבדנו עליו לא מעט, כמו שחלקכם יודעים. תודה שקראתם עד כאן. יום נפלא שיר
מה שלומכם יקירי? זקוקה לקצת עזרה לגבי פעילות להורים וילדים שאני עושה בגן כסיכום לנושא "ציפור הנפש" שעבדנו עליו עד עכשיו. לכל ילד יש בובת מקל פשוטה של ציפור, אבל עבדנו לא מעט גם דרך תנועה, משחק, ואמפרוביזציה גם בלי הציפור. המפגש יארך בערך חצי שעה. חשבתי להתחיל מחימום תנועתי- קולי, כזה שמכניס את הילדים וההורים לאוירה של משחק והופעה. אח"כ הפעלה תנועתית של הילדים לפי הסיפור ועם מוסיקה- למשל כשמעליבים אותנו הציפור מתרוצצת הלוך ושוב וכו'.(הילדים עושים בתנועה את מה שהציפור עושה). בחלק השני מדברים על המגירות של ציפור הנפש, ואז חשבתי והגננת הציעה שניתן לכל ילד והורה תור לאלתר ביחד מול הקבוצה עם הבובה. אולי אני אתן להורה את הבובה שלי והוא ישאל את הציפור של הילד" איזו מגירה פתחת היום?" הילדים כבר יודעים שיש מגירות של שמחה, עצב, עצבנות, סבלנות ועוד... אבל אני צריכה לתת הנחיה ברורה שגם תתן גירוי להורים ולילדים לאלתר עליו. אשמח לשמוע איך לדעתכם כדאי לתת הנחיה בחלק הזה. בחלק האחרון אני רוצה לעשות סיכום שבו מודגש המסר של הסיפור- שהכי חשוב להקשיב לציפור כי היא רוצה לספר לנו מה אנחנו מרגישים. אולי שוב משהו תנועתי יחד עם הבובה של הציפור. אולי ההורים יקחו את הציפור של הילד וינסו עם המקור שלה לנקוש בעדינות על כל מיני חלקים בגוף שלו וזה יהפוך למן ריקוד של הציפור הילד וההורה. בהתחלה אסור לילד לזוז בכלל או להגיב כדוגמה לאי הקשבה לציפור ואח"כ הוא נותן לה לשבת לו על הכתף ולדבר איתו וכל מיני... מה דעתכם? אשמח לכל רעיון או עצה מועילה וחוות דעת. יש לציין שהילדים בני 4-5 אבל כבר מכירים היטב את הסיפור כי עבדנו עליו לא מעט, כמו שחלקכם יודעים. תודה שקראתם עד כאן. יום נפלא שיר
האמת שהמוח שלי עשה סוויטש-אוף כי היה לי יום מפרך אז בנתיים חשבתי רק על רעיון אחד שעלה לי של אולי להמציא מילים שקשורות לתכנים שאת רוצה להעביר ולהלביש אותם על לחן של שיר הציפורים למשל ואז ללמוד יחד עם הילדים והבובות שלהם ריקוד שיוכלו בבוא העת לעשות מול ההורים ואז הילדים יכולים ללמד אותם ולעשות יחד. (זה כבר עניין של כמה ההורים שלך משת"פים).. את יכולה לצלם אותם גם רוקדים יחד ולהביא להם תמונות למזכרת. יש לילדים קטע נורא חמוד בגיל הזה שהם אוהבים הרי לעשות הכל לבד ומנסים להרגיש שהם כבר גדולים ועצמאים (סוג של מיני גיל התבגרות קטן).. אז לתת להם ללמד את ההורים איך לעשות כל מיני דברים שכבר חזרתם עליהם יחד מליון פעם והם יודעים מעולה, הם יכולים לאהוב את זה שהם בצד המסביר וגם ההורים נורא מתרגשים מזה. עוד רעיון שחשבתי תוך כדי עכשיו, זה אולי לתת להם לצייר ביחד מגירות משותפות או להכין ביחד ציפור משותפת.. אפילו לתת לכל ילד להסביר להורים שלו איך עושים. ואחרון חביב שעלה לי תוך כדי.. אולי להכין בריסטול גדול או אפילו מהגליונות הארוכים האלה, ציור משותף של כולם שעשוי מהעבודות של כל ילד עם ההורה שלו ויוצר "בוסתן" כזה שיהיו בו הציפורים של כולם ואז אפשר לתלות את זה בגן. בקשר לרעיון של להופיע ביחד, אהבתי, חושבת אבל שכדאי לתת להם כמה דקות לעבוד על זה ולא לאלתר פשוט כי זה ירגיש להורים יותר נוח ויביא יותר תוצאות. אני אוהבת שבמפגשים מהסוג הזה יש איזו "עלילה פנימית", או התפתחות שכזו. למשל שבהתחלה יוצרים משהו יחד הורה-ילד. אח"כ מופיעים עם זה מול הקבוצה, אח"כ יוצרים משהו קבוצתי או חווים משהו כקבוצה עם הדברים שהוכנו ובסוף כל אחד לוקח איתו הביתה תוצר מהפגישה ואולי גם לגן נשארת מזכרת שהילדים יכולים לבוא למחרת ולראות... למתי את צריכה את זה? אני אחשוב עוד קצת על עניין ההפעלה עצמה עם הבובות והתנועה ואחזור אלייך?