לפני אובדן אולי

[doklin2]

לפני אובדן אולי

שלום
אני בשבוע 18. בשבוע שעבר התאשפזתי לאחר שההפרשות שירדו התגלו כדליפת מי שפיר. היום עשיתי אולטראסאונד והתגלה שאין מי שפיר אבל יש דופק.
מישהי הייתה במצב דומה? אנחנו מתלבטים האם לחכות או להפסיק את ההריון? יש סיכונים רבים של זיהומים, בעיות התפתחות לעובר וכו. חוששת מאוד מהפלה ומרגישה בפרידה מהעובר וזה כואב.
תודה..

 

[ואני רק רציתי]

הייתי במצב דומה

לי זה קרה בשבוע 20, לא צורה של הפרשות אלא ממש ירידת מים בשטף שלא השאיר מקום לספק. לי היה ברור מההתחלה שאני רוצה להפסיק את ההריון. קודם כל סיכון לזיהום- פחדתי שבנוסף לאובדן ההריון גם יגרם נזק לרחם שיפגע ביכלתי להרות שוב. ומבחינת העובר הזה- הבנתי שהסיכוי שאצא עם תינוק בריא הוא אפסי. כשיש ירידת מים מתפתחת לידה באיזשהוא שלב, זה יכול לקחת מספר שבועות אבל עדיין זה היה קורה בשלב מאוד מוקדם עם פגות קשה על השלכותיה, וזה לאחר שהעובר גיע ראש בנקודת פתיחה לא טובה בגלל מיעוט המים עקב ירידת המים, שפוגע בהתפתחות הריאות והגפיים.
וכן. זה כואב מאוד. אבל אני שלימה עם ההחלטה.

 

[איןאריותכאלה]

כואב לי מאד לקרוא את ההודעה שלך

אני לא רופאה, אבל שבוע 18 הוא שבוע מוקדם מאד מאד, הרבה לפני היכולת של פג לשרוד מחוץ לרחם. מצטערת כל כך שזו המציאות הקשה אליה נקלעתם.
אנחנו פה לכל סוג של תמיכה לה תזדקקי.
אני שולחת לך חיבוקים וירטואליים חזקים ועוטפים ללילות ולימים הבאים.

 

[שירהד1]

אוי ואבוי. עצוב מאוד

מעבר לתמיכה הרגשית, חשוב לי לשאול מה המלצות הצוות הרפואי. אין מי שפיר ויש דופק- מה זה אומר? שהדופק יפסיק מתישהו מעצמו? שכדאי לחכות? לא לחכות? כמה לחכות?
אודה להבהרות בהיבט הרפואי, כדי לעזור בחשיבה.

שולחת חיבוקי כוחות ותנחומים,

שירה.


שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028

 

[מרעישה בשקט]

מחזקת את דבריה של *ואני רק רציתי*

סיכויי השרידות וההתפתחות של עובר בשבוע 18 ללא מי שפיר הם אפסיים.

המקרה שלי שונה ולא חוויתי דליפת מי שפיר, אבל כן עברתי 3 הפסקות הריון יזומות כשבאופן תיאורטי ייתכן והעוברים היו מתפתחים לילדים בריאים ותקינים.
לעניות דעתי הלא מקצועית, ההחלטה קשה וכואבת ומוחצת את הלב, אבל אני יודעת בוודאות מה הייתי עושה לו הייתי במקומך: אני הייתי מפסיקה את ההריון.

אם טרם עשית זאת, ממליצה לבקש להיפגש עם עו"ס בביה"ח. היא לא יכולה להחליט או לבחור במקומך, אבל היא יכולה ללוות אותך במהלך האשפוז ובעיניי יש לליווי כזה ערך עצום.
בנוסף, אני חושבת שכדאי לבקש מהרופאים לדבר איתכם בגובה העיניים. אף רופא לא יגיד לכם מה לעשות (ענייני אתיקה), אבל הרבה פעמים הם עשויים לומר "אם הבת שלי היתה במקומך, הייתי מייעץ לה ...".
אני אוהבת כמה שיותר מידע, גם אם הוא קשה ומפחיד. יותר קל לי להחליט כשאני מתעמתת עם מצבי הקיצון האפשריים.

שולחת לך חיבוק.

 

[doklin2]

תודה

שלום
תודה לכל העונות, זה מחזק ומעודד מאוד.
כנראה שלשם אני הולכת. היום יצרנו קשר עם הועדה להפסקת הריון. זה מוזר כי אני מרגישה אותו זז בתוכי, רציונלית אני מבינה שאנחנו מקבלים את ההחלטה הנכונה אבל רגשית זה בלתי נתפס.

 

[איןאריותכאלה]

הפער

בין הצד הרציונלי לרגשי עצום ומכאיב במידה בלתי נתפסת. כל המעמד של הפסקת ההריון מתנגש באינסטינקט הטבעי במלוא העוצמה. אנחנו כאן, כל הזמן. את מוזמנת אלינו בחום.

 

[doklin2]

לא נרדמת

לא מצליחה להרדם.
מרגישה אותו זז (כנראה בלי מי שפיר..) ורגע אחר כך נראה לי שזה ציר. הלוואי שיהיו צירים לא אצטרך לחכות לתור שמי יודע מתי יקבעו לי. אולי התחדשו לו המים והוא שוחה? אולי יקרה נס ותפסיק כבר הדליפה הזאת? אבל הנה מתחילה להרגיש רטיבות. אני מתחרפנת. מחר יש התכנסות רופאים ואנחנו החלטנו שמפסיקים את ההריון אבל אולי הוא מנסה לומר לי משהו. אני מנסה לחשוב על מה שיש ולא על מה שאין אבל זה קשה. לא מבינה למה זה קורה לי דווקא לי. במרץ היה עוד הריון שנפסק אחרי 8 שבועות. אחרי שבועיים נכנסתי שוב להריון. ההריון הזה. הריון קשה. חודש אחרי שהתחיל היה לי שטף דם מטורף, חשבתי שאיבדתי אותו אבל זאת הייתה המטומה, הפרדות שלייה חלקית. כמה שמחנו, קיבלתי אותו מחדש. וזה עכשיו. לא יכולה לראות נשים בהריון . מרגישה שהכל היה סתם כל הסבל הזה. יש לי את הבן שלי (בן 4) לחבק אבל אני גמורה מבפנים. הלידה של הקטן לפני 4 שנים הייתה קשה לא מאמינה שאני הולכת לעבור את זה שוב ושיהיה שקט בסוף. ואיך זה באמת? לידה בשבוע 18. מבחינת ההחלמה. לאילו שעברו את זה מביניכן. זה כמו פוסט לידה רגילה? שוב השדיים המאובנים, דימום כבד של שבוע, נשירת שיער - הכל שוב?

 

[שירהד1]

האם היתה כבר הפגישה עם הרופאים?

לפי מה שאת מספרת, היו בעיות קשות כבר בראשית ההריון- היפרדות שיליה חלקית.
בהיבט הרפואי אני לא כל כך מבינה- האם הריון יכול להמשיך בצורה כזו של דליפת מי שפיר? אני מתארת לעצמי שלא, אבל רוצה גם לשמוע ממך לגבי מה הרופאים/ות אומרים/ות.
דיברת על לידה שקטה, אבל אני מציעה לך לשקול ולברר לגבי תהליך של גרידה מאוחרת.
בהפלה המאוחרת שעברתי (על אף תהליך פיזי קשה לפני ההרדמה)- ההתאוששות הפיזית היתה מהירה. לא היו לי כאבים, דימומים מעטים, לא היה לי גודש בשדיים (אבל בהחלט אפשר לקחת גם כדורי דוסטינקס ליבוש החלב). לא זוכרת נשירת שיער מיוחדת.

אנא עדכני לאחר הפגישה הרפואית.

שירה.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028

 

[מרעישה בשקט]

יש לך תור לועדה?

אצלי אחרי כל הפלה יש לפחות חלק מהתופעות שחוויתי גם אחרי לידת בתי, בעיקר הזעה מרובה אבל לפעמים גם בצקות, נשירת שיער, דימום, וכן - חוויתי גם גודש (שבוע 21 ושבוע 13).
אם הכיוון הוא הפסקת ההריון, אני ממליצה לארגן מראש מרשם לדוסטינקס. בלקיחה בסמוך ככל שניתן להפסקת ההריון (שעות ספורות), הכדורים אמורים למנוע את היווצרות החלב. במידה וכבר נוצר חלב, ניתן לקחת אותן לצורך ייבושו. עם מרשם הכדורים עולים 5 ש"ח, כך שלדעתי שווה לקנות מראש גם אם בסוף תבחרי שלא להשתמש בהם.
בתלות בביה"ח בו את נמצאת, אני ממליצה לברר על האפשרות של גרידה מאוחרת ולא לידה שקטה. אם ביה"ח שבו את נמצאת לא מאפשר גרידה מאוחרת, כדאי לברר עם תל השומר, קפלן ואסף הרופא שמאפשרים גרידות גם בשבוע שבו את נמצאת (לא בטוחה לגבי תל השומר, אבל שני האחרים בוודאות).
חשוב לי לציין שגם אחרי שעוברים ועדה להפסקת הריון, עדיין ניתן להחליט שלא מפסיקים את ההריון. הועדה מהווה אישור לרופאים בביה"ח שמותר להם לבצע הפסקת הריון, אבל היא לא מחייבת אותך ומותר לך להתחרט.

באופן אישי, מהרגע שהחלטנו על הפסקת ההריון (עשינו זאת 3 פעמים ב-3 השנים האחרונות), הרגשתי הקלה מסויימת ביחס לשלב שבו עדיין שקלנו והתלבטנו מה לעשות.
מרגע ההחלטה נכנסתי למצב עשייה והתכוננות וטיפלתי בענייני הביורוקרטיה: תיאום ועדה להפסקת הריון, ביטול תורים לסקירות וחלבון עוברי, ריכוז מסמכים רפואיים עבור הועדה וכן הלאה.
העיסוק והעשיה עזרו לי להסיט את המחשבות, גם אם זה לפרקי זמן קצרים.

אנא עדכני אותנו כשתוכלי.

 

[doklin2]

הפסקת הריון

הייתי היום בוועדה והחלטנו להפסיק את ההריון. ביום שבת..
הם לא העלו את האפשרות של גרידה מאוחרת והסבירו את השלבים של הלידה. אני מבינה שלידה היא מאוד טראומטית אבל מדובר בהליך פחות מסוכן ופולשני, לא כך? האם בשבוע 18 אין סכנה לצוואר הרחם בפרוצדורה של הגרידה?אני אבדוק את הכדורים שהזכרת.
המון תודה! זה מאוד עוזר לי התמיכה.
אני

 

[שירהד1]

אויש. ממש עצוב

באיזה בית חולים מדובר?
מעצבנת אותי העובדה שלא דיברו איתך על אופציה של גרידה מאוחרת. היו צריכים לומר שאצלם לא מבצעים, ולהגיד לך היכן כן מבצעים, ולתת לך לבחור בין שתי האופציות.
כדי למנוע סכנה לצוואר הרחם בשבועות אלו, נותנים טיפול שמטרתו להרחיב את צוואר הרחם (זה נקרא למינריות- אצות מיוחדות שמחדירים בבית החולים יום לפני הגרידה, שסופחות אליהן נוזלים ואשר מטרתן להרחיב את צוואר הרחם).
גרידה מאוחרת עושים בוודאות עד שבוע 22 בקפלן ועד שבוע 24 באסף הרופא. נדמה לי שגם בעוד בית חולים. אולי בתל השומר.
בעיניי, עדיף בהיבט הנפשי לעבור גרידה מאוחרת ולא לידה. אבל זה אינדיבידואלי, ויש כאלו שבוחרות אחרת ממני. בכל מקרה, צריך לתת לאישה את שתי האופציות ולאפשר לה לבחור, ולא לבחור עבורה.

בכל מקרה, אנו נחכה פה לעדכונים שלך. מקווה שכל פרוצדורה שתבחרי, תעבור עלייך כמה שפחות קשה בהיבט הפיזי.

שירה דוד

ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028

 

[mick nik]

לי נאמר בזמנו שיש קשר בין המטומה בתחילה הריון לדליפת מי שפיר

מצטערת כל כך בשבילך שאת צריכה להתמודד עם התסריט הנוראי הזה.
מצטרפת לדיון באיחור ומבינה שאת כבר לאחר קבלת ההחלטות אז רק אספר לך מניסיוני עם דליפת מים מוקדמת . אצלי מיעוט מי שפיר החל ככל הנראה בעקבות דיקור מי השפיר , התגלה מס' שבועות לאחר מכן והביא לסיום ההריון בלידה שקטה בשבוע 25.
&nbsp
כפי שנכתב לך ובטח שמעת שוב ושוב בימים האחרונים, שבוע 18 הוא שבוע מוקדם מאד עבור עובר לשרוד תחת מיעוט מי שפיר קיצוני.
לעיתים רחוקות יש עוברים ששורדים בכל זאת, בעיקר במידה ועדיין ישנה התחדשות מסוימת של מי השפיר ברחם, אך בשלב כל כך מוקדם של ההריון, הסיכוי שלא ייגרם להם נזק משמעותי כתוצאה ממיעוט מים לאורך זמן, הינו נמוך ביותר, וזאת בנוסף לסיבוכים הצפויים להם כתוצאה מן הסיכון בפגות קיצונית.
&nbsp
יודעת כמה קשה להרגיש בתוכך חיים ולהבין שההריון הזה לא יסתיים בילד שציפית לו . הכאב אכן נורא וליבי איתך.
מצטרפת להמלצה לברר על גרידה מאוחרת במידת האפשר. ימים לא פשוטים עומדים בפנייך. ואם ניתן להקל על ההתמודדות הפיזית לפחות, מוטב כך.

אנחנו כאן בשבילך. גם לימים הקרובים וגם לאלה שיגיעו אחר כך. כשהנפש תתפנה לעבד את שעובר עלייך עכשיו.
&nbsp
שולחת לך חיבוק גדול ואיחולים מכל הלב לימים טובים יותר.

 

[doklin2]

מחר..

תודה מכל הלב לכולכן רבה על המילים החמות והתמיכה. הייתי רוצה לעשות גרידה אבל לצערי זה לא אפשרי..אז הלידה מחר, אני חושבת על זה ונהייה לי הר שחור מול העיניים ודמעות, מקווה שזה יעבור וזהו, לא יודעת כל כך איך להתכונן לזה. אשמח למחשבותיכן. אעדכן.

 

[מרעישה בשקט]

לא חושבת שאפשר באמת להתכונן

כי כמו בלידה שמחה, אף פעם אי אפשר לדעת איך הדברים יתפתחו.

משערת שיתנו לך ציטוטק לצורך השראת לידה. לי נתנו 2 כדורים להמסה בפה כל 6 שעות. אחרי 4 או 5 מנות היה יום מנוחה שבו לא קיבלתי ציטוטק, ואז מנה נוספת שלאחריה התפתחו צירי פתיחה ומשם הלידה התגלגלה. מישהי אחרת שקיבלה יחד איתי את הציטוטק, התחילה לדמם כחצי שעה אחרי המנה הראשונה, אבל אין לי מושג באיזה שבוע היא היתה.
בשלב מסויים הורו לי להפסיק לאכול ולשתות והתחלתי לקבל עירוי נוזלים.
כשעתיים או 3 לפני סיום התהליך ובעקבות הכאב של צירי הפתיחה, ביקשתי לקבל פטידין (חומר מטשטש).
צירי הלחץ כמעט ולא היו מורגשים ביחס ללידה השמחה שלי שבה לחצתי 3 שעות עד שבתי הואילה בטובה לצאת.
אצלי בשבוע 21 כשעה אחרי הלידה התבצעה גם גרידה כחלק מתהליך רגיל בביה"ח בשבוע כזה ומתוך מטרה לוודא שאין שאריות (ואכן בהפלה הזו לא היו שאריות).
השתחררתי הביתה כ-24 שעות אחרי הלידה. לא זוכרת כמה זמן נמשך הדימום, אבל הוא היה הרבה פחות כבד ביחס לדימום אחרי לידה שמחה.
הגודש התחיל כ-36 שעות אחרי הלידה ולצערי בזמנו לא ידעתי להתעקש לקבל דוסטינקס מיד לאחר הלידה וגם היה סופ"ש כשהשתחררתי הביתה, אז ביליתי שישבת עם גודש נוראי ובראשון תיזזתי למרכז בריאות האישה כדי לקבל מרשם.

אנא עדכני אותנו כשתוכלי.