לפני הרבה שנים, שמעתי את שכנתי צורחת על נכדה הפעוט:
"ילד רע אתה!! נאצי!!"
לא יודעת מה עולל הזאטוט בן הארבע, מן הסתם לא הכניס איש לתא גאזים...
אבל לגברת הנ"ל היה חשוב להבהיר לו שהמעשה שעשה הוא רע ומר,
מעשה שלא יעשה.
במקום לומר בדיוק את זה, בחרה להשתמש במלה "נאצי".
הייתי המומה ומזועזעת.
מאז כאמור, חלפו הרבה שנים.
מעת לעת אני נתקלת בהתבטאויות של אנשים
שרוצים לבטא את שאט נפשם ממשהו או מישהו,
להדגיש עד כמה נורא משהו
ובוחרים להשוות בין אותו מישהו לנאצים
או בין אותו משהו לשואה.
אני כבר לא המומה...
אבל עדיין מצטמררת.
אם אפשר, מנסה לקחת נשימה עמוקה ולהסביר
שההשוואה ההיסטורית לא רק מופרכת
אלא גובלת בהכחשת השואה,
כי שום דבר הוא לא כמו השואה, חמור ואיום ככל שיהיה.
ואין צורך להשוות כדי לגנות או לזעוק על זוועה כלשהי.
קורה לכם גם?
איך אתם מרגישים כשזה קורה?
איך מגיבים?
"ילד רע אתה!! נאצי!!"
לא יודעת מה עולל הזאטוט בן הארבע, מן הסתם לא הכניס איש לתא גאזים...
אבל לגברת הנ"ל היה חשוב להבהיר לו שהמעשה שעשה הוא רע ומר,
מעשה שלא יעשה.
במקום לומר בדיוק את זה, בחרה להשתמש במלה "נאצי".
הייתי המומה ומזועזעת.
מאז כאמור, חלפו הרבה שנים.
מעת לעת אני נתקלת בהתבטאויות של אנשים
שרוצים לבטא את שאט נפשם ממשהו או מישהו,
להדגיש עד כמה נורא משהו
ובוחרים להשוות בין אותו מישהו לנאצים
או בין אותו משהו לשואה.
אני כבר לא המומה...
אבל עדיין מצטמררת.
אם אפשר, מנסה לקחת נשימה עמוקה ולהסביר
שההשוואה ההיסטורית לא רק מופרכת
אלא גובלת בהכחשת השואה,
כי שום דבר הוא לא כמו השואה, חמור ואיום ככל שיהיה.
ואין צורך להשוות כדי לגנות או לזעוק על זוועה כלשהי.
קורה לכם גם?
איך אתם מרגישים כשזה קורה?
איך מגיבים?