לפני ואחרי

[אמא של שחר]

לפני ואחרי

השבוע הגיעה לבקר קרובת משפחה מחו"ל שבתה ילדה לה נכד ראשון לפני כחצי שנה. לבחורה הזו יש דיעות מאוד חותכות בענייני הורות. כמובן שחלק ניכר מהציפיות שלה כבר התבדו ונראה לי שצפויה לה עוד התפכחות בהמשך. במיוחד נראית לי מוזרה המחשבה שלה שהיא תחליט עבור בנה איך הוא יכנה את הסבתות/סבים (יש 3 זוגות כי הורי בעלה גרושים שנשאו שנית). כל זה הזכיר לי את הדברים שנשבעתי שאני לא אעשה / אגיד לפני שהפכתי לאמא והיום אני יכולה רק לחייך לעצמי ולהזכר כמה תמימה הייתי. אז הנה חלק קטן מהאמירות שבגללם אני צריכה לאכול את הכובע היום (כנראה שאני כבר לא אזכה באות "האמא המושלמת"): * כשהייתי בהריון אמי שאלה אותי אם אני מתכוונת להניק ועניתי לה מזועזעת "לא! מה פתאום!". שחר ינקה כמעט עד גיל שנה. * "אני לא רוצה יותר משני ילדים". אמנם בינתיים יש רק אחת אבל אני כבר מקווה שיהיו לנו יותר משניים. * "לינה משותפת זה לא בשבילנו " * "הילדים שלי לא ירעישו במסעדות / חנויות / מקום ציבורי אחר" * "אני חוזרת לעבודה אחרי 12 שבועות , יהיה לי משעמם בבית!" * "אנחנו לא נוותר על נסיעות לחו"ל , מה הבעיה להשאיר עם בייביסיטר? " מאז הפסקתי להצהיר הצהרות בקול רם

 

[רותי ע]

אחד הדברים הכי חשובים שלמדתי

בכמעט שנתיים וחצי של הורות הוא לא להחליט מראש. כוונות יש. תוכניות יש. אבל כל תוכנית היא בסיס לשינויים. וצריך לזרום ולהתגמש הרבה פעמים.

 

[לימור של עמית]

הזכרת לי...

כשעמית היה ממש בן כמה ימים..סבתא שלי צחקה ואמרה שעוד מעט כל הבית יהיה למעלה.. והתחילה לתאר איך המפה תהיה על השטיח וכך כל שאר הדברים שמונחים על השולחן..שהוא יטפס ויחליף ערוצים בטלויזיה..וכו´.. ואני אמרתי"..הבן שלי יהיה מחונך..אין סיכוי שהוא יעשה בלאגן.. אני אלמד אותו לחיות בסדר וניקיון"... בסדר,בסדר, עכשיו אני יופי אוכלת את הכובע.. וכמובן שמזכירים לי את המשפט הזה בכל שישי..כשעמית עסוק בלבחון את כוח המשיכה..

 

[keren1]

בתור נערה צעירה הצהרתי אצל

סבי (הדתי) שאני עם בחור דתי לא אצא ועד כמה וכמה בטח שלא אתחתן. אתן יכולות לנחש..... יצאתי ....שלוש שנים התחתנו .....כבר שמונה שנים. מאז למדתי לא לזרוק אימרות לאויר, פשוט אין מספיק כובעים בשביל לאכול.

 

[nonana]

פעם משהו חכם אמר לי .............

לפני שיש ילדים יש המון תאוריות כשיש ילדים יש מעשים. גם אני הייתי בהצהרות של: אני לא אתפשר על עצמי והקריירה שלי. (היום אני רוצה עבודה מהבית) הייתי הולכת למסעדות ושומעת ילדים מרעישים ועושים הצגות והייתי אומרת הילדים שלי יהיו נהדרים ישבו כמו ילדים טובים ואם לא לא ניקח אותם למסעדה מ.....מ.......ש

ויש לי עוד מיליון דוגמאות אבל אף אחת לא מיושמת. פשוט מצחיק להחליט לפני ולראות את התוצאות. נחמד היה להזכר בזה.

 

[שירלי של תומר]

מוכר מוכר מוכר.................

ואם את צריכה לאכול כובע אז אני צריכה לאכול שלושה

שירלי.

 

[ליאת של בר]

חה חה... אני דווקא מצהירה עכשיו..

כמובן שגם הצהרתי לפני בר, אבל רוב הדברים עדיין לא עמדו במבחן המציאות (וכנראה גם לא יעמדו כשיגיע זמנם..) אבל עכשיו אני דווקא מצהירה - ברגעים הקשים יותר - לגבי הילד הבא - הוא/היא יקבלו מוצץ י - ש - ר (מכל מיני שיקולים "אידיאולוגיים" החלטתי לא לתת לבר מוצץ.. טעות. - הוא/היא יקבלו מטרנה (סתם אני אומרת, באמת שסתם, רק שההנקה הזו יכולה להיות תובענית). - הוא/היא לא ישנו שניה במיטה שלנו (עוד חה חה) ועוד ועוד... נחיה ונראה..

 

[אילנה של יובל ומיכל]

אני הייתי מוכנה להשבע שלא אניק

זה נראה לי פשוט בהמי ופרתי ומה לא. ויובל ינקה עד גיל ארבעה וחצי חודשים. ומיכל בת תשעה וחצי והציץ עודו נטוי....