ריקי זו אני
Well-known member
כל פעם מתרגשת מחדש... מתרגשת מתרגשת... והכל, הכל כמו במסך ענק של בית קולנוע, כזה של פעם..., רק שבראש להבדיל את שומעת טוב יותר, רואה ממוקד יותר... אבל להבדיל מבית הקולנוע... את מריחה ונותנת לחוש הטעם את הכבוד.
התקשרה אלי... המספר שהופיע בצג אצלי לא היה מוכר... כך גם הקול שבקע בהיסטריה..., אמרה לי את שמה ואת שם משפחת נעוריה, אמרה לי מהיכן היא דוברת והתחננה ממש לעצה... 'כי רק את...'
סיפרה ליבפרטי פרטים את סיפורה... סיפורם, כיצד בנו את המשפחה... כיצד רכשו את דירתם הראשונה... וכיצד הפכו מזוג למשפחה...
סיפור שיגרתי (כמעט) של משפחה ישראלית בארץ ישראל...
נכנסה לפרטי פרטים של חייה... כיצד והיכן נפגשו, לא משהו מיוחד, ועד לאן סחב אותה להציע לה נישאים, איך חוותה אותו במיטה... ואיך ואיך... הבטחון שהעניק לה בכל השנים שלהם יחד... עד שביום אחד... ברגע מסויים הבינה. הסיפור שלהם, הסיפור שלה... בכלל סיפור אחר... אחר לגמרי.
אמרה שהתאבלה על עצמה... כעסה על עצמה... שנאה את עצמה... ואותו.
ברבנות לא היה צורך לימשוך את הזמן. הגבר שלה גולל את הסיפור... חשה מושפלת לאבק... אך שמחה שיצאה עם גט חתום.
התשלומים על הדירה שולמו לבנק... לא נותר הרבה ממכירת הנכס... חיים חדשים של גרושה עם שלושה ילדים... שני בנים והקטנטונת בת. משרה קבועה במשד גדול..., שעות עבודה נוחות השכר סביר למצבה החדש... והורים תומכים שלא נותרו מאחור.
שמרה מכל משמר על ההסדר..., בכל יום ד' בפארק השכונתי, לשעתיים, שבת כאן שבת אצלו... לפי הרידשם פחות מיותר על הנייר מול המציאות...
כך סיפרה וסיפרה תוך כניסה לפרטי פרטים... שאבין את מציאות חייה... ואני כמו תמיד מספרת בתמצית מאין אני באה... ומה שהיה...
הסיבה לפניה שלה אלי... ובעיקר הבהילות הזו...
'הוא התקשר...'
האקס שלי אחרי שבועות רצופים בתוך מחנות הצפון בעזה... נלחם במקומות שרואים בטלביזיה. נהג טנק.
שלח תמונה... על הטנק. בקש את רחמיה כלפיו... לפגוש בילדים שלהם בפארק... למרות שביום שישי עסקינן... ביקש יותר משעתיים שילכו למסעדה... אמרה לו 'חכה'... והתקשרה אלי. דרשה תשובה מידית... עכשיו.
אמרתי לה שאני מעולם... מעולם... לא שנאתי את האיש שלי..., הוא פגע בי מעולם... לא יזם את הפרידה... ההפך. ומכאן שהיתה לי הזכות לא לחנך את ילדי לשנאה... גם הוא כך. למרות שנפגע חזק מידי... לעולם לא אמר מילה רעה או רמז שכזה על האמא שלהם. מעולם.
שיכנעתי אותה... כי מגיע לגבר גם החוטא האולטימטיבי לצאת ממלחמה לפגוש בילדיו... גם ביום שישי ואפילו לשעתיים ושלושת רבעי. במדים אסף את השלושה אליו, חיבוק חזק של אבא עייף מאוד, מאובק... אוהב. הביטה עליהם מרחוק עד שפנו לצאת מהפארק... לפיצריה.
חשה זרמים חולפים בגופה. כנשמע הצלצול בכניסה... ליבה הלם בתוכה. בקש באופן חריג לעלות ולהודות לה... מלמלה לעברו... ונעלם אל חדר המדרגות.
וכך... בימים שחלפו היה מתקשר שיכול היה. מתנצל ומקפיד לו להתקשר בשעות מאוחרות... מידי... תחילה שוחחו מעט... ככל שחלפו הימים היו השיחות מתארכות יותר... אך נתנה את ליבה לכך שלא שמעה מילה אחת של התנצלו. על הבגידה...על שהיתה לו כיסוי ליחסים שלו לחברת ילדות שלו... אשה נשואה... רעיה ואם. כל כך כעסה עליו... כל כך נפגעה...
נתנה לו לפגוש את הילדים בכל פעם שהמפגשים לא שינו את סדר יומם. מלחמה.
כשהופיע לביקור שגרתי והבינה שלא יקח את הילדים לביתו 'כי אין דבר בבית'... הזמינה אותו לארוחת ערב בביתה.
הילדים שמחו מאוד..., התקלח במקלחת חמה ומפנקת והתישב איתם לארוחה. כשהילדים נרדמו והם נותרו יחד.
'התפוצץ עלי...' הגדירה את הסטוץ הראשון בחייה... 'הפך לחיית פרא...' ועוד כאלה ביטויים מגדרים מה קרה שם באותו הלילה...
צחקתי
לשאלתה עניתי על אותו לילה ראשון עם הגבר שלי... אחרי עשר שנות התנזרות..., איזה חגיגה היתה שם... ואיך הבנות שלי עמדו ושמרו על דלת חדר השינה... שלא נופרע... חחחחחח
התקשרה אלי... המספר שהופיע בצג אצלי לא היה מוכר... כך גם הקול שבקע בהיסטריה..., אמרה לי את שמה ואת שם משפחת נעוריה, אמרה לי מהיכן היא דוברת והתחננה ממש לעצה... 'כי רק את...'
סיפרה ליבפרטי פרטים את סיפורה... סיפורם, כיצד בנו את המשפחה... כיצד רכשו את דירתם הראשונה... וכיצד הפכו מזוג למשפחה...
סיפור שיגרתי (כמעט) של משפחה ישראלית בארץ ישראל...
נכנסה לפרטי פרטים של חייה... כיצד והיכן נפגשו, לא משהו מיוחד, ועד לאן סחב אותה להציע לה נישאים, איך חוותה אותו במיטה... ואיך ואיך... הבטחון שהעניק לה בכל השנים שלהם יחד... עד שביום אחד... ברגע מסויים הבינה. הסיפור שלהם, הסיפור שלה... בכלל סיפור אחר... אחר לגמרי.
אמרה שהתאבלה על עצמה... כעסה על עצמה... שנאה את עצמה... ואותו.
ברבנות לא היה צורך לימשוך את הזמן. הגבר שלה גולל את הסיפור... חשה מושפלת לאבק... אך שמחה שיצאה עם גט חתום.
התשלומים על הדירה שולמו לבנק... לא נותר הרבה ממכירת הנכס... חיים חדשים של גרושה עם שלושה ילדים... שני בנים והקטנטונת בת. משרה קבועה במשד גדול..., שעות עבודה נוחות השכר סביר למצבה החדש... והורים תומכים שלא נותרו מאחור.
שמרה מכל משמר על ההסדר..., בכל יום ד' בפארק השכונתי, לשעתיים, שבת כאן שבת אצלו... לפי הרידשם פחות מיותר על הנייר מול המציאות...
כך סיפרה וסיפרה תוך כניסה לפרטי פרטים... שאבין את מציאות חייה... ואני כמו תמיד מספרת בתמצית מאין אני באה... ומה שהיה...
הסיבה לפניה שלה אלי... ובעיקר הבהילות הזו...
'הוא התקשר...'
האקס שלי אחרי שבועות רצופים בתוך מחנות הצפון בעזה... נלחם במקומות שרואים בטלביזיה. נהג טנק.
שלח תמונה... על הטנק. בקש את רחמיה כלפיו... לפגוש בילדים שלהם בפארק... למרות שביום שישי עסקינן... ביקש יותר משעתיים שילכו למסעדה... אמרה לו 'חכה'... והתקשרה אלי. דרשה תשובה מידית... עכשיו.
אמרתי לה שאני מעולם... מעולם... לא שנאתי את האיש שלי..., הוא פגע בי מעולם... לא יזם את הפרידה... ההפך. ומכאן שהיתה לי הזכות לא לחנך את ילדי לשנאה... גם הוא כך. למרות שנפגע חזק מידי... לעולם לא אמר מילה רעה או רמז שכזה על האמא שלהם. מעולם.
שיכנעתי אותה... כי מגיע לגבר גם החוטא האולטימטיבי לצאת ממלחמה לפגוש בילדיו... גם ביום שישי ואפילו לשעתיים ושלושת רבעי. במדים אסף את השלושה אליו, חיבוק חזק של אבא עייף מאוד, מאובק... אוהב. הביטה עליהם מרחוק עד שפנו לצאת מהפארק... לפיצריה.
חשה זרמים חולפים בגופה. כנשמע הצלצול בכניסה... ליבה הלם בתוכה. בקש באופן חריג לעלות ולהודות לה... מלמלה לעברו... ונעלם אל חדר המדרגות.
וכך... בימים שחלפו היה מתקשר שיכול היה. מתנצל ומקפיד לו להתקשר בשעות מאוחרות... מידי... תחילה שוחחו מעט... ככל שחלפו הימים היו השיחות מתארכות יותר... אך נתנה את ליבה לכך שלא שמעה מילה אחת של התנצלו. על הבגידה...על שהיתה לו כיסוי ליחסים שלו לחברת ילדות שלו... אשה נשואה... רעיה ואם. כל כך כעסה עליו... כל כך נפגעה...
נתנה לו לפגוש את הילדים בכל פעם שהמפגשים לא שינו את סדר יומם. מלחמה.
כשהופיע לביקור שגרתי והבינה שלא יקח את הילדים לביתו 'כי אין דבר בבית'... הזמינה אותו לארוחת ערב בביתה.
הילדים שמחו מאוד..., התקלח במקלחת חמה ומפנקת והתישב איתם לארוחה. כשהילדים נרדמו והם נותרו יחד.
'התפוצץ עלי...' הגדירה את הסטוץ הראשון בחייה... 'הפך לחיית פרא...' ועוד כאלה ביטויים מגדרים מה קרה שם באותו הלילה...
צחקתי
לשאלתה עניתי על אותו לילה ראשון עם הגבר שלי... אחרי עשר שנות התנזרות..., איזה חגיגה היתה שם... ואיך הבנות שלי עמדו ושמרו על דלת חדר השינה... שלא נופרע... חחחחחח
