אני בהחלט מסכים.
אמנם אין בידיי נתונים אובייקטיבים שמלמדים על הדברים, אבל ממה שקלטתי - התכנון והביצוע לגבי הפיתרון למפונים ("פיתרון ראוי לכל מפונה") לא היו משביעי רצון. כולי תקווה שאם יהיה פינוי נוסף, בוודאי אם רחב היקף, הדברים לא יחזרו על עצמם. מה שכן, ברגע שעברה החלטה בכנסת, לא יכול להיות שלא יהיה ברור לציבור המתנחלים וגם למנהיגיהם בכנסת שההחלטה לא תתבצע! כלומר, עברה החלטה בכנסת, ההתנתקות היא רצון הכנסת (והעם), הציבור רוצה שהיא תתבצע, ומן הצד השני ציבור המתנחלים ומנהיגיהם (גם במועצת יש"ע וגם בכנסת) טוענים כי יש לעצור את הדבר ולא לאפשר לה להתבצע, ואף מתיימרים לומר שהיא אכן לא תתבצע. זה לא יכול להיות. מרגע שעברה החלטה בכנסת, אפילו בלי קשר לחוק הספציפי, היא חייבת להתבצע ולהיאכף! ואם עברה החלטה על פינוי יישובים, מנהיגי הציבור, מועצת יש"ע וחברי הכנסת, צריכים להפסיק את המאבק שכבר איבד ממשמעותו ולהתחיל להכין את המתיישבים לפיתרונות ראויים ומכובדים.