junior gong
New member
לפני שבאתי לעולם !
בחדר שכולו לבן, ישבתי על כסא משובץ יהלומים ואבני חן, לידי זרם נחל צלול וקול חרישי של שלווה עטף את הסביבה. שמעתי צעדים שבאים אלי מרחוק, מתקרבים, כל צעד נשמע יותר קרוב מזה שלפניו, הדלת נפתחה........ מולי עמד איש זקן, עם גלימה לבנה, וזקן ארוך ולבן כשלג " אתה בטוח בזה ? " הוא שאל. " כן " עניתי, " הגיע הזמן " המשכתי, " תמיד רציתי לבקר שם, ועם הגורל שנבחר לי, אני אסתדר טוב " " מצפים לך שם דברים לא קלים אתה יודע? " אמר אלוהים, " כן אני יודע, ראיתי כבר את כל המסלול שאני אמור ללכת בו בכדור הארץ לפני חצי שעה " " טוב, לא נותר לי אלה לאחל לך בהצלחה, אתה נשמה אמיצה מאוד " אמר אלוהים והמשיך כשהוא מלטף את פניי " תדע שתמיד אני אהיה איתך, שם אתה תרגיש בודד לפעמים, לא תזכור אותי, לא תהיה בטוח בקיומי כי ככה זה שם, אבל אני לא אעזוב אותך, תמיד אכוון אותך עד שתגיע לסוף, ותזכור דבר אחד, הגוף לא חשוב, כלום לא חשוב בעולם ההוא, אל תסגוד לגוף שלך, אל תשמע לאנשים אחרים חוץ מלמלאכים שאני אשלח לך בתור אנשים, אותם אתה תזהה על פי אינטואיציה, שם מתקיימת מלחמה, שם תראה התנהגות שאתה לא רגיל לראות כאן אצלי, התנהגות אחרת, אתה תחווה בכי, ועצב, ותיסכול, דברים שיהיו חדשים לך והמון פעמים גם לא תדע איך להתמודד איתם, אבל אני סומך עלייך שתסתדר, אחרת לא הייתי מסכים שתלך לשם " " אל תדאג איש יקר.....אמרתי.........הכל שקוף לי כבר, תשלח אותי לשם, אני כבר אסתדר " פתאום מתוך העננים הלבנים עלה מסך לבן, אלוהים עצם עיניים והורה לי להסתכל על המסך והמשיך בתפילתו ואמר : אני קורא לכוח הטבע של הארץ, לאחד זכר ונקבה מתוכו תחת מוסד הנישואין על מנת להפרות את הרחם שלתוכו אני אשלח את הנשמה שיושבת כאן אצלי על הכסא............. על המסך ראיתי את שני המסלולי חיים של שני אנשים מצטלבים להם בניצוחו של הטבע הארצי, ראיתי איך דרכיהם מצטלבים .....ראיתי את אופן ההפריה ואת ההודעה של הרופא על זה שאותה אישה נכנסה להריון. אחרי כמה שבועות מההריון של אותה אישה, שמאוחר יותר אני אקרא לה אמא, אלוהים הסתכל עלי ואמר " הגוף שלך מוכן כבר בתוך הרחם, אתה יכול להיכנס אליו עכשיו.........הוא יספק לך את כל הכלים שתצטרך בעולם ההוא, וקבל ממני חיבוק חם וחזק, אתה תצטרך אותו שם " לאט לאט הכסא שישבתי עליו התחיל להיעלם, הפסקתי לשמוע את זרימת הנחל שלידי, והכל התחיל להתעמעם........ מה שהרגשתי ברחם אני לא זוכר בדיוק, התחלתי לזכור דברים רק לקראת גיל 2-3 שנים, את מה שאני אמור לעבור בחיים, ואת הסרט שראיתי כשהייתי למעלה, שכחתי, מה שאני זוכר זה רק משפט אחד שחרוט לי בראש " יהיה בסדר, אל תדאג, אני איתך "
בחדר שכולו לבן, ישבתי על כסא משובץ יהלומים ואבני חן, לידי זרם נחל צלול וקול חרישי של שלווה עטף את הסביבה. שמעתי צעדים שבאים אלי מרחוק, מתקרבים, כל צעד נשמע יותר קרוב מזה שלפניו, הדלת נפתחה........ מולי עמד איש זקן, עם גלימה לבנה, וזקן ארוך ולבן כשלג " אתה בטוח בזה ? " הוא שאל. " כן " עניתי, " הגיע הזמן " המשכתי, " תמיד רציתי לבקר שם, ועם הגורל שנבחר לי, אני אסתדר טוב " " מצפים לך שם דברים לא קלים אתה יודע? " אמר אלוהים, " כן אני יודע, ראיתי כבר את כל המסלול שאני אמור ללכת בו בכדור הארץ לפני חצי שעה " " טוב, לא נותר לי אלה לאחל לך בהצלחה, אתה נשמה אמיצה מאוד " אמר אלוהים והמשיך כשהוא מלטף את פניי " תדע שתמיד אני אהיה איתך, שם אתה תרגיש בודד לפעמים, לא תזכור אותי, לא תהיה בטוח בקיומי כי ככה זה שם, אבל אני לא אעזוב אותך, תמיד אכוון אותך עד שתגיע לסוף, ותזכור דבר אחד, הגוף לא חשוב, כלום לא חשוב בעולם ההוא, אל תסגוד לגוף שלך, אל תשמע לאנשים אחרים חוץ מלמלאכים שאני אשלח לך בתור אנשים, אותם אתה תזהה על פי אינטואיציה, שם מתקיימת מלחמה, שם תראה התנהגות שאתה לא רגיל לראות כאן אצלי, התנהגות אחרת, אתה תחווה בכי, ועצב, ותיסכול, דברים שיהיו חדשים לך והמון פעמים גם לא תדע איך להתמודד איתם, אבל אני סומך עלייך שתסתדר, אחרת לא הייתי מסכים שתלך לשם " " אל תדאג איש יקר.....אמרתי.........הכל שקוף לי כבר, תשלח אותי לשם, אני כבר אסתדר " פתאום מתוך העננים הלבנים עלה מסך לבן, אלוהים עצם עיניים והורה לי להסתכל על המסך והמשיך בתפילתו ואמר : אני קורא לכוח הטבע של הארץ, לאחד זכר ונקבה מתוכו תחת מוסד הנישואין על מנת להפרות את הרחם שלתוכו אני אשלח את הנשמה שיושבת כאן אצלי על הכסא............. על המסך ראיתי את שני המסלולי חיים של שני אנשים מצטלבים להם בניצוחו של הטבע הארצי, ראיתי איך דרכיהם מצטלבים .....ראיתי את אופן ההפריה ואת ההודעה של הרופא על זה שאותה אישה נכנסה להריון. אחרי כמה שבועות מההריון של אותה אישה, שמאוחר יותר אני אקרא לה אמא, אלוהים הסתכל עלי ואמר " הגוף שלך מוכן כבר בתוך הרחם, אתה יכול להיכנס אליו עכשיו.........הוא יספק לך את כל הכלים שתצטרך בעולם ההוא, וקבל ממני חיבוק חם וחזק, אתה תצטרך אותו שם " לאט לאט הכסא שישבתי עליו התחיל להיעלם, הפסקתי לשמוע את זרימת הנחל שלידי, והכל התחיל להתעמעם........ מה שהרגשתי ברחם אני לא זוכר בדיוק, התחלתי לזכור דברים רק לקראת גיל 2-3 שנים, את מה שאני אמור לעבור בחיים, ואת הסרט שראיתי כשהייתי למעלה, שכחתי, מה שאני זוכר זה רק משפט אחד שחרוט לי בראש " יהיה בסדר, אל תדאג, אני איתך "
