חרגולית מצויה
New member
לפני שעה הקשבתי לשיר בתוך אגם קפוא
ושררה בי תחושה כזו עמוקה של שלווה. משהו שלא הרגשתי הרבה זמן עם כל המתח פה. הגברתי את הווליום ונהנתי מקול הניגון והשירה. לפתע קול נפץ אדיר הרעיד את כל הבינין. בהלה גדולה. מסתבר שבגלל שהגברתי כ"כ את הווליום - לא שמעתי את מערכת 'צבע אדום' שפעלה כאן המתריעה על קסאמים. בזה אחר זה נפלו חמישה קסאמים - הרחוק ביותר ממני כ-2 קילומטר והקרוב 300 מטר מפה. ישר קיבלתי צלצול טלפון - הוקפצתי לאזורים הפגועים מטעם העבודה. הגעתי ישר לתופת. בכי. היסטריה. שוטרים. אמבולנסים. זכוכיות ושברים ואני בכל זה רק חשבתי כמה אני רוצה לחזור לחדר הקטן שלי להקשיב לשיר 'בתוך אגם קפוא' לחזור לשלווה הזו שכנראה התבלבלה ונחתה עלי במקום על מישהו אחר. עכשיו אני שוב מקשיבה לשיר וכל כך מזדהה עם הרצון של רונה - לנשום בשקט. זה שיר אהבה? נו שוין... כל אחד והאסוציאציות שלו.
ושררה בי תחושה כזו עמוקה של שלווה. משהו שלא הרגשתי הרבה זמן עם כל המתח פה. הגברתי את הווליום ונהנתי מקול הניגון והשירה. לפתע קול נפץ אדיר הרעיד את כל הבינין. בהלה גדולה. מסתבר שבגלל שהגברתי כ"כ את הווליום - לא שמעתי את מערכת 'צבע אדום' שפעלה כאן המתריעה על קסאמים. בזה אחר זה נפלו חמישה קסאמים - הרחוק ביותר ממני כ-2 קילומטר והקרוב 300 מטר מפה. ישר קיבלתי צלצול טלפון - הוקפצתי לאזורים הפגועים מטעם העבודה. הגעתי ישר לתופת. בכי. היסטריה. שוטרים. אמבולנסים. זכוכיות ושברים ואני בכל זה רק חשבתי כמה אני רוצה לחזור לחדר הקטן שלי להקשיב לשיר 'בתוך אגם קפוא' לחזור לשלווה הזו שכנראה התבלבלה ונחתה עלי במקום על מישהו אחר. עכשיו אני שוב מקשיבה לשיר וכל כך מזדהה עם הרצון של רונה - לנשום בשקט. זה שיר אהבה? נו שוין... כל אחד והאסוציאציות שלו.