hrpbiiapnrpeltework
Well-known member
וזה גרם לי לעצור ולשאול את עצמי מהם המוטיבים הגדולים החוזרים על עצמם בספריי שלי ובעבודתי שלי כסופר.
קודם כל, אנחנו צריכים לעשות את ההפרדה בין ספרי הפרוזה (הספרים העלילתיים) לספרים המדעיים ו/או אחרים, מכיוון שברור שהספרים הרלוונטיים הם הספרים העלילתיים.
באופן יחסי לספרים המדעיים והאחרים שלי, הספרים העלילתיים שלי דווקא מעטים מאוד (בהשוואה לספרים המדעיים והאחרים, אלו שכבר כתבתי ואלו שאני עוד מתכנן), וניתן לספור את כולם על שתי כפות הידיים.
אני חושב שהסיבה לכך, היא שיש לי את מה שאני חושב שאפשר לקרוא להן "בעיות דמיון". הדמיון שלי לא מפותח מספיק. לכן, לדוגמה, הספרים העלילתיים שלי שואבים פעמים רבות, אבל לא תמיד, השראה מהחיים האמיתיים שלי, אבל כמה עלילות, חיים אמיתיים, של בן-אדם אחד, יהיו חייו עשירים ככל שיהיו, יכולים להוליד? ומכאן למעשה נובע העניין של הכמות המועטה יחסית של ספרים עלילתיים. יש גם ספרים שבדיתי לחלוטין מתוך הדמיון, אבל זה לא קורה הרבה. שליש מהספרים העלילתיים שלי או פחות מכך הם כאלו.
בכל מקרה, מהם המוטיבים החוזרים על עצמם בעבודה הספרותית העלילתית שלי עצמי?
טוב, אבל מה זה, בתור התחלה, מוטיבים חוזרים? מוטיבים שחוזרים על עצמם בלפחות חצי מהספרים העלילתיים שלי, נגיד? אוקיי. נגיד.
כדי להמשיך הלאה, נציין בשמותיהם את רוב, אבל לא כל, ספריי העלילתיים, כדי שהם יהיו לנו, ובעיקר לי, מול הפרצוף, מה שיאפשר לי להסתכל על כל השמות של כולם, לחשוב על כולם, לחשוב על העלילות של כולם, ולהבין מהם המוטיבים החוזרים בספריי.
1. "האחוזה".
2. "העולם על-פי אדריאן".
3. "החיים הנפלאים של טריסטן".
4. "חיים קטנים".
5. "2088".
6. "ארצות הברית התיאוקרטית של אמריקה" (שם איום ונורא, אני צריך להחליף אותו).
7. "שלוש סיבות למה" (זה לא באמת השם שלו. כתבתי אותו בגיל 19 ולא התעסקתי בו מאז. זה קצת מביך, אבל אני לא זוכר את השם).
8. "סיפורים מתוך התופת" (עוד ספר שכתבתי ואני זוכר את העלילה שלו אבל לא את השם אז אני סתם ממציא לו עכשיו שם למרות שזה לא השם האמיתי).
יש עוד אחד או שתיים או שלוש, אבל אני לא זוכר אותם כל-כך טוב, או...מספיק לעומק, ולכן מוטב שלא לדבר עליהם כרגע.
אוקיי...אז כאילו...מוטיב חוזר בספרים שלי זה אם המוטיב חוזר...נגיד בלפחות ארבעה ספרים? אוקיי נגיד.
עכשיו כשאני מסתכל על הרשימה, נראה שגם בספרים שלי, מוות וילדים הם מוטיבים חוזרים. יש לנו מוות ב"האחוזה", "העולם על-פי אדריאן", "החיים הנפלאים של טריסטן", "חיים קטנים", "2088", "ארצות הברית התיאוקרטית של אמריקה", "שלוש סיבות למה" ו"סיפורים מתוך התופת". שמונה מתוך שמונה. זה מטורף.
בנוגע לילדים, יש לנו ילדים כדמויות ראשיות ו/או משמעותיות ב"העולם על-פי אדריאן", "החיים הנפלאים של טריסטן", "חיים קטנים", "2088", "ארצות הברית התיאוקרטית של אמריקה", "שלוש סיבות למה", ו"סיפורים מתוך התופת". שבע מתוך שמונה. ילדים הם מוטיב חוזר חזק ומשמעותי בעבודתי הספרותית העלילתית, אך שני בחשיבותו בהשוואה למוות.
בואו נראה, מה עוד?
עכשיו כשאני מסתכל על הרשימה, פשע. פשעים פליליים, כאלו חמורים פחות וכאלו חמורים יותר, מופיעים בשמונה מתוך שמונה הספרים שצוינו, ואף מהווים חלק חשוב מהעלילה. זה מוטיב חוזר כל-כך חשוב, שהוא משתווה אל מוטיב המוות בספריי.
גם אלימות היא מוטיב חוזר. אלימות מופיעה, והיא חלק חשוב, מהעלילות של "האחוזה", "חיים קטנים", "2088", "ארצות הברית התיאוקרטית של אמריקה", "שלוש סיבות למה" ו"סיפורים מתוך התופת". האמת שיש גם אלימות ב"העולם על-פי אדריאן" ו"החיים הנפלאים של טריסטן", זה פשוט ששם זה לא חלק חשוב או ראוי לציון בצורה מיוחדת. שש מתוך שמונה. זה המוטיב החוזר הכי פחות חוזר וחשוב מכל המוטיבים שמנינו עד כה.
גם כסף הוא מוטיב חוזר, אך נראה שהכי פחות חשוב, מכיוון שהוא מהווה חלק מרכזי וחשוב בעלילותיהם של ארבעה ספרים בלבד, ועל-כן כמעט שהוא איננו מוטיב חוזר בספריי. כסף הוא נושא חשוב בספריי "האחוזה", "החיים הנפלאים של טריסטן" (במיוחד שם), "חיים קטנים" ו"2088".
התבגרות וצמיחה אישית הם גם כן מוטיבים חוזרים בספריי, ואנחנו רואים את זה כמוטיב מרכזי בספרים "העולם על-פי אדריאן", "החיים הנפלאים של טריסטן", "חיים קטנים" ו-"2088". ארבעה ספרים.
ולבסוף, בעיות אישיות, חברתיות ורגשיות הן גם כן מוטיב חוזר בספריי, וניתן לראות אותם בספרים "העולם על-פי אדריאן", "החיים הנפלאים של טריסטן", "חיים קטנים", "2088" ו"שלוש סיבות למה". חמש ספרים.
ונראה לי שזהו.
ולסיום, המוטיבים החוזרים בספריי, החל מהמוטיבים שהכי חוזרים על עצמם לאלו שהכי פחות חוזרים על עצמם (גם כשיש תיקו, ניסיתי לחשוב לעומק ולהחליט מה בכל זאת קודם למה כמוטיב חוזר, משמעותי ומרכזי):
1. מוות (מוטיב מרכזי בשמונה ספרים מתוך השמונה שצוינו).
2. פשע (מוטיב מרכזי בשמונה ספרים מתוך השמונה שצוינו).
3. ילדים (מוטיב מרכזי בשבע ספרים מתוך השמונה שצוינו).
4. אלימות (מוטיב מרכזי בשש ספרים מתוך השמונה שצוינו).
5. בעיות אישיות, חברתיות ורגשיות (מוטיב מרכזי בחמש ספרים מתוך השמונה שצוינו).
6. התבגרות וצמיחה אישית (מוטיב מרכזי בארבע ספרים מתוך השמונה שצוינו).
7. כסף (מוטיב מרכזי בארבע ספרים מתוך השמונה שצוינו).
זה היה מעניין, לחשוב על כל זה, להבין מהם המוטיבים החוזרים בספריי. אבל למה באמת, אלו ולא אחרים, אלו הם המוטיבים החוזרים בספריי?
האם זה אומר שאלו הדברים שמעניינים אותי? או שמעניין אותי לכתוב עליהם?
או שאולי, ומכיוון שכמו סופרים רבים אחרים, אני שואב השראה מחיי האישיים, המוטיבים האלו, לא בהכרח כולם, אבל ברובם, הם דברים שנוגעים לי אישית, ושהיו מעורבים אישית בחיי?
גם זה דבר ששווה לחשוב ולדון עליו.
מוות. האם מוות היה חלק מרכזי בחיי? האם נתקלתי במוות לעיתים קרובות? או שהושפעתי בצורה עמוקה ממוות של אדם קרוב? לא, לא ולא. כלומר, נדמה לי...
כלומר, הכרתי אנשים שמתו, מיתות טבעיות כמובן, אבל לא נראה לי שהושפעתי במידה ניכרת או ראויה לציון. המוות הכי חשוב/מעניין/ראוי לציון שנגע לי אישית היה כנראה המוות של סבא שלי מצד אמא שלי כי קיבלנו הרבה כסף בירושה
פשע. האם פשע היה חלק מרכזי בחיי? האם ביצעתי פשעים? לא ממש
או שביצעו פשעים נגדי? אולי הוצאת דיבה, אבל לא פשע שהוא באמת מאוד-מאוד רציני או "כבד" אז...לא ממש?
ילדים. האם ילדים זה דבר הנוגע לי אישית? ברור! אני רק בן 26. רוב חיי הייתי ילד ומוקף ילדים אחרים. הנה. סוף-סוף מוטיב שקשור אליי בצורה ישירה וברורה.
אלימות. האם אלימות הוא דבר הנוגע לי אישית או שאני מכיר אותו מחיי? לא
בעיות אישיות, חברתיות ורגשיות. האם זה דבר שמוכר לי אישית? טוב, נו, למי לא היו בעיה אחת או שתיים בסגנון הזה במהלך החיים?
התבגרות וצמיחה אישית. כן. אני חושב שעברתי הרבה תהליכים של התבגרות וצמיחה אישית במהלך החיים. לגמרי. ההתגרות והצמיחה האישית של חלק מהדמויות שלי מגיעות ישירות משם.
כסף. האם כסף זה דבר שיש לו קשר אליי ואל חיי בצורה מיוחדת? כן, אבל לא נרחיב
אני ממש שמח שישבתי וחשבתי והבנתי את כל הדברים האלו. הרבה תובנות. הרבה חומר למחשבה. חומר למחשבה על הספרים שלי, על עצמי, על הקשר שבין הספרים שלי לעצמי, על הצורה שבה האדם שאני זה דבר שמשפיע על הספרים שלי והנושאים שהם עוסקים בהם, והצורה שבה הספרים שלי וכתיבתם משפיעה עליי בחזרה.
קודם כל, אנחנו צריכים לעשות את ההפרדה בין ספרי הפרוזה (הספרים העלילתיים) לספרים המדעיים ו/או אחרים, מכיוון שברור שהספרים הרלוונטיים הם הספרים העלילתיים.
באופן יחסי לספרים המדעיים והאחרים שלי, הספרים העלילתיים שלי דווקא מעטים מאוד (בהשוואה לספרים המדעיים והאחרים, אלו שכבר כתבתי ואלו שאני עוד מתכנן), וניתן לספור את כולם על שתי כפות הידיים.
אני חושב שהסיבה לכך, היא שיש לי את מה שאני חושב שאפשר לקרוא להן "בעיות דמיון". הדמיון שלי לא מפותח מספיק. לכן, לדוגמה, הספרים העלילתיים שלי שואבים פעמים רבות, אבל לא תמיד, השראה מהחיים האמיתיים שלי, אבל כמה עלילות, חיים אמיתיים, של בן-אדם אחד, יהיו חייו עשירים ככל שיהיו, יכולים להוליד? ומכאן למעשה נובע העניין של הכמות המועטה יחסית של ספרים עלילתיים. יש גם ספרים שבדיתי לחלוטין מתוך הדמיון, אבל זה לא קורה הרבה. שליש מהספרים העלילתיים שלי או פחות מכך הם כאלו.
בכל מקרה, מהם המוטיבים החוזרים על עצמם בעבודה הספרותית העלילתית שלי עצמי?
טוב, אבל מה זה, בתור התחלה, מוטיבים חוזרים? מוטיבים שחוזרים על עצמם בלפחות חצי מהספרים העלילתיים שלי, נגיד? אוקיי. נגיד.
כדי להמשיך הלאה, נציין בשמותיהם את רוב, אבל לא כל, ספריי העלילתיים, כדי שהם יהיו לנו, ובעיקר לי, מול הפרצוף, מה שיאפשר לי להסתכל על כל השמות של כולם, לחשוב על כולם, לחשוב על העלילות של כולם, ולהבין מהם המוטיבים החוזרים בספריי.
1. "האחוזה".
2. "העולם על-פי אדריאן".
3. "החיים הנפלאים של טריסטן".
4. "חיים קטנים".
5. "2088".
6. "ארצות הברית התיאוקרטית של אמריקה" (שם איום ונורא, אני צריך להחליף אותו).
7. "שלוש סיבות למה" (זה לא באמת השם שלו. כתבתי אותו בגיל 19 ולא התעסקתי בו מאז. זה קצת מביך, אבל אני לא זוכר את השם).
8. "סיפורים מתוך התופת" (עוד ספר שכתבתי ואני זוכר את העלילה שלו אבל לא את השם אז אני סתם ממציא לו עכשיו שם למרות שזה לא השם האמיתי).
יש עוד אחד או שתיים או שלוש, אבל אני לא זוכר אותם כל-כך טוב, או...מספיק לעומק, ולכן מוטב שלא לדבר עליהם כרגע.
אוקיי...אז כאילו...מוטיב חוזר בספרים שלי זה אם המוטיב חוזר...נגיד בלפחות ארבעה ספרים? אוקיי נגיד.
עכשיו כשאני מסתכל על הרשימה, נראה שגם בספרים שלי, מוות וילדים הם מוטיבים חוזרים. יש לנו מוות ב"האחוזה", "העולם על-פי אדריאן", "החיים הנפלאים של טריסטן", "חיים קטנים", "2088", "ארצות הברית התיאוקרטית של אמריקה", "שלוש סיבות למה" ו"סיפורים מתוך התופת". שמונה מתוך שמונה. זה מטורף.
בנוגע לילדים, יש לנו ילדים כדמויות ראשיות ו/או משמעותיות ב"העולם על-פי אדריאן", "החיים הנפלאים של טריסטן", "חיים קטנים", "2088", "ארצות הברית התיאוקרטית של אמריקה", "שלוש סיבות למה", ו"סיפורים מתוך התופת". שבע מתוך שמונה. ילדים הם מוטיב חוזר חזק ומשמעותי בעבודתי הספרותית העלילתית, אך שני בחשיבותו בהשוואה למוות.
בואו נראה, מה עוד?
עכשיו כשאני מסתכל על הרשימה, פשע. פשעים פליליים, כאלו חמורים פחות וכאלו חמורים יותר, מופיעים בשמונה מתוך שמונה הספרים שצוינו, ואף מהווים חלק חשוב מהעלילה. זה מוטיב חוזר כל-כך חשוב, שהוא משתווה אל מוטיב המוות בספריי.
גם אלימות היא מוטיב חוזר. אלימות מופיעה, והיא חלק חשוב, מהעלילות של "האחוזה", "חיים קטנים", "2088", "ארצות הברית התיאוקרטית של אמריקה", "שלוש סיבות למה" ו"סיפורים מתוך התופת". האמת שיש גם אלימות ב"העולם על-פי אדריאן" ו"החיים הנפלאים של טריסטן", זה פשוט ששם זה לא חלק חשוב או ראוי לציון בצורה מיוחדת. שש מתוך שמונה. זה המוטיב החוזר הכי פחות חוזר וחשוב מכל המוטיבים שמנינו עד כה.
גם כסף הוא מוטיב חוזר, אך נראה שהכי פחות חשוב, מכיוון שהוא מהווה חלק מרכזי וחשוב בעלילותיהם של ארבעה ספרים בלבד, ועל-כן כמעט שהוא איננו מוטיב חוזר בספריי. כסף הוא נושא חשוב בספריי "האחוזה", "החיים הנפלאים של טריסטן" (במיוחד שם), "חיים קטנים" ו"2088".
התבגרות וצמיחה אישית הם גם כן מוטיבים חוזרים בספריי, ואנחנו רואים את זה כמוטיב מרכזי בספרים "העולם על-פי אדריאן", "החיים הנפלאים של טריסטן", "חיים קטנים" ו-"2088". ארבעה ספרים.
ולבסוף, בעיות אישיות, חברתיות ורגשיות הן גם כן מוטיב חוזר בספריי, וניתן לראות אותם בספרים "העולם על-פי אדריאן", "החיים הנפלאים של טריסטן", "חיים קטנים", "2088" ו"שלוש סיבות למה". חמש ספרים.
ונראה לי שזהו.
ולסיום, המוטיבים החוזרים בספריי, החל מהמוטיבים שהכי חוזרים על עצמם לאלו שהכי פחות חוזרים על עצמם (גם כשיש תיקו, ניסיתי לחשוב לעומק ולהחליט מה בכל זאת קודם למה כמוטיב חוזר, משמעותי ומרכזי):
1. מוות (מוטיב מרכזי בשמונה ספרים מתוך השמונה שצוינו).
2. פשע (מוטיב מרכזי בשמונה ספרים מתוך השמונה שצוינו).
3. ילדים (מוטיב מרכזי בשבע ספרים מתוך השמונה שצוינו).
4. אלימות (מוטיב מרכזי בשש ספרים מתוך השמונה שצוינו).
5. בעיות אישיות, חברתיות ורגשיות (מוטיב מרכזי בחמש ספרים מתוך השמונה שצוינו).
6. התבגרות וצמיחה אישית (מוטיב מרכזי בארבע ספרים מתוך השמונה שצוינו).
7. כסף (מוטיב מרכזי בארבע ספרים מתוך השמונה שצוינו).
זה היה מעניין, לחשוב על כל זה, להבין מהם המוטיבים החוזרים בספריי. אבל למה באמת, אלו ולא אחרים, אלו הם המוטיבים החוזרים בספריי?
האם זה אומר שאלו הדברים שמעניינים אותי? או שמעניין אותי לכתוב עליהם?
או שאולי, ומכיוון שכמו סופרים רבים אחרים, אני שואב השראה מחיי האישיים, המוטיבים האלו, לא בהכרח כולם, אבל ברובם, הם דברים שנוגעים לי אישית, ושהיו מעורבים אישית בחיי?
גם זה דבר ששווה לחשוב ולדון עליו.
מוות. האם מוות היה חלק מרכזי בחיי? האם נתקלתי במוות לעיתים קרובות? או שהושפעתי בצורה עמוקה ממוות של אדם קרוב? לא, לא ולא. כלומר, נדמה לי...
כלומר, הכרתי אנשים שמתו, מיתות טבעיות כמובן, אבל לא נראה לי שהושפעתי במידה ניכרת או ראויה לציון. המוות הכי חשוב/מעניין/ראוי לציון שנגע לי אישית היה כנראה המוות של סבא שלי מצד אמא שלי כי קיבלנו הרבה כסף בירושה
פשע. האם פשע היה חלק מרכזי בחיי? האם ביצעתי פשעים? לא ממש
או שביצעו פשעים נגדי? אולי הוצאת דיבה, אבל לא פשע שהוא באמת מאוד-מאוד רציני או "כבד" אז...לא ממש?
ילדים. האם ילדים זה דבר הנוגע לי אישית? ברור! אני רק בן 26. רוב חיי הייתי ילד ומוקף ילדים אחרים. הנה. סוף-סוף מוטיב שקשור אליי בצורה ישירה וברורה.
אלימות. האם אלימות הוא דבר הנוגע לי אישית או שאני מכיר אותו מחיי? לא
בעיות אישיות, חברתיות ורגשיות. האם זה דבר שמוכר לי אישית? טוב, נו, למי לא היו בעיה אחת או שתיים בסגנון הזה במהלך החיים?
התבגרות וצמיחה אישית. כן. אני חושב שעברתי הרבה תהליכים של התבגרות וצמיחה אישית במהלך החיים. לגמרי. ההתגרות והצמיחה האישית של חלק מהדמויות שלי מגיעות ישירות משם.
כסף. האם כסף זה דבר שיש לו קשר אליי ואל חיי בצורה מיוחדת? כן, אבל לא נרחיב
אני ממש שמח שישבתי וחשבתי והבנתי את כל הדברים האלו. הרבה תובנות. הרבה חומר למחשבה. חומר למחשבה על הספרים שלי, על עצמי, על הקשר שבין הספרים שלי לעצמי, על הצורה שבה האדם שאני זה דבר שמשפיע על הספרים שלי והנושאים שהם עוסקים בהם, והצורה שבה הספרים שלי וכתיבתם משפיעה עליי בחזרה.