לפני 30 שנה קראו לה נהגי הקטר "חללית". עכשיו היא יוצאת משירות

כשלוגי

Active member
הגעת קרונועי ה-IC3 ב-1992 סימנה את ההחלטה להפוך את רכבת ישראל מארגון ממשלתי על סף סגירה לאמצעי תחבורה מרכזי בארץ. אחרי שהסיעו מיליוני נוסעים מאז, יצא המערך האחרון משירות בשבוע שעבר. ואיזו מדינה שוקלת לרכוש אותם כעת?
 

afchad

New member
לפי מה שהבנתי גם כל המו-דו הספרדיים יצאו משירות. אותם יותר אהבתי למרות שהם היו לא מודרנים בעליל.
 

luisluis

Active member
אם אני לא טועה רכבת ישראל בעצמה רכשה אותם כיד 2 מהולנד?
 

Ccyclist

Well-known member
אם אני לא טועה רכבת ישראל בעצמה רכשה אותם כיד 2 מהולנד?

להבנתי הם מדנמארק.

במקור הם נועדו כרכבות שיכולות לעלות למעבורת ולהמשיך על מסילות בצד השני. זו הסיבה שיש להם מנגנון ניתוק מערכים תוך נסיעה.

המנגנון צויין בכתבה, אך בארץ לא נעשה בו שימוש כדי לאפשר לשני ענפים לנצל סלוט יחיד באיילון. בזמנו היה אפשר למשל לתת לרכבת בת 2 מערכים מבית שמש להתחבר לרכבת בת 2 מערכים מרחובות או אשקלון בלוד כדי לנצל סלוט יחיד בהלוך, ולפצל אותן בלוד לחזור. זו שיטת הפעלה די נפוצה בדרום אנגליה.

חבל שבעשור וחצי האחרונים המערכים נחשבו למיושנים ושנואים לעומת מערכי ה DD והסימנס החדשים. יתכן שחלק מהבעיה היתה ניתנת לפתרון עם החלפת המושבים, שיפור המיזוג והוספת מאפיינים מודרניים כמו שקעים וכו'. הבעיה המרכזית של היעדר דלתות בקרון הראשון והאחרון של כל מערך היתה קשה יותר ברכבת נוסעים עם תחנות תדירות.

אני מקווה שיאתרו ציוד נייד המסוגל לעלות בקו הישן לירושלים. זהו קו היסטורי שיש לשמר כקו רכבת בצורה כלשהי (אפילו רכבת חובבים).
 
להבנתי הם מדנמארק.

במקור הם נועדו כרכבות שיכולות לעלות למעבורת ולהמשיך על מסילות בצד השני. זו הסיבה שיש להם מנגנון ניתוק מערכים תוך נסיעה.

המנגנון צויין בכתבה, אך בארץ לא נעשה בו שימוש כדי לאפשר לשני ענפים לנצל סלוט יחיד באיילון. בזמנו היה אפשר למשל לתת לרכבת בת 2 מערכים מבית שמש להתחבר לרכבת בת 2 מערכים מרחובות או אשקלון בלוד כדי לנצל סלוט יחיד בהלוך, ולפצל אותן בלוד לחזור. זו שיטת הפעלה די נפוצה בדרום אנגליה.

חבל שבעשור וחצי האחרונים המערכים נחשבו למיושנים ושנואים לעומת מערכי ה DD והסימנס החדשים. יתכן שחלק מהבעיה היתה ניתנת לפתרון עם החלפת המושבים, שיפור המיזוג והוספת מאפיינים מודרניים כמו שקעים וכו'. הבעיה המרכזית של היעדר דלתות בקרון הראשון והאחרון של כל מערך היתה קשה יותר ברכבת נוסעים עם תחנות תדירות.

אני מקווה שיאתרו ציוד נייד המסוגל לעלות בקו הישן לירושלים. זהו קו היסטורי שיש לשמר כקו רכבת בצורה כלשהי (אפילו רכבת חובבים).
מסכים לגבי קו ירושלים

רכבת ישראל עצמה יכולה לבנות 'רכבת מוזיאון' בתוואי הרכבת העות'מנית, כולל שחזור של קרונות עם קטר קיטור.
לדעתי זה יהיה להיט גדול.
 

Ccyclist

Well-known member
מסכים לגבי קו ירושלים

רכבת ישראל עצמה יכולה לבנות 'רכבת מוזיאון' בתוואי הרכבת העות'מנית, כולל שחזור של קרונות עם קטר קיטור.
לדעתי זה יהיה להיט גדול.

אני חושב שקיטור זה מאמץ גדול מדי משום שזו שיטת הפעלה מאד ייחודית עם מומחיות שלא קיימת יותר בארץ. עדיף שיפעילו רכבות דיזל היסטוריות כמו האולסינגן שבמוזיאון הרגבת, או ציוד היסטורי או כמו היסטורי אחר שאפשר לייבא מחו"ל. צביעה היסטורית על בסיס הרכבת המנדטורית או העותומנית תיתן מראה תקופתי.
 
קצת מוזר כי יש מערכים שהם בסך הכל בני 20, לעומת מערכי דאבל דק בני 20 שממשיכם לפעול וימשיכו עוד שנים. לפי הבנתי זה נובע מהרצון של הרכבת לתפעל 2 סוגי מערכים, הדאבל דק והסימנס החשמלי.
 
קצת מוזר כי יש מערכים שהם בסך הכל בני 20, לעומת מערכי דאבל דק בני 20 שממשיכם לפעול וימשיכו עוד שנים. לפי הבנתי זה נובע מהרצון של הרכבת לתפעל 2 סוגי מערכים, הדאבל דק והסימנס החשמלי.
ממה שאני מבין - שילוב של עלויות טיפול יקרות (כולל קושי להשיג חלפים), צורך בטיפולים ארוכים ומורכבים תכופים בגלל פגמי ייצור (חלק מהסיבה שלא הצליחו, ולא נמכרו מחוץ לדנמרק וישראל, כולל סבב רכש שני של רכבת ישראל שבוטל), ושימוש לא יעיל בדלק הם מהסיבות להוצאת הרכבות משירות.
חלק מהבעיות הללו היו המקור לבעיות נלוות בטיפול השוטף ברכבת שבגלל המורכבות והמערכת השונה הועבר לקבלן חיצוני שגם כשל בטיפול.

היה גם את עניין מספר הנוסעים ברכבת בודדת שלדעתי נמוך במידה ניכרת מקרונות מקבילים (אם כי הנסיעה והמעבר בין קרונות היה נוחה יותר). וכמו שצוין גם עניין חוסר הדלתות בקרונות הראשונים והאחרונים (שנוצל בזמנו על ידי תושבי בית שמש דתיים להקמת בית כנסת מאולתר באחרי הרכבת, וכאשר עברו למערכים אחרים נוצרו בעיות והתנגשויות עם ציבור הנוסעים).

את עניין הרכבת לירושלים בקו הישן ניתן לפתור באמצעות קווי רק"ל בינעירוניים שקיימים ופועלים למשל בגרמניה ובשוויץ (ובמקומות אחרים). במקרה הרע רק"ל שכזה יהיה המשך טבעי של קו הרכבת לבית שמש עד לחיבור לקו הרק"ל העירוני בירושלים במלחה. במקרה הטוב הרק"ל יכול להתחבר לתוך המערך הקיים בירושלים+ ניתן להרחיב כקו חוצה בית שמש ולאפשר חיבור מסילתי בין בית שמש לירושלים.
 
למעלה