ואלייחו...
אז ככה מבטאים את השם שלו?.. בקשר לציור - אני מצטרפת לרוב ההערות, ומוסיפה קצת משלי: הדרקון האדום: אם הוא דרקון ללא ידיים (אלא שהכנפיים שלו הן תחליף לידיים), אז סבבה, אבל אם כן, אני אישית הייתי שולחת את הידיים שלו קדימה באקט הסתערותי משהו. דרקון כחול: אמנם דרקונים זה לא מה שרואים כל יום בשינקין, אבל לפי ה"מסורת", הקטעים הבהירים - מה שאצלך תכלת מפוספס - נמצאים בדרך כלל בצד הפנימי (האחורי, התחתון, תקרא לזה איך שאתה רוצה) של האיברים, בעיקר הבטן והחזה. אפשר לראות את אותו הדבר גם אצל בעלי חיים (אצל טיגריסים, למשל, יש פרווה לבנה מתחת לבטן, באזור החזה, ומאחורי הרגליים הקדמיות והאחוריות). אם התכוונת לדפוק את המערכת וללכת הפוך, אז סחתין, תמיד טוב; אבל אם לא שמת לב, מומלץ לזכור. דבר אחרון: אמנם הרקע הוא רק רקע (נסה להגיד את זה חמש פעמים מהר), אבל מומלץ להשקיע גם בו. המטרה שלו היא לתמוך באובייקט הראשי, והוא עושה את זה הכי טוב אם הוא מתאים מבחינת הטכניקה, הסגנון ורמת ההשקעה. על ההר כבר העירו, ואני מוסיפה שאפילו גרדיינט קליל במשטח הצבע המת של השמיים יכול להוסיף המון. מעבר לכל זה, הציור בהחלט מרשים. ציור דרקונים הוא בעייתי, ומשלב את כל הקשיים האנטומיים של ציור בעלי חיים; ההבדל הוא, שאי אפשר לפתוח אינצקלופדיה לתמונות רפרנס. התמודדת יפה עם האנטומיה והתנוחות, והציור גם מצליח להעביר תחושה של תנועה - שזה בכלל טוב. למרות מה שעופר העיר על הלבה, אני אישית אוהבת את הצבעים והדרך שהשתמשת בהם. דבר אחד אחרון - המפגש בין ה...אשים (אשות? רבים של אש?) מעוצב יפה, ויכול גם היה להיות סמל מעניין.