לפעמים אני מתחילה להרגיש פחות ישראלית
קראתי באחד הפורומים המלצה של מטייל, שלא להשאיר טיפים לנותני שירות - מלצרים, מתדלקים, מחני רכב, חדרניות וכו'. לטענתו זו דרך להוציא ממך כסף, אין בזה צורך כי הם גם ככה מקבלים משכורת, ואפשר לחסוך ככה סכומי כסף רציניים. קראתי את זה ונרתעתי, וחשבתי על הפחד הכל-כך ישראלי מלא לצאת פראייר, ואיך שכאן אני לא מרגישה אותו בכלל. אני חושבת שנכון לתת טיפ ואין לי בעיה ליישר קו עם הנהוג במקום, אני נותנת (ומקבלת) זכות קדימה על הכביש, והפסקתי להשוות מחירים לאחר הקנייה. אני מתנצלת הרבה יותר (לפעמים לא לגמרי ברור לי על מה
) ומחזיקה דלתות לאנשים זרים.
אני לא חושבת שהגישה שלי אישית השתנתה לאחר המעבר - למעשה, יש לי חברה ממשפחה אמריקאית שאמרה לי עוד לפני המעבר: "את תסתדרי מצוין באמריקה, המנטליות שלך ממש תתאים שם". אבל כשגרתי בארץ הרגשתי ישראלית, ועכשיו אני כאילו מסתכלת על זה מבחוץ ותוהה איך זה יהיה כשנחזור (כן, עדיין יש לי תכניות לחזור...). והשינוי הזה של נקודת המבט מאיר לי דברים לגבי עצמי.
מה דעתכם/ן? נשמע מוכר?
קראתי באחד הפורומים המלצה של מטייל, שלא להשאיר טיפים לנותני שירות - מלצרים, מתדלקים, מחני רכב, חדרניות וכו'. לטענתו זו דרך להוציא ממך כסף, אין בזה צורך כי הם גם ככה מקבלים משכורת, ואפשר לחסוך ככה סכומי כסף רציניים. קראתי את זה ונרתעתי, וחשבתי על הפחד הכל-כך ישראלי מלא לצאת פראייר, ואיך שכאן אני לא מרגישה אותו בכלל. אני חושבת שנכון לתת טיפ ואין לי בעיה ליישר קו עם הנהוג במקום, אני נותנת (ומקבלת) זכות קדימה על הכביש, והפסקתי להשוות מחירים לאחר הקנייה. אני מתנצלת הרבה יותר (לפעמים לא לגמרי ברור לי על מה
אני לא חושבת שהגישה שלי אישית השתנתה לאחר המעבר - למעשה, יש לי חברה ממשפחה אמריקאית שאמרה לי עוד לפני המעבר: "את תסתדרי מצוין באמריקה, המנטליות שלך ממש תתאים שם". אבל כשגרתי בארץ הרגשתי ישראלית, ועכשיו אני כאילו מסתכלת על זה מבחוץ ותוהה איך זה יהיה כשנחזור (כן, עדיין יש לי תכניות לחזור...). והשינוי הזה של נקודת המבט מאיר לי דברים לגבי עצמי.
מה דעתכם/ן? נשמע מוכר?
