עבודות הגשה בשביל התואר כי אני סטודנט. עבודות ספרותיות כי אני אדם כותב. עבודות מדעיות כי אני איש מדע.
מילה אחרי מילה. פסקה אחרי פסקה. עמוד אחרי עמוד.
אלף מילים. אלפיים מילים. שלושת אלפים מילים.
ואז אני מתעייף.
אבל אז אני מרים את הראש מהמחשב לקיר המוטיבציה שלי, ואני אומר לעצמי, "אתה רוצה את הג'יפ הזה? אתה רוצה את המכונית הזאת? אתה רוצה את המסוק הזה? אתה רוצה את המטוס הזה? אתה רוצה את מכונת הקפה הזאת? אתה רוצה את היאכטה הזאת? אתה רוצה את השעון הזה? אז תילחם בשביל זה. תילחם. תילחם. תילחם".
אני מוריד את הראש בחזרה אל המחשב.
אני מקלל חרישית.
אני ממשיך לעבוד.
