ToryMaster
New member
לפעמים אני פשוט לא יודעת
לא יודעת איך להתמודד עם מצבים. לפעמים אני מאבדת את האמונה שלי בעצמי וביכולת שלי לסדר ולתקן הכל, למרות שאני יודעת שאני יכולה. לפעמים פשוט בא לי לעשות פאוזה לחיים שלי, לשים הכל בהולד וללכת לישון כמו שצריך. אבל שום דבר לא נותן לי את השינה הזו. לא עייפות רצחנית, לא כדורי שינה, כלום. אז אני נמשכת מיום ליום, וכל יום יותר עמוס ויותר מתיש ויותר מעייף מהקודם לו. וגאד, אני כבר לא יודעת, אני רוצה רק לבעוט ולהרביץ לקירות ולצרוח לשמיים. למה למען השם, היא שכל כך קרובה אלי, חושבת שבגלל ששבועיים שלושה התרחקתי קצת מהעולם, אומר שאני אל רוצה להיות חברה שלה? למה אני אל יכולה לקחת הפסקה ולנוח מהכל, בלי לחזור אחר כך להפצצה מטורפת? ולמה, למה למה למה אני לא מסוגלת למצוא פורום שאני באמת מבינה בנושא שלו, ובאמת יכולה לתרום לו יותר מפעולות ניהוליות טכניות?
לא יודעת איך להתמודד עם מצבים. לפעמים אני מאבדת את האמונה שלי בעצמי וביכולת שלי לסדר ולתקן הכל, למרות שאני יודעת שאני יכולה. לפעמים פשוט בא לי לעשות פאוזה לחיים שלי, לשים הכל בהולד וללכת לישון כמו שצריך. אבל שום דבר לא נותן לי את השינה הזו. לא עייפות רצחנית, לא כדורי שינה, כלום. אז אני נמשכת מיום ליום, וכל יום יותר עמוס ויותר מתיש ויותר מעייף מהקודם לו. וגאד, אני כבר לא יודעת, אני רוצה רק לבעוט ולהרביץ לקירות ולצרוח לשמיים. למה למען השם, היא שכל כך קרובה אלי, חושבת שבגלל ששבועיים שלושה התרחקתי קצת מהעולם, אומר שאני אל רוצה להיות חברה שלה? למה אני אל יכולה לקחת הפסקה ולנוח מהכל, בלי לחזור אחר כך להפצצה מטורפת? ולמה, למה למה למה אני לא מסוגלת למצוא פורום שאני באמת מבינה בנושא שלו, ובאמת יכולה לתרום לו יותר מפעולות ניהוליות טכניות?