לפעמים אני פשוט לא יודעת

ToryMaster

New member
לפעמים אני פשוט לא יודעת

לא יודעת איך להתמודד עם מצבים. לפעמים אני מאבדת את האמונה שלי בעצמי וביכולת שלי לסדר ולתקן הכל, למרות שאני יודעת שאני יכולה. לפעמים פשוט בא לי לעשות פאוזה לחיים שלי, לשים הכל בהולד וללכת לישון כמו שצריך. אבל שום דבר לא נותן לי את השינה הזו. לא עייפות רצחנית, לא כדורי שינה, כלום. אז אני נמשכת מיום ליום, וכל יום יותר עמוס ויותר מתיש ויותר מעייף מהקודם לו. וגאד, אני כבר לא יודעת, אני רוצה רק לבעוט ולהרביץ לקירות ולצרוח לשמיים. למה למען השם, היא שכל כך קרובה אלי, חושבת שבגלל ששבועיים שלושה התרחקתי קצת מהעולם, אומר שאני אל רוצה להיות חברה שלה? למה אני אל יכולה לקחת הפסקה ולנוח מהכל, בלי לחזור אחר כך להפצצה מטורפת? ולמה, למה למה למה אני לא מסוגלת למצוא פורום שאני באמת מבינה בנושא שלו, ובאמת יכולה לתרום לו יותר מפעולות ניהוליות טכניות?
 

noosh

New member
די הזדהיתי עם עניין השינה

הגעתי למסקנה שאני לא עייפה כל הזמן, אני פשוט תשושה. וזה הבדל עצום, כי משבע שעות שינה בלילה לא נהיים עייפים עד רמת תפקוד בלתי אפשרית. רק מתשישות. אולי כדאי שתבהירי לה שאת רוצה פסק-זמן מהכל, שאת צריכה שקט, ושאת לא רוצה להתרחק ממנה, אלא מהכל, באופן כללי. אולי אז היא לא תעלב. גם בעניין הפורום הזדהיתי, אבל אני לא מאמינה שאת לא מבינה. לא צריך תמיד להבין לעומק בנושא של הפורום כדי להיות מנהל טוב.
 

ToryMaster

New member
נכון

אבל אני רוצה פורום שאוכל לעשות בו משהו מלבד לגבש קהילה [שאת זה אני יודעת לעשות], אני רוצה פורום שאוכל לתרום בו מהידע שלי, שאוכל לכתוב מאמרים אני עצמי, ולא רק להכניס מאמרים של אנשים אחרים. ודי, כמה אפשר לסבול להיות תשושה כל החיים?
 

noosh

New member
שאלה טובה

כבר די הרבה זמן אני שואלת את עצמי אם אי פעם אני אצא מזה. ולא, יום חופש פה ושם לא יעזור לי. אני צריכה חופש ארוך, ניקוי ראש טוטאלי.
 

ToryMaster

New member
אני מפחדת

שגם זה לא יעזור לי ליותר משבוע
 
לא יודעת אם זה נחשב

כרעיון מספיק טוב, אבל אני יודעת שכשאני צריכה "מנוחה" ממשהו אחד, דרך אחת להשיג את המנוחה הזו היא להיות עסוקה בדברים אחרים. כאלה שאני לא עושה בדרך כלל. לפעמים עצם זה שאנחנו עסוקים במשהו אחר, כבר נותן מנוחה לעניינים הללו שהיו זקוקים למנוחה.
 

n u t

New member
../images/Emo45.gif

ומנסיון, זה כל כך עובד... דווקא התשישות הזאת מהחיים, לדעתי, לא נפתרת בשינה/מנוחה/נסיעה למקום מרוחק או כל דבר כזה, עם הזמן גיליתי שהפתרון הוא דווקא מציאת עיסוקים... הרבה פעמים מרגישים תשושים מהחיים בגלל שנמאס כבר ממה שעושים או בגלל שחוזרים יתתר מדי על לעשות את אותם דברים... מציאת עוד עיסוקים זה אחלה של פיתרון לתשישות כזאת...
 
ועוד משהו חשוב

ששכחתי להגיד הוא - שאם נורא רוצים מנוחה מדברים מתישים, ומוצאים זמן ממש לא לעשות כלום, פשוט זמן לבהות בכיף... מה שקורה הוא שזמן הבהייה אינו כיף. כל הזמן טרודים בראש בעניין ההוא המתיש. לעומת זאת אם עסוקים בדברים אחרים, תשומת הלב צריכה להיות בדבר שעוסקים בו - מה שמחזק את מצב המנוחה מהעניין ההוא, המתיש. זה כאילו הפוך - לעשות כדי לנוח - אבל עובד.
 

ToryMaster

New member
מסתבר

שהגוף שלי החליט לאותת לי שאני מעמיסה עליו יותר מדי. קלקול קיבה, יום שלם של לשבת בפינה בחדר הישיבות של קרן קרב ולבהות בתקרה.
 

ToryMaster

New member
לא

את מכירה את "Cית ארץ ישראל יפה" בת"א? הייתה שם ישיבה של צוות הערכה של קרן קרב, אימא שלי חברה בצוות הזה. נסעתי איתה לת"א במטרה להגיע למפגש עם חברות ולהנות, אחרי יותר מחודש שלא ראיתי אפחד. במקום להגיע לשם, ישבתי, רעדתי ובכיתי על הרצפה של חדר הישיבות שם, כי לא הייתי מסוגלת אפילו להגיד לאימא שלי שאני אל מסוגלת ללכת לדירה של דודה.
 
למעלה