לפעמים יש כ"כ כאב בחיים

לפעמים יש כ"כ כאב בחיים

שלום לכולם, לפני 10 דקות שמעתי בגלגל"ץ את "עד העונג הבא" של המכשפות, ואת ענבל פרלמוטר שרה... זה שיר כ"כ יפה ועם זאת כ"כ עצוב - שיר על החיים, שמקבל משמעות בדיעבד כשנזכרים שחייה של ענבל פרלמוטר נגדעו באיבם, בכביש. וזה מתקשר כמובן לדיכאון שאני נמצא בו עכשיו, אז הנה שיר שכתבתי אתמול, מתוך כאב גדול, שבינתיים שכח מעט. שוּכִי נטוע היה שוכי בארץ טרשיתךָ ומי הבעל פיכּוהוּ ויהי לאילן נושא פרי. ותנשב לה רוח קדים ויִתַּקוּ שורשי אילני מאדמתךָ ועתה, מתייסר שוכי על הקרקע ומפירותיו ניגר עסיס ארגמנם. הזלף-נא ממעיינךָ למען יִטַּב לשוכי הדואב. אוהב את כולכם, ושולח לכם
גדול, נצח.
 
אני שמח......../images/Emo120.gif

.....לשמוע שבינתיים הוטב לשוכך הדואב. אני חייב להודות שנאלצתי שרק בקריאה רביעית הצלחתי לעמוד על מלוא משמעותו, והוא אכן מרגש.
 
../images/Emo3.gif הרעלת ניקוטין.....

היא הסיבה היחידה שאני יכול לחשוב עליה - לתרץ את המשפט ההפוך לגמרי שכתבתי עכשיו...
 
למעלה