"לפעמים לאט זה מהר"
אנוכי חוטאת בבעיה קשה. בעית הפה ועכשיו. אני רוצה תשובות. אני רוצה להיות שם. הרבה פעמים האש הזאת שרפה קשרים, גשרים... אולי אפילו אנשים. בעיקר, בעיקר שרפה אותי. והנה אני נצבת מול האתגר הגדול ביותר. להכנס לקשר, אמיתי, עם בחור שבאמת, באמת, באמת מקסים אותי ואת כל רמ"ח אברי... והוא, הוא צריך לאט... מעבר לזה שלקח לו 10 שנים בערך להתחיל איתי, מעבר לזה שחווה טראומה ומוות של חברה קודמת. מעבר לזה שיש לו את החיים שלו, החברים שלו, העולם שלו שמאוד חשוב לו. וכך צריך לדעתי. שניים שבאים לזוגיות, שכל אחד מהם שלם. שניים שלוקחים זמן להכיר, באמת, בלי לקפוץ מעל הפופיק... כשאני חושבת על זה, זאת הדרך הכי בריאה, הכי נכונה, הכי בוגרת. לא אני ולא הוא ילדים. לא אני ולא הוא רוצים לשחק. נמאס. רוצים שקט. בית. וזה קשה לי בטירוף. הלחכות. הלזרום... הלהיות שם בלי כל הזמן לקבל את מה שאני רוצה... כי זה נקרא להתפשר, ללכת לקראת האדם השני, להקשיב לו ולצרכים שלו. וזה גם טוב לי. כי כמה שאני ממהרת, כמה שזה בא מהר, ככה זה הולך מהר. אני טובה בלשרוף. לבנות, לבנות זה כבר משהו אחר. אז זהו... הסיפור פה כבר הרבה זמן. עד אתמול הוא עוד היה קצת באויר. לא הייתי בטוחה, מה הוא מרגיש, אם הוא מרגיש... יש רצון? יש יכולת? עכשיו כבר אין הרהורים, אין ספקות. זה שם. אני בהתלהבות מטורפת, ויחד עם זה מתה מפחד. אולי באמת, לפעמים... לאט זה מהר... ככה הוא אמר. הבנתי. רשמתי. רות עבור...
אנוכי חוטאת בבעיה קשה. בעית הפה ועכשיו. אני רוצה תשובות. אני רוצה להיות שם. הרבה פעמים האש הזאת שרפה קשרים, גשרים... אולי אפילו אנשים. בעיקר, בעיקר שרפה אותי. והנה אני נצבת מול האתגר הגדול ביותר. להכנס לקשר, אמיתי, עם בחור שבאמת, באמת, באמת מקסים אותי ואת כל רמ"ח אברי... והוא, הוא צריך לאט... מעבר לזה שלקח לו 10 שנים בערך להתחיל איתי, מעבר לזה שחווה טראומה ומוות של חברה קודמת. מעבר לזה שיש לו את החיים שלו, החברים שלו, העולם שלו שמאוד חשוב לו. וכך צריך לדעתי. שניים שבאים לזוגיות, שכל אחד מהם שלם. שניים שלוקחים זמן להכיר, באמת, בלי לקפוץ מעל הפופיק... כשאני חושבת על זה, זאת הדרך הכי בריאה, הכי נכונה, הכי בוגרת. לא אני ולא הוא ילדים. לא אני ולא הוא רוצים לשחק. נמאס. רוצים שקט. בית. וזה קשה לי בטירוף. הלחכות. הלזרום... הלהיות שם בלי כל הזמן לקבל את מה שאני רוצה... כי זה נקרא להתפשר, ללכת לקראת האדם השני, להקשיב לו ולצרכים שלו. וזה גם טוב לי. כי כמה שאני ממהרת, כמה שזה בא מהר, ככה זה הולך מהר. אני טובה בלשרוף. לבנות, לבנות זה כבר משהו אחר. אז זהו... הסיפור פה כבר הרבה זמן. עד אתמול הוא עוד היה קצת באויר. לא הייתי בטוחה, מה הוא מרגיש, אם הוא מרגיש... יש רצון? יש יכולת? עכשיו כבר אין הרהורים, אין ספקות. זה שם. אני בהתלהבות מטורפת, ויחד עם זה מתה מפחד. אולי באמת, לפעמים... לאט זה מהר... ככה הוא אמר. הבנתי. רשמתי. רות עבור...
