לפעמים נדמה שהכל מסתדר ואז יש נסיגה

לפעמים נדמה שהכל מסתדר ואז יש נסיגה

לפעמים נדמה שהבת שלי מקבלת את העובדה שבן הזוג שלי ישן פה ולפעמים היא יכולה להתפרץ (במילים או במעשים כגון טריקת דלת מקרר, הזזת כיסא בקולי קולות, דיבור עצבני )בלי להגיד ממש שמפריע לה שהוא פה. (לפעמים היא גם אומרת).ואז אני בודקת איתה שוב מה קורה ואיך היא מרגישה ואיך להקל עליה.
בסו"ש האחרון היא ביקשה שבן זוגי לא ישן פה יותר משני לילות למרות שבגלל ששנינו לא עבדנו ביום שני הוא יכל לישון פה גם לילה שלישי.
היא ביקשה יפה ובשקט והסבירה מדוע וכיבדנו את בקשתה והוא נסע ביום שני בערב.
לשנינו (בן זוגי ואני)היה קשה עם זה אבל כמו שאמרתי-הקושי שלה קיבל עדיפות.
(אני מאמינה שדברים צריכים להיבנות ולהתקדם לאט ולא להנחית ב"בום").
אני שואלת את עצמי כמה שאלות אבל מפנה כרגע לכאן שאלה אחת -
האם באילדיכם השפיעו ככה על בניית מערכת יחסים בפרק ב'? עד כמה יש להם מקום לבקש דברים מהסוג הזה? עד כמה יש מקום להתחשב בקושי שלהם על חשבון הזמן המשותף של בני הזוג?
אני רוצה לדבר איתה ולומר לה שלא תמיד נענה לבקשתה (אני מניחה שזו לא תהיה שיחה קלה).
תודה ויום טוב.
 
מסכימה איתך שדברים צריכים להיבנות בהדרגה....

בתהליך הבנייה הייתי גם בודקת מעבר לדברים של כאן ועכשיו -
מקום לדבר על הקושי להיפרד מאבא, לחלוק בתשומת לב עם אמא...
(לפי הנסיבות שאצלכם)...
הייתי מנסה כמיטב יכולתי לתת זמן איכות לילדה שתינו, אולי גם כשבן הזוג
נוכח. אם מתאים - זמן איכות לבן הזוג ולילדה לחוד...
זהו תהליך שכולל בתוכו יותר מה"נחירות של בן הזוג" (סתם כדוגמא לדבר
טכני שמפריע).
לדעתי העיקר הוא - לאוורר רגשות.
(כמובן שאם ביטויי הכעס חורגים מאוד יש צורך להעמיד גבולות - "בבית שלנו
מותר לכעוס אבל אסור לשבור דלתות").

ולבסוף -
התגמשת, הסכמת, נענית - לכי על זה עד הסוף. את לא צריכה עכשיו "לחפור" על כך
שלא תמיד תענו לבקשות. אולי כן תמיד תענו לבקשות? אולי אף פעם לא תענו לבקשות?
אולי לא יהיו יותר בקשות? אולי יהיו בקשות שבן הזוג ישאר יותר?
. דיבורים על העתיד
בהקשר זה מכניסים סתם רעשים למערכת. תהיי שלמה עם ההחלטות שלך (ואם לא - פעם
הבאה תחליטי אחרת, אבל בלי "נאומים" מיותרים.

בת כמה הילדה?
 
היא בת עשרה צעירה.

אבל תודה על הטיפ לגבי דיבורים על העתיד.
את צודקת. מתברר שהעתיד לא ברור ולא מובטח אף פעם.
 

yalushki28

New member
את פועלת יופי

לי יש 2 ילדים ממש קטנים (5 ו-3) ובכל זאת, גם אני עשיתי את זה בהדרגה.
בהתחלה החבר היה מגיע בימים שהם לא אצלי, ולאט לאט חשפתי אותם אליו ולא נתתי לו לישון אצלי כשהם כאן (למרות שנורא רציתי).
עם הזמן, הוא היה ישן לילה אחד כשהם כאן, עד שזה הגיע למצב שהגדול שלי ממש כועס עליו כשהוא לא מגיע לישון איתנו בימים שהם כאן. מהתגובות של הגדול אני מבינה שההדרגה מאוד עזרה


לכן אני חושבת שאת פועלת נכון. הבת שלך צריכה לבנות לאט לאט ולהבין את המצב המשתנה.

לא ציינת כמה זמן את גרושה ובת כמה ביתך
 

mother cat

New member
קודם כל - יפה שאת קשובה לה ולצרכיה

הייתי נגשת לדבר איתה בצורה אחרת - לא ממקום של להבהיר לה שלא תמיד תוכלו להענות לבקשותיה (שזה לגיטימי ואולי צריך להיות חלק מהשיחה, אבל לא העיקר) - אלא ממקום של לנסות להבין את רגשותיה ואת מה שמסתתר מאחורי בקשתה. הייתי מתחילה מלשאול איך הרגישה כשהסכמתם - כי זה מתחיל ממקום חיובי, ואחר כך לנסות לברר למה היא ביקשה את זה ומה בעצם מפריע לה בנוכחות בן הזוג. אולי ניתן להגיע לפשרה בה הוא נמצא אבל עדיין היא מרגישה בנוח?

חסר לי קצת רקע (אולי כי סיפרת בעבר ואני חדשה פה?) - כמה זמן את ובן זוגך ביחד, כמה זמן עבר ובאיזה נסיבות נפרדת מאביה של ביתך, ומה בעצם קורה כשבן זוגך נמצא.

אין ספק שילדים משפיעם על בנית מערכת היחסים, וצריך להיות קושבים ורגישים לצרכיהם, אבל גם למצא איזון - גם את בן אדם, ואני חושבת ש"לאבד את עצמך" בדרך לא יעשה לאף אחד טוב בסופו של דבר.
 
תודה על העיצה איך לנהל את השיחה

ולהתחיל מהמקום החיובי.
היא העלתה כמה רעיונות - מקובלים בהחלט לגבי הזמן המשותף של כולנו בבית. לגבי ארוחות משותפות, לגבי זמן משותף וניפרד בסלון. לא תמיד היא מצטרפת לפעילות משותפת מחוץ לבית כי היא קובעת עם חברים וחברות שלה וזה בהחלט מובן ומקובל גם בלי קשר להיות עם בן זוג או לא. (אני מסכימה איתך לגבי המקום שלי כאישה וכבת זוג ולא רק כאם).
אם תרצי את הרקע (או שרק כתבת כדי להדגיש עבורי שחסר לך הרקע)אין לי בעיה להשיב על שאלותיך
 

mother cat

New member
אני מבינה שכבר ניהלת איתה שיחה?

אני שמחה שהצלחתי לעזור במשהו.
השיחה היתה חיובית? איזה רעיונות היא העלתה? אני חושבת שזה נחמד שהיא מעלה רעיונות - וזה בטח נותן לה קצת תחושת שיתוף וגם שליטה. אני משווה, להבדיל אלפי הבדלות, לבן השנתיים שלי שאני נותנת לו לבחור גרביים מתוך שתי אופציות - הוא מבסוט כי הוא בחר, אני מבסוטית כי הוא גורב גרביים בלי לריב איתי - לפעמים זה עניין של איך מציגים דברים. אם היא מעלה רעיונות - זה *שלה*, אפילו אם בעצם את זאת שמפלטרת למה להסכים, ואת דוחפת את התהליך...

אשמח מאד לעוד רקע - אולי אוכל לחדד קצת את העיצות שלי
 
כן ניהלנו את השיחה

הרעיונו שלה היו מקובלים כי הם לא רמסו או דרסו זכות של אף אחד וכללו שיתוף והתחשבות של כולם.
עוד רקע?
גרושה שנתיים וקצת , אמא ל2, נמצאת בזוגיות.
 
למעלה