לפעמים עייף..

[tairon]

לפעמים עייף..

"לפעמים אני עייף את יכולה לקרוא לזה נינוח.. אבל רציתי שתדעי שבזכותך יש לי עוד כוח...." לפעמים עייף זה גם נכון לפעמים שואב כוחות בשביל עוד קצתלהמשיך במעלה החיים.. לעיתים נשרך ומתמהמה אך יודע מהו הכיוון נעצר ותוהה אילו הכל היה שונה האם הייתי פה בכלל או אולי במקום אחר שטוף שמש מחייך ללא מורא נצמד למרתון החיים ללא היסוסים.. אולי הייתי יושב באיזה פונדק באם הדרך.. על איזה כביש מהיר מתבלבל במבחר.. ומנסה לטעום מכל דבר... ואולי הייתי הולך על הישן הבטוח והמוכר... כמו איזה מרובע.. לא הייתי פה... אלא משוטט ומחפש לגעת בכל פרט אפילו השולי בהם... והייתי משתולל כאילו אין מחר... אבל המחר תמיד מגיע למרות הכל... אז אני הגעתי לפה.. ונגעתי בנקודות בחיים שספק במצב נורמלי הייתי נתקל בהם והרווחתי דברים אחרים שלולא זה.. לא הייתי מודע אליהם למדתי להכיר צד אחר בי.. לאט לאט לאהוב גם אותו ולקבל אותו לחיקי... לוקח את הזמן להתוודע למקור חיים.. תמיד לא שוכח מי הייתי ומי עכשיו... ומה גלום בתוכי.. וכוחי מצוי ביקרים שתמיד שם עם מילה נכונה של עידוד וחיבוק אמיץ...

 

[ח ו צ נ י ת]

ואולי...

לפעמים אני עייפה, בדרך כלל לפעמים אני רוצה להעלם לא להיות, בדרך כלל לפעמים אני תוהה אני כל כך מבוזבזת, יש עוד דברים שלא עשיתי, יש עוד דברים שלא ניסיתי הזמן עובר ואני עוד תוהה, העולם היפה ואני עוד כאן לומדת דברים חדשים על עצמי, על אחרים, לפעמים. ואת חיי אני אוהבת, ככה כמו שהם, ואותי אני מעריצה ככה כמו שאני,ואולי יום אחד ארצה של ממש.. לכבוש לא לתת לעצמי להעצר, לא לתת לעצמי לפספס.. ואולי...

 

[Mוניk]

לפעמים גמני עייפה אבל....

אני קמה בבוקר יוצאת מהמיטה וחושבת בעצם מה יש לי לעשות היום ולא בא לי לעשות היום כלום ובא לי לחזור למיטה לברוח לחלום לא לראות ת´מציאות שמחכה לי כל יום באותה בפינה מציאות עיקשת. ואז אני ואומרת למציאות! רגע הרי מה השתנה מ´תמול שלשום כלום אז אם כלום לא השתנה למה לי לחזור למיטה ולחלום ולמה לא להביט ל"מציאות" בעיניים ולומר לה הכל בפנים הלו מציאות הינה אני לא פוחדת ממך לא חוששת ממך אני יותר חזקה לי יש יותר כוחות ממך אני יכולה לשנות אותך ואת רק עומדת כל יום באותה פינה ומנסה לבחון אותי נכון אז הינה אני היום מתעלמת ממך זורמת הלאה ואת הרי לא תשני אותי מפנים את רק בוחנת אותי נכון? אז אני לא הגולם שלך מציאות אני יכולה לדבר יכולה לשנות יכולה להחזיר מלחמה יכולה לאהוב יכולה לבחור מה טוב לי מה לא טוב לי והינה הגעתי להחלטה תקשיבי מציאות את רק תעמדי בפינה גולם אפ-אחד לא יזיז אותי לכיוון שלא ארצה בו אז אני מחליטה או-קיי ובחרתי לשנות גם אותך ועכשיו גם את יפה מציאות. מוניק

 

[פשוט אישה**]

הגיגים של לב.....

"יש לו דרכים משונות לומר לך שהוא אוהב, את אוהבת אותו " ,מתנגן לי באוזניים ואני חושבת , האומנם כך ? .... הרי אני יודעת , וכאן המילה הזאת "יודעת" לפעמים חשובה כל כך , ולפעמים נעלמת בין הרבה מילים אחרות שרצות בין בוקר שעולה ללילה יורד , ולפעמים רק לפעמים אני רוצה "לדעת" שוב פעם , כאילו מההתחלה , לא בשביל הביטחון והידע , אלא רק בשביל לשמוע אותם שוב יוצאות מפיו ... ואז אני נזכרת בפעמים שהמשפט הזה נאמר כאן בין דלת אמותיי, לילדים המשפט נאמר מבלי חשיבה מיותרת על מה שיהיה לאחר שנאמרו , מבלי לתכנן איך לומר את אותו משפט , כך ישר מהלב אל תוך הסרעפת ומשם לבחוץ , חיוך מאיר פנים וחיבוק עוטף גוף קטן מידות , היכן איבדנו את היכולת לומר את המשפט הזה ללא חשיבה מוקדמת ורק כי הלב רוצה לומר אותו באותו רגע , ללא התערבות המוח והמציאות שטופחת על העבר מעיפה ענני אבק מתמוססים אל תוך חיים קצרים .... עכשיו מתנגן " רק הלב יודע כמו קוסם להעלם " , רעש מחיאות כפיים מהסלון חודר את המוזיקה , מפנה את ראשי , 2 הגברים של הבית צופים יחד במשחק של בית"ר , זמן של ביחד שלהם ואני רק הצופה כאן , ואז זה שוב מכה בי כמו מקודם , והלב יודע , הוא יודע שיש כאן אהבה , אך לפעמים רק לפעמים , האוזן רוצה גם לשמוע ... הגיגים של בדק לב וסדר במדפיו הישנים ..... <> ואתם שלושתכם כתבתם מהבטן, כך אני קוראת לזה, לא מהלב, מהבטן, מבפנים בפנים, מהמקום שכמעט לאף אחד אין כניסה אליו, ורק אתם, אנחנו, אני, את והוא, לפעמים פותחים את הדלת, מביטים אל תוכו, מנערים אבק, בודקים אם הכל במקום, ואולי צריך לשנות זוית, מסתובבים ויוצאים החוצה הרבה יותר שלמים "ומאורגנים".. אהבתי את כל שלושת "הבפנים" שלכם, ותודה שנתתם גם לי להציץ לכם בפנים שמה....

 

[יונית38]

וכשאני עיפה

זה נפש עיפה נדמה לי שזהו הדרך חסומה ואין לי יותר כוח לכלום רק את המוסיקה שמתנגנת לה שם ברדיו בלי שכיוונתי לשום תחנה וזה נראה לי פתאום מפחיד השקט הזה, הדאגה העייפות ואז אני קמה מתחילה לעורר את הכל ולהרים את הבית על הרגליים במיוחד אחרי שהילד בה עם איזה כוס תה ואומר "אמא, תשתי, אחרי זה תרגישי טוב יותר". העיפות - מלחמת הטשה עבורי.

 

[טאKילה]

לפעמים...

מפיתום לפעמים, תמיד אני אוהבת את הכתיבה הפנימית שלך, כמה שהיא נוגעת,שולחת חיבוקקקקקקקקקקקקקקקקק ענקקקקקק שבוע טוב....}{