hrpbiiapnrpeltework
Well-known member
הסרט הזה הוא "אידיוקרטיה" ואני הדמות הראשית. כולם טיפשים ואני החכם היחיד. וזה מאוד מעייף.
ומילא אם באמת הייתי כזה-כזה חכם ואז אולי זה לא כזה נורא למה אני צריך להתעייף ככה מהטיפשות של כולם כי אולי זה המחיר של להיות כל-כך חכם, אבל מה אם אני בעצם לא כזה-כזה חכם? אולי, והחלק הכי גרוע הוא, שמה אם כמו באידיוקרטיה אני לא באמת כזה-כזה חכם ברמה האובייקטיבית, אלא אני כזה-כזה חכם ברמה הסובייקטיבית כי אלו פשוט כל השאר שהם כל-כך טיפשים?
למי שלא מכיר, הסרט אידיוקרטיה הוא על חייל בצבא ארצות הברית שהוא ממוצע לחלוטין מבחינה אינטלקטואלית, אבל הוא משתתף בניסוי צבאי שבו אמורים להקפיא אותו לשנה, לפחות זאת התוכנית, אבל בסוף הוא מתעורר רק 500 שנים אחר כך ומסתבר שב-500 השנה האחרונות האנושות רק נעשתה יותר ויותר טיפשה במקום יותר חכמה, ולמרות שהוא לא כזה-כזה חכם, הוא עכשיו הבן-אדם הכי חכם בעולם, כי הממוצע של היום מבחינה אינטלקטואלית (שנת 2005 בזמן שעבדו על הסרט) זה בעצם החכמים ברמות מטורפות (באופן סובייקטיבי ובהשוואה לכל השאר) של עוד 500 שנה (שנת 2505).
וזה משהו שיצא לי לחשוב עליו לא מעט בזמן האחרון, כי אני עצמי חושב שאני נורא חכם (אם להשתמש בלשון המעטה), והסיבה שאני חושב ככה היא בגלל כל ההישגים שלי, בעיקר המדעיים, כמו כתיבת עבודות מדעיות רבות חשיבות במגוון נרחב של מדעים. אף-אחת מהעבודות עוד לא פורסמה, אבל כשאני מסתכל עליהן, העבודות המדעיות החשובות ביותר והטובות ביותר שאי-פעם פורסמו, וכשאני קורא את כל הרעיונות שכתבתי, ושבגינן, עם כל הצניעות, אני האדם החכם ביותר בהיסטוריה, וכשאני חושב על כל העבודות המדעיות האלו והרעיונות המדעיים האלו, כשאני באמת-באמת חושב עליהם, אני לא יכול שלא לשים לב, ואני לא יכול שלא להבחין בעצם זה, שהעבודות האלו והרעיונות האלו, העבודות והרעיונות החשובים ביותר והמבריקים ביותר שנהגו מאז ומעולם, הם בעצם לא באמת-באמת כאלו-כאלו מתקדמים ומבריקים מהבחינה המדעית ברמה האובייקטיבית, באותה המידה שברמה הסובייקטיבית, כל שאר התיאוריות, העבודות המדעיות והרעיונות המדעיים הם פשוט חרא טהור, ושכל שאר האנשים שכתבו את כל שאר העבודות הם בעצם ממש טיפשים.
אם נביא רק כמה דוגמאות בשביל להראות על מה אנחנו בעצם מדברים, אז בתור התחלה...האור הוא הדבר הראשון והאחרון ביקום המוכר שלא עוקב אחרי אף-אחד מחוקי הפיזיקה המוכרים לנו, שלא תלוי במהירות המקור ושלא משתנה בין מערכות ייחוס? פשוט כי זה מה שחשבת עליו לפני מה שחשבת שאולי הטכנולוגיה המודרנית לא מתקדמת מספיק בשביל למדוד אותו? ברצינות איינשטיין?
ילדים רוצים לעשות סקס עם ההורים שלהם, ובכלל, באופן כללי, סקס ודחפים מיניים זאת כל הסיבה האחת והיחידה לכל הפעילות האנושית? ברצינות פרויד? (לפחות התיאוריה שלו היא כבר לא זאת השולטת כיום, גם אם התיאוריות הנוכחיות הן גם כן מפגרות לחלוטין. התיאוריה של איינשטיין לשם ההשוואה שולטת בפיזיקה ביד רמה עד עצם היום הזה).
מה שאנחנו צריכים ללמד בבית-הספר אלו דברים חסרי תועלת וחסרי תוחלת שלא יקדמו את הילדים בשום דבר ולשום מקום ושלימוד הדברים האלו הוא בעצם בזבוז הזמן של הילדים? ברצינות רוסו?
ועכשיו אם רק נביא רק כמה דוגמאות של איך שכתבתי את העבודות המדעיות החשובות בהיסטוריה אבל ברמה האובייקטיבית הן לא באמת כאלו-כאלו מתקדמות מבחינה מדעית אובייקטיבית, אז בתור התחלה, השם שלי הוא מאור פז, וכשהייתי בן 16 כתבתי את העבודה החשובה ביותר בהיסטוריה של מדע הפסיכולוגיה בתוך שנה בודדת אחת, בין תחילת מחצית ב' של כיתה י' לסוף מחצית א' של כיתה י"א, אבל הקטע הכי מצחיק, או שמא הקטע הכי העצוב, תלוי בסוג חוש ההומור שלכם, הוא שלא נזקקתי לשום לימודים אוניברסיטאיים שקשורים לפסיכולוגיה בשביל לעשות זאת, ואפילו למגמת מדעי החברה של בית-הספר לא קיבלו אותי, ואני הגעתי אל ההישג הזה רק הודות לשכל הטהור שלי, כאשר כל מה שנעזרתי בו אלו אולי כמה ספרי לימוד של פסיכולוגיה לתלמידי תיכון ועמודים בויקיפדיה.
כשהייתי בן 17 כתבתי את הספר החשוב ביותר בהיסטוריה של החינוך, "תוכנית הלימודים הפזית" שמו, ועיקר הספר הוא תוכנית לימודים שכתבתי כי תוכנית הלימודים המקובלת כיום בבתי-ספר מסביב לעולם היא מפגרת לחלוטין, ולחלוטין חסרת תועלת, אז פשוט כתבתי אחת חדשה, ולא נעזרתי לצורך כך בשום דבר למעט האינטרנט, שזה אפילו עוד פחות ממה שנעזרתי בו לצורך כתיבת "תיאוריית האישיות הקוגניטיבית", כי אם לצורך כתיבת העבודה החשובה ביותר בהיסטוריה של מדע הפסיכולוגיה נעזרתי בספרי לימוד של פסיכולוגיה לתלמידי בית-ספר תיכון ועמודים בויקיפדיה, כאשר לא עשיתי תואר בנושא עד לאותו זמן וכאשר אפילו לא הסכימו לקבל אותי למגמת מדעי החברה של בית-הספר, את "תוכנית הלימודים הפזית" כתבתי בלי שום תואר בחינוך, בלי לקרוא ספרים על הנושא משום סוג, ובלי שיש בכלל מגמה או שיעור של לימודי חינוך בבית-ספר, כאשר כל מה שנעזרתי בו, כאמור, זה האינטרנט. וכתבתי את הספר הזה דרך אגב בתוך רק כמה חודשים. את העבודה החשובה ביותר בהיסטוריה של מדע הפסיכולוגיה לשם ההשוואה, כתבתי במשך שנה, לאורך כל גיל 16.
עוד כשהייתי בן 17, כתבתי את "האסכולה הכלכלית הפזית", שזאת כנראה העבודה החשובה ביותר בהיסטוריה של הכלכלה, אבל שוב פעם וכמו עם העבודה החשובה ביותר בהיסטוריה של הפסיכולוגיה, ולאחריה העבודה החשובה ביותר בהיסטוריה של החינוך, כתבתי אותה ללא כל השכלה אקדמית בנושא, ללא שלמדתי את הנושא בבית-הספר (לא היה שיעור כזה בבית-ספר בכלל), בלי לקרוא ספרים בנושא, והפעם אפילו לא נעזרתי כזה-כזה הרבה באינטרנט.
הנקודה היא, שאם לא נזקקתי לחומרים הקודמים, כדי לכתוב עבודות בעלות חשיבות, ולא סתם בעלות חשיבות, אלא החשובות ביותר בהיסטוריה של המדעים המדוברים, אז משמעות הדבר היא שהעבודות הן ערימת חרא מהבילה וחסרת כל חשיבות, מה שאומר, ועכשיו תחזיקו חזק כי הנה אנחנו באמת מגיעים אל הקטע המשוגע, אפילו העבודות שלי עצמי, הן לא כאלו-כאלו מתקדמות מבחינה מדעית, כאלו-כאלו מבריקות, או כאלו-כאלו גאוניות, כי הרי כמה מתקדמות הן יכולות להיות כאשר הן העבודות הראשונות, שבכלל שוות איזשהו משהו כלשהו? וכאשר עוד לצורך הדוגמה, הן לא מכילות כמעט שום מתמטיקה חוץ מאולי כזאת שהיא עד רמה של כיתה ו', אפילו אלו שאמורות להיות מתמטיות במובהק והן משתייכות למדעים מתמטיים במובהק, כמו לדוגמה "האסכולה הכלכלית הפזית", העבודה החשובה ביותר בהיסטוריה של הכלכלה, שלא מכילה אפילו משוואה אחת, קל וחומר לא נוסחה מתמטית. וכאשר עוד לצורך הדוגמה כתבתי אותן לבדי, ללא כל עזרה חיצונית או כל אדם אחר.
כמה גאוניות ומתקדמות הן כבר יכולות להיות אובייקטיבית, אפילו אם הן העבודות המדעיות הטובות ביותר והחשובות ביותר בהיסטוריה, סובייקטיבית ובהשוואה לכל שאר החומרים שנמצאים שם בחוץ?
השם שלי הוא מאור פז ואני הבן-אדם הכי חכם בהיסטוריה, זה הרי ברור, אבל מה אם להיות הבן-אדם הכי חכם בהיסטוריה, בעולם כמו זה, ועם אנשים כמו אלו, זה בעצם לא באמת להיות כזה-כזה חכם, כמו מה שאלו כל השאר שהם בעצם ממש טיפשים?
מה אם יש לדוגמה עולמות אחרים שם בחוץ, עם גזעי חייזרים תבוניים כמונו, אבל בעוד שאני האדם החכם ביותר בהיסטוריה של גזע בני-האדם, שם בחוץ ובעולמות האלו אני הייתי נחשב ממוצע מבחינה אינטלקטואלית?
לדעתי, וקרוב לוודאי, שאני בטח קצת מגזים, וייתכן שאני עדיין הייתי נחשב לכל הפחות לבחור חכם מאוד אפילו בחכמים שבעולמות ובחכמים שבגזעי החייזרים, אבל בכל זאת נראה לי שיש איזשהו משהו בכל מה שאמרתי פה היום, והפער בין "להיות חכם מאוד" באיזשהו עולם של אנשים הרבה יותר חכמים מאיתנו אי-שם בחלל, לבין להיות "הכי חכם בהיסטוריה" בגזע שלנו ובעולם שלנו, הוא עדיין פער גדול מאוד.
אתם יודעים מה?
בסוף נראה לי שזה שילוב של שני הדברים.
אנחנו באמת עולם מאוד-מאוד טיפש, ובני-האדם הם באמת מאוד-מאוד טיפשים, ובאותה הנשימה עדיין הייתי נחשב לכל הפחות לבחור חכם מאוד, גם אם עוד לא בדיוק-בדיוק מה שאפשר לקרוא אותו "גאון", קל וחומר לא גאון-על כפי מה שאני, גם בעולם אחר שהוא חכם מאוד ועם גזע חייזרים חכם מאוד.
כן, כן. זאת התשובה הנכונה היחידה. זה לא יכול להיות שום דבר אחר. קיצוניות אחת לקצה אחד לא תספיק בשביל להסביר את העובדה שאני הבן-אדם הכי חכם בהיסטוריה.
זאת הקיצוניות המשולבת הזאת אל שתי הקצוות, כמה שהעולם הזה הוא עולם מפגר, והגזע התבוני שאנחנו הוא גזע טיפש, וכמה שאני חכם, לא רק בקנה המידה של העולם הזה והגזע הזה, אלא בכל קנה מידה אפשרי של כל עולם אפשרי, וכל גזע חייזרים אפשרי, שבזכותו והודות לו אני יכול לשבת כאן עכשיו ולטעון בהן צדק שאני האדם החכם ביותר בהיסטוריה.
ומילא אם באמת הייתי כזה-כזה חכם ואז אולי זה לא כזה נורא למה אני צריך להתעייף ככה מהטיפשות של כולם כי אולי זה המחיר של להיות כל-כך חכם, אבל מה אם אני בעצם לא כזה-כזה חכם? אולי, והחלק הכי גרוע הוא, שמה אם כמו באידיוקרטיה אני לא באמת כזה-כזה חכם ברמה האובייקטיבית, אלא אני כזה-כזה חכם ברמה הסובייקטיבית כי אלו פשוט כל השאר שהם כל-כך טיפשים?
למי שלא מכיר, הסרט אידיוקרטיה הוא על חייל בצבא ארצות הברית שהוא ממוצע לחלוטין מבחינה אינטלקטואלית, אבל הוא משתתף בניסוי צבאי שבו אמורים להקפיא אותו לשנה, לפחות זאת התוכנית, אבל בסוף הוא מתעורר רק 500 שנים אחר כך ומסתבר שב-500 השנה האחרונות האנושות רק נעשתה יותר ויותר טיפשה במקום יותר חכמה, ולמרות שהוא לא כזה-כזה חכם, הוא עכשיו הבן-אדם הכי חכם בעולם, כי הממוצע של היום מבחינה אינטלקטואלית (שנת 2005 בזמן שעבדו על הסרט) זה בעצם החכמים ברמות מטורפות (באופן סובייקטיבי ובהשוואה לכל השאר) של עוד 500 שנה (שנת 2505).
וזה משהו שיצא לי לחשוב עליו לא מעט בזמן האחרון, כי אני עצמי חושב שאני נורא חכם (אם להשתמש בלשון המעטה), והסיבה שאני חושב ככה היא בגלל כל ההישגים שלי, בעיקר המדעיים, כמו כתיבת עבודות מדעיות רבות חשיבות במגוון נרחב של מדעים. אף-אחת מהעבודות עוד לא פורסמה, אבל כשאני מסתכל עליהן, העבודות המדעיות החשובות ביותר והטובות ביותר שאי-פעם פורסמו, וכשאני קורא את כל הרעיונות שכתבתי, ושבגינן, עם כל הצניעות, אני האדם החכם ביותר בהיסטוריה, וכשאני חושב על כל העבודות המדעיות האלו והרעיונות המדעיים האלו, כשאני באמת-באמת חושב עליהם, אני לא יכול שלא לשים לב, ואני לא יכול שלא להבחין בעצם זה, שהעבודות האלו והרעיונות האלו, העבודות והרעיונות החשובים ביותר והמבריקים ביותר שנהגו מאז ומעולם, הם בעצם לא באמת-באמת כאלו-כאלו מתקדמים ומבריקים מהבחינה המדעית ברמה האובייקטיבית, באותה המידה שברמה הסובייקטיבית, כל שאר התיאוריות, העבודות המדעיות והרעיונות המדעיים הם פשוט חרא טהור, ושכל שאר האנשים שכתבו את כל שאר העבודות הם בעצם ממש טיפשים.
אם נביא רק כמה דוגמאות בשביל להראות על מה אנחנו בעצם מדברים, אז בתור התחלה...האור הוא הדבר הראשון והאחרון ביקום המוכר שלא עוקב אחרי אף-אחד מחוקי הפיזיקה המוכרים לנו, שלא תלוי במהירות המקור ושלא משתנה בין מערכות ייחוס? פשוט כי זה מה שחשבת עליו לפני מה שחשבת שאולי הטכנולוגיה המודרנית לא מתקדמת מספיק בשביל למדוד אותו? ברצינות איינשטיין?
ילדים רוצים לעשות סקס עם ההורים שלהם, ובכלל, באופן כללי, סקס ודחפים מיניים זאת כל הסיבה האחת והיחידה לכל הפעילות האנושית? ברצינות פרויד? (לפחות התיאוריה שלו היא כבר לא זאת השולטת כיום, גם אם התיאוריות הנוכחיות הן גם כן מפגרות לחלוטין. התיאוריה של איינשטיין לשם ההשוואה שולטת בפיזיקה ביד רמה עד עצם היום הזה).
מה שאנחנו צריכים ללמד בבית-הספר אלו דברים חסרי תועלת וחסרי תוחלת שלא יקדמו את הילדים בשום דבר ולשום מקום ושלימוד הדברים האלו הוא בעצם בזבוז הזמן של הילדים? ברצינות רוסו?
ועכשיו אם רק נביא רק כמה דוגמאות של איך שכתבתי את העבודות המדעיות החשובות בהיסטוריה אבל ברמה האובייקטיבית הן לא באמת כאלו-כאלו מתקדמות מבחינה מדעית אובייקטיבית, אז בתור התחלה, השם שלי הוא מאור פז, וכשהייתי בן 16 כתבתי את העבודה החשובה ביותר בהיסטוריה של מדע הפסיכולוגיה בתוך שנה בודדת אחת, בין תחילת מחצית ב' של כיתה י' לסוף מחצית א' של כיתה י"א, אבל הקטע הכי מצחיק, או שמא הקטע הכי העצוב, תלוי בסוג חוש ההומור שלכם, הוא שלא נזקקתי לשום לימודים אוניברסיטאיים שקשורים לפסיכולוגיה בשביל לעשות זאת, ואפילו למגמת מדעי החברה של בית-הספר לא קיבלו אותי, ואני הגעתי אל ההישג הזה רק הודות לשכל הטהור שלי, כאשר כל מה שנעזרתי בו אלו אולי כמה ספרי לימוד של פסיכולוגיה לתלמידי תיכון ועמודים בויקיפדיה.
כשהייתי בן 17 כתבתי את הספר החשוב ביותר בהיסטוריה של החינוך, "תוכנית הלימודים הפזית" שמו, ועיקר הספר הוא תוכנית לימודים שכתבתי כי תוכנית הלימודים המקובלת כיום בבתי-ספר מסביב לעולם היא מפגרת לחלוטין, ולחלוטין חסרת תועלת, אז פשוט כתבתי אחת חדשה, ולא נעזרתי לצורך כך בשום דבר למעט האינטרנט, שזה אפילו עוד פחות ממה שנעזרתי בו לצורך כתיבת "תיאוריית האישיות הקוגניטיבית", כי אם לצורך כתיבת העבודה החשובה ביותר בהיסטוריה של מדע הפסיכולוגיה נעזרתי בספרי לימוד של פסיכולוגיה לתלמידי בית-ספר תיכון ועמודים בויקיפדיה, כאשר לא עשיתי תואר בנושא עד לאותו זמן וכאשר אפילו לא הסכימו לקבל אותי למגמת מדעי החברה של בית-הספר, את "תוכנית הלימודים הפזית" כתבתי בלי שום תואר בחינוך, בלי לקרוא ספרים על הנושא משום סוג, ובלי שיש בכלל מגמה או שיעור של לימודי חינוך בבית-ספר, כאשר כל מה שנעזרתי בו, כאמור, זה האינטרנט. וכתבתי את הספר הזה דרך אגב בתוך רק כמה חודשים. את העבודה החשובה ביותר בהיסטוריה של מדע הפסיכולוגיה לשם ההשוואה, כתבתי במשך שנה, לאורך כל גיל 16.
עוד כשהייתי בן 17, כתבתי את "האסכולה הכלכלית הפזית", שזאת כנראה העבודה החשובה ביותר בהיסטוריה של הכלכלה, אבל שוב פעם וכמו עם העבודה החשובה ביותר בהיסטוריה של הפסיכולוגיה, ולאחריה העבודה החשובה ביותר בהיסטוריה של החינוך, כתבתי אותה ללא כל השכלה אקדמית בנושא, ללא שלמדתי את הנושא בבית-הספר (לא היה שיעור כזה בבית-ספר בכלל), בלי לקרוא ספרים בנושא, והפעם אפילו לא נעזרתי כזה-כזה הרבה באינטרנט.
הנקודה היא, שאם לא נזקקתי לחומרים הקודמים, כדי לכתוב עבודות בעלות חשיבות, ולא סתם בעלות חשיבות, אלא החשובות ביותר בהיסטוריה של המדעים המדוברים, אז משמעות הדבר היא שהעבודות הן ערימת חרא מהבילה וחסרת כל חשיבות, מה שאומר, ועכשיו תחזיקו חזק כי הנה אנחנו באמת מגיעים אל הקטע המשוגע, אפילו העבודות שלי עצמי, הן לא כאלו-כאלו מתקדמות מבחינה מדעית, כאלו-כאלו מבריקות, או כאלו-כאלו גאוניות, כי הרי כמה מתקדמות הן יכולות להיות כאשר הן העבודות הראשונות, שבכלל שוות איזשהו משהו כלשהו? וכאשר עוד לצורך הדוגמה, הן לא מכילות כמעט שום מתמטיקה חוץ מאולי כזאת שהיא עד רמה של כיתה ו', אפילו אלו שאמורות להיות מתמטיות במובהק והן משתייכות למדעים מתמטיים במובהק, כמו לדוגמה "האסכולה הכלכלית הפזית", העבודה החשובה ביותר בהיסטוריה של הכלכלה, שלא מכילה אפילו משוואה אחת, קל וחומר לא נוסחה מתמטית. וכאשר עוד לצורך הדוגמה כתבתי אותן לבדי, ללא כל עזרה חיצונית או כל אדם אחר.
כמה גאוניות ומתקדמות הן כבר יכולות להיות אובייקטיבית, אפילו אם הן העבודות המדעיות הטובות ביותר והחשובות ביותר בהיסטוריה, סובייקטיבית ובהשוואה לכל שאר החומרים שנמצאים שם בחוץ?
השם שלי הוא מאור פז ואני הבן-אדם הכי חכם בהיסטוריה, זה הרי ברור, אבל מה אם להיות הבן-אדם הכי חכם בהיסטוריה, בעולם כמו זה, ועם אנשים כמו אלו, זה בעצם לא באמת להיות כזה-כזה חכם, כמו מה שאלו כל השאר שהם בעצם ממש טיפשים?
מה אם יש לדוגמה עולמות אחרים שם בחוץ, עם גזעי חייזרים תבוניים כמונו, אבל בעוד שאני האדם החכם ביותר בהיסטוריה של גזע בני-האדם, שם בחוץ ובעולמות האלו אני הייתי נחשב ממוצע מבחינה אינטלקטואלית?
לדעתי, וקרוב לוודאי, שאני בטח קצת מגזים, וייתכן שאני עדיין הייתי נחשב לכל הפחות לבחור חכם מאוד אפילו בחכמים שבעולמות ובחכמים שבגזעי החייזרים, אבל בכל זאת נראה לי שיש איזשהו משהו בכל מה שאמרתי פה היום, והפער בין "להיות חכם מאוד" באיזשהו עולם של אנשים הרבה יותר חכמים מאיתנו אי-שם בחלל, לבין להיות "הכי חכם בהיסטוריה" בגזע שלנו ובעולם שלנו, הוא עדיין פער גדול מאוד.
אתם יודעים מה?
בסוף נראה לי שזה שילוב של שני הדברים.
אנחנו באמת עולם מאוד-מאוד טיפש, ובני-האדם הם באמת מאוד-מאוד טיפשים, ובאותה הנשימה עדיין הייתי נחשב לכל הפחות לבחור חכם מאוד, גם אם עוד לא בדיוק-בדיוק מה שאפשר לקרוא אותו "גאון", קל וחומר לא גאון-על כפי מה שאני, גם בעולם אחר שהוא חכם מאוד ועם גזע חייזרים חכם מאוד.
כן, כן. זאת התשובה הנכונה היחידה. זה לא יכול להיות שום דבר אחר. קיצוניות אחת לקצה אחד לא תספיק בשביל להסביר את העובדה שאני הבן-אדם הכי חכם בהיסטוריה.
זאת הקיצוניות המשולבת הזאת אל שתי הקצוות, כמה שהעולם הזה הוא עולם מפגר, והגזע התבוני שאנחנו הוא גזע טיפש, וכמה שאני חכם, לא רק בקנה המידה של העולם הזה והגזע הזה, אלא בכל קנה מידה אפשרי של כל עולם אפשרי, וכל גזע חייזרים אפשרי, שבזכותו והודות לו אני יכול לשבת כאן עכשיו ולטעון בהן צדק שאני האדם החכם ביותר בהיסטוריה.
