rain drop8
New member
לפעמים
לפעמים הזמן מרפא ולפעמים לא.
לפעמים הצער ויגןם אינם מאפשרים להתגבר על השדים.
מאבק מתמיד בין טוב ורע, שחור ולבן עד כדי כך שלא
ניתן כבר לזהות היכן נמצא האמצע והאם הסוף קרב.
זחילה איטית על האדמה בניסיון להתרומם, לאחוז במשהו ולנסות ללכת לבד.
וכמה מתסכל שלא מצליחים להתרומם ועד שמצליחים נופלים שוב ארצה.
13 שנה אחרי ההיזכרות, 13 שנה של מלחמה, של התמודדות
ואיך אפשר לקרוא לזה הצלחה אם לא הצלחתי בשום דבר.
למה הסיוטים עליך שוב מגיעים, ואין את מי לשתף.
אז בסדר הבנתי, היה וקרה
מה עם להניח לי קצת?
בקשה קצת מוגזמת..
לפעמים הזמן מרפא ולפעמים לא.
לפעמים הצער ויגןם אינם מאפשרים להתגבר על השדים.
מאבק מתמיד בין טוב ורע, שחור ולבן עד כדי כך שלא
ניתן כבר לזהות היכן נמצא האמצע והאם הסוף קרב.
זחילה איטית על האדמה בניסיון להתרומם, לאחוז במשהו ולנסות ללכת לבד.
וכמה מתסכל שלא מצליחים להתרומם ועד שמצליחים נופלים שוב ארצה.
13 שנה אחרי ההיזכרות, 13 שנה של מלחמה, של התמודדות
ואיך אפשר לקרוא לזה הצלחה אם לא הצלחתי בשום דבר.
למה הסיוטים עליך שוב מגיעים, ואין את מי לשתף.
אז בסדר הבנתי, היה וקרה
מה עם להניח לי קצת?
בקשה קצת מוגזמת..