לפעמים

[ה-איה]

לפעמים

לפעמים

לפעמים יש לי כל כך הרבה מה להגיד, שאני שותקת לפעמים אני כל כך שונאת, שאני אוהבת לפעמים מרוב עצב, אני מחייכת ולפעמים האושר גורם לי לבכות. לפעמים האכזבה נוטעת בי תקווה לפעמים המהומה נוסכת בי שלווה לפעמים הריחוק ממלא אותי קרבה ולפעמים האושר גורם לי לבכות. לפעמים מרוב בהירות אני לא רואה לפעמים מרוב שאני צודקת אני טועה לפעמים מרוב שלמות אני קרועה ו האושר גורם לי לבכות. אז כשאני בוכה, אני מאושרת או לא? כשאני שותקת, יש לי מה להגיד? כשאני מחייכת, אני שמחה עצובה? ובכלל... זה חשוב? העיקר להרגיש... לא? --------------------------------------- מבקרת אצלכם בפעם הראשונה. מאוד נהניתי. מכיוון שאני במחסום כתיבה ארעי, הבאתי משהו שכתבתי בעבר בפורום אחר. איה.

 

[any way]

לפעמיים פעם שניה



לפעמיים אתה רוצה להתעורר ליום חדש כשאתה שוב לוח חלק. לוח נקי שאין עליו רישומים, שאין עליו קשקושים, שאין עליו שריטות. לפעמיים אתה רוצה לקום לבוקר חדש ולהרגיש כמו מדבר. מדבר צחיח, שלא צמח בו כלום, שלא נחרצו בו תלמים, שלא עברו בו שיירות, שלא לחמו בו מלחמות. לפעמיים אתה קם בבוקר ומרגיש כמו יער עד, יער עבות, כזה שקרני השמש לא חודרות דרכו, כזה שאתה הולך לאיבוד בין גזעיו , כזה שחיות טורפות אורבות בו, כזה שהמוות בו מגיע בחטף. לפעמיים אתה מתחיל את הבוקר שלך בתוך בועה, יש עוד הרבה אנשים מסביבך, הם יוצרים רעש, יוצרים המולה . אתה נע בתוך דממה- והם מתקרבים ובאים מולך... אך אתה ממשיך לנוע קדימה, לעבר מטרה לא נראית. לפעמיים אתה מאוד לא אוהב את מה שאתה, או אולי את מה שנהיה ממך אתה עומד מול עצמך ומשתאה, האם זה הוא אני? אז למה אני כל כך שונה? לא מכיר את עצמי לא אוהב כבר את מה שאני? לפעמיים אתה מנסה להבהיר עמדה או אולי לתרץ ?, אתה יודע שהצדק הוא שלך או אולי הוא לא? לפעמיים אתה כבר לא בטוח מה אתה או אולי אתה לא מכיר את מי שמולך. לפעמיים אתה שוב רוצה להיות לוח חלק שאין עליו רישומים , שאין עליו שריטות.

 

[תום .]

שיעור בטאואיזם



לא יכולתי להתאפק...המילים ``לוח חלק`` קפצו לי לעיניים והייתי חייבת לכתוב לך את הדברים הבאים: יכול להיות שאני לוקחת את זה לכיוון אחר לגמרי ממה שהתכוונת,למרות שאני לא חושבת ככה אבל אם אתה יכול,תסתכל על זה כעל נקודה למחשבה...מעין פרספקטיבה קצת אחרת לכל הקונספט הזה של לוח חלק. עקרון ה``לוח החלק`` כפי שהוא נתפס בטאואיזם- בגדול הרעיון הוא שדברים בפשטותם המקורית מכילים את עוצמתם הטבעית,עוצמה שנפגמת כשהפשטות הזו עוברת שינוי. האידיאל הטאואיסטי הוא שלווה,נינוחות,שיקוף המציאות כמו מראה,ואלה הן גם התכונות העקריות של ה``לוח החלק``. אפשר לומר,שבאיזשהו מקום יש בטאואיזם דבר מה קצת פשטני ואם אני מחברת את זה למה שכתבת -הייתי יכולה לומר שכל השריטות והרישומים הם בעצם מה שהופכים אותנו למי שאנחנו ומה היינו בלעדיהם? ויכולתי למצות את תגובתי לך במשפט זה ,אבל רציתי בכל זאת להעלות את הרעיון הזה של הלוח החלק בצורה בה אני מסתכלת עליו - לא כעל בר יישום בצורה מוחלטת אלא יותר כעל תפיסה שהיא קצת אופטימית יותר,שמייצגת,מעבר לרעיון מבריק מבחינת כל ויכוח אינטלקטואלי גם איזושהי שאיפה לשלמות נפשית,רגיעה פנימית...הסתכלות יפה על מה שנתפס ברגע הראשון כשלילי תנסה לחשוב על זה ככה... ותזכור ש...מיליארד סינים לא טועים

 

[** רוזבד]

נחמד



רעיון יפה וסגנון יפה

 

[מלאך בודד]

שירך...



חד וכואב כמו סכין בליבי במידת אמיתותו לגבי חיי כרגע התרגשתי... דמעותי פרצו... סלח לי על רגשנותי... מודה לך אני ! ענבל

 

[FireAngel]

מצויין!!!



תנסי פשוט לא לחשוב המחסום ישבר מתישהו... בינתיים תקראי שירים של יוצרים אחרים זה עוזר...

 

[** רוזבד]

יופי



שיר יפה ברוכה הבאה