צילה של הרוח
New member
לפעמים.
לפעמים נדמה לי שאולי אני בכלל לא זוכרת כלום, לפעמים נדמה לי שאני זוכרת יותר מדי. יותר מדי כואב, יותר מדי חודר, יותר מדי תמונות. ואני לא זוכרת איך אתה נראה. רק את העיניים שלך, ואת המבט ההוא. ואני לא זוכרת איך קרה שהתקרבת. ואני זוכרת איך זה הרגיש כשפתאום היית קרוב, ועלי. ואני זוכרת שחשבתי שאני מתה. ואני לא זוכרת איך חזרתי הבייתה. ומה לבשתי, ואיפה הייתי קודם. אני זוכרת, ולא זוכרת. והכל מתערבב לי. ונדמה שלעולם לא אדע מה אני- זוכרת או שוכחת.
לפעמים נדמה לי שאולי אני בכלל לא זוכרת כלום, לפעמים נדמה לי שאני זוכרת יותר מדי. יותר מדי כואב, יותר מדי חודר, יותר מדי תמונות. ואני לא זוכרת איך אתה נראה. רק את העיניים שלך, ואת המבט ההוא. ואני לא זוכרת איך קרה שהתקרבת. ואני זוכרת איך זה הרגיש כשפתאום היית קרוב, ועלי. ואני זוכרת שחשבתי שאני מתה. ואני לא זוכרת איך חזרתי הבייתה. ומה לבשתי, ואיפה הייתי קודם. אני זוכרת, ולא זוכרת. והכל מתערבב לי. ונדמה שלעולם לא אדע מה אני- זוכרת או שוכחת.