לפרוש כנף כמו ציפור חופשייה

[נסיכת אהבה]

לפרוש כנף כמו ציפור חופשייה ../images/Emo118.gif

אני יושבת פה למעלה, בחדר עבודה, וכל כך רוצה לעזוב, כל כך רוצה לפרוש כנף ולהתקדם הלאה. אני מחכה בקוצר רוח ליום הזה, שהבית לא יהיה רק החדר שלי מבחינתי, אלא הבית יהיה ביתי שלי. לא איכפת לי לחלוק עם עוד שותפים את הדירה, לא איכפת לי מבלאגנים וכו' שעלולים להיות, לא איכפת לי לוותר על בגדים ודברים חדשים לעצמי- רוצה רק לעזוב, רוצה להתרחק מהכל, מהמריבות, מהכעס, מהכאב. רוצה להפסיק את הבכי שבלב, רוצה לקום כל בוקר עם חיוך ולא לקום למשמע צעקות, רוצה לגעת באושר ולא לעזוב. לצערי זה כרגע לא אפשרי מבחינה כלכלית, אבל המטרה היא תוך שנה לעזוב ולעבור לגור בשותפות- מקווה אפילו לפני זה לעבור כי כבר לא מסוגלת עם זה...

 

[לקשמי]

הכל אפשרי

שלום נסיכה אני עזבתי את הבית של ההורים שלי לפני בערך 5 וחצי שנים. הייתי אז בת 24 ואחרי שנים שתכננתי ורציתי לעזוב את הבית, בסוף עשיתי את זה, ממש ברגע האחרון, כשכבר לא יכולתי להישאר בבית עוד יום נוסף. גם אז האמנתי שאני לא אוכל להסתדר מבחינה כלכלית למרות שעבדתי במשרה מלאה ולמרות שהוצאתי סכום של שכ"ד על דברים אחרים. בסופו של דבר זה הגיע, הגיע השלב שלא יכולתי להישאר ואז כל הספקות וכל החששות פינו מקום לעשייה, התחלתי לחפש שותפים ודירות בקצב רצחני ותוך שבוע כבר ארזתי את החפצים שלי והלכתי לגור בשכירות עם עוד שתי שותפות. בימים הראשונים פחדתי, אבל החלטתי להישאר בכל זאת ולא להיכנע לפחד. היום אני כאמור לא גרה גם עם שותפים, והמצב הכלכלי שלי בואי נאמר לא משהו (אחרי שהיתה תקופה השנה שלא עבדתי או שעבדתי בעבודות מזדמנות ובמשרה חלקית) אבל אני בשום אופן לא אחזור להורים שלי. אני יודעת שיש לי את האפשרות לדאוג לעצמי ולהתגבר גם על הקשיים הכלכליים. זה בכלל לא קשור לכלכלה, זה כוח פנימי שקיים אצל כל אחד. רק צריך לדעת שהוא קיים ולהאמין בו.

 

[נסיכת אהבה]

כל הכבוד לקשמי ../images/Emo45.gif

מעריכה מאוד את החוזק הפנימי הזה שיש בתוכך, הלוואי ויהיה לי חצי ממנו.

 

[לקשמי]

יש לך אותו

אני מאמינה שהכוח הזה קיים אצל כולם. רק צריך לדעת ולהאמין שהוא קיים.

 

[נסיכת אהבה]

צודקת...

משתדלת להאמין בקיומו של הכוח הזה, רק שלפעמים לא מצליחה למצוא את הכוח.

 

[ס י י פ נ י ת]

משנה מקום - משנה מזל

זה נכון. אני מאמינה בזה. אבל צריך לזכור - בריחה גורמת לנו לקחת איתנו, מבלי שנרצה, את כל הכאב והמועקה. לכן צריך ללמוד לפרוק הכל בטרם אורזים מזוודות. לצאת לדרך בלב נקי ודף חדש במחברת שלנו. הלוואי ותהיה לך התחלה חדשה. נקייה. ושהלב יצחק המון.

 

[נסיכת אהבה]

ברור שבריחה זה לא הפיתרון...

אבל אני חושבת שזה יעשה לי כל כך טוב להתרחק מפה. ועכשיו משהו חדש- נפלט לי שאני חוסכת למעבר דירה עם שותפים ואבא שלי מאוד התעצבן על זה ומאוד נפגע ואמר לאמא שלי שהוא לא חושב שזה צעד נכון וטוב לי לעשות. אני כמובן עושה מה שאני רוצה אבל שונאת שונאת את הקטע הזה שתמיד בכל מה שעושה אין לי באמת עידוד ותמיכה מכל הלב מצד שניהם. נשבר לי. ככה זה היה בנהיגה,ככה בפיתוח קול, ככה בלימודים ובכל דבר אחר

 

[לקשמי]

מוכר

קודם כל, אני דווקא לא חושבת שלעזוב את הבית זה בריחה. זכותו של כל אדם שכבר הגיע לגיל בגרות לעזוב את הבית ולנהל חיים עצמאיים. והתגובה של ההורים שלך מאוד מוכרת לי מהזמן שאני עזבתי את הבית. גם אצלי זה היה מצב שכבר לא יכולתי לסבול עוד יום אחד נוסף בבית ומכיוון שאבא שלי לא רצה שאני אעזוב, חיפשתי דירה בשקט, בלי להגיד כלום ורק אחרי שמצאתי דירה והחלטתי לחתום על חוזה, אמרתי לו "מחר אני עוזבת את הבית". הוא לקח את זה מאוד קשה אבל זה לא מנע ממני לעשות את הצעד. צריך לזכור שהחיים האלה הם שלך, לא שלהם, אפילו שהם אלה שהביאו אותך לעולם, זה לא הופך אותך לרכוש שלהם ואין להם בעלות עלייך. עשי את מה שנכון לך. מגיע לך להיות במקום טוב ולא במקום שאת סובלת בו.

 

[נסיכת אהבה]

אם אני אעשה כמוך...

אבא שלי לא ידבר איתי... בדיוק כמו שהוא עשה כשהתחלתי ללמוד נהיגה למרות שהוא לא רצה ולא הסכים. ככה הוא- מאוד תינוקי בתגובות שלו.

 

[BellA עלמה]

זה מזכיר לי

שאני למדתי נהיגה אבא שלי לא האמין שאני אוכל לנהוג ברכב רגיל אלה רק על אוטומטי . לדעתו אין לי תאום בגרוש בין הרגלים וידיים. והוא לא הסכים בשום אופן שאלמד נהגיה על רכב על הילוכים. אז בהתחלה למדתי על אוטומטי כדי להתרגל לכביש וכאלה, ואחרי תקופה של יותר מחודש ביחד עם המורה לנהיגה התחלתי ללמוד על הילוך. כדי להסתיר את זה מאבא שלי שהמורה היה אוסף אותי הוא היה מחנה מאחורי איזה עץ ושהוא היה מחזיר אותי הוא היה מחנה רחוק מהבית. שזה נודע לאבא שלי כמובן שהיה

אבל היום אני נוהגת גם האוטומטי וגם בהילוך וטפו טפו טפו אני נהגת די בסדר

 

[נסיכת אהבה]

אז לך זה חצי צרה...

לפחות הוא הסכים שתלמדי, אצלנו בבית הנושא היה טאבו ובגלל זה אני סוחבת את העניין של שיעורי נהיגה. נדמה לי שמימנתי כבר איזה 10 חופשות של המורה לנהיגה... התחלתי- הפסקתי, התחלתי- הפסקתי ועכשיו התחלתי שוב ומתכוונת לסיים עם רישיון.

 

[ס י י פ נ י ת]

אני מאוד מאמינה שזה יעשה טוב.

התרחקות והתחלה חדשה בהחלט עושים טוב. בייחוד כשזה משהו מתוכנן לאורך זמן. השינוי שאת בוחרת לעשות, משפיע גם עליהם. ויש הרבה סיבות לחוסר הפרגון המלא מצדם. כולן תלויות בך? יכול להיות שיש סיבות שאינן קשורות אליך? החששות שלהם, חוסר הצלחה שלהם, סיבות כאלו.. אני מאמינה שלא הכל תלוי בך. אבל אלו החיים שלך. ובסופו של דבר לך הזכות המלאה לנתבם כרצונך. מזמן מצאו כי נתיבי החינוך הם דו כיווניים. כמו שהורה מחנך ילדו, בדרכו שלו - כך הילד יחנך את ההורה, בדרכו שלו. ובגיל שבו ניקח את החיים שלנו בידיים שלנו, נוכל לבקש את העצה, גם אם לא תמיד נקבל תשובה כרצוננו. אני לא מכירה את הדינמיקה המשפחתית שלך. ניסית פעם לדבר על לבם? לשאול מדוע אין תמיכה?

 

[נסיכת אהבה]

ניסיתי לא פעם ולא פעמיים...

זה לא שהם לא אוהבים ותומכים, הם פשוט עושים זאת בדרכם שלהם. האהבה שלהם מאוד חונקת, מרוב שהם רוצים שיהיה לנו טוב, הם מבטלים לנו את העצמאות, הם מפחדים לשחרר אותנו.

 

[BLACKniceGOAT]

את תמצאי את המקום שלך שירי

אולי קל לומר, אולי זו רק קלישאה, אבל היי סובלנית, ואל תשכחי ש... ככל שקשה כעת בהווה, אז את תעריכי את מה שתשיגי בעתיד. שיהיו לך מוטות כנפיים עבות, ובעלות נוצות רבות - אז תפרסי כנפיים, כן.. כמו ציפור חופשייה. נעם

 

[נסיכת אהבה]

הלוואי- מהפה שלך למי שצריך ../images/Emo13.gif

 

[BellA עלמה]

אוי כמה שזה מוכר

גם אותי מה שעוצר כרגע זה ה

שאין לי ממש אבל בעזרת השם אני אמצא עבודה יותר מתגמלת כספית ואז אני אוכל לעזוב.

 

[נסיכת אהבה]

בהצלחה ../images/Emo24.gif

התחלתי לחסוך עכשיו יותר, מעכשיו כל חודש שמה בצד כסף, אני אפתח תוכנית חסכון עבור העניין.