לפרשת השבוע :
לפי מסכת ראש השנה : 'וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים משֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל' וגו' (שמ' יז). וְכִי יָדָיו שֶׁל משֶׁה עוֹשׂוֹת מִלְחָמָה אוֹ שׁוֹבְרוֹת מִלְחָמָה? אֶלָּא לוֹמַר לָךְ, כָּל זְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִים כְּלַפֵּי מַעְלָה וּמְשַׁעְבְּדִין אֶת לִבָּם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם הָיוּ מִתְגַּבְּרִים. וְאִם לָאו, הָיוּ נוֹפְלִין. כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר, 'עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס, וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי' (במ' כא). וְכִי נָחָשׁ מֵמִית, אוֹ נָחָשׁ מְחַיֶּה? אֶלָּא, בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִין כְּלַפֵּי מַעְלָה וּמְשַׁעְבְּדִין אֶת לִבָּם לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם, הָיוּ מִתְרַפְּאִים, וְאִם לָאו, הָיוּ נִמּוֹקִים. הרעיון המרכזי במשנה הזו הוא שלמרות שנצטווינו ציוויים מסוימים על מעשים מסוימים , מטרת הציווים כולם היא לעורר את כוונת הלב. מטרתם היא לשעבד את ליבנו לאבינו שבשמיים וזה כלל התורה. אם כן למה הציווים שונים זה מזה ? אלא מטרת ההסתכלות בנחש הנחושת היא על מנת שנבין שגם העונש הוא מאת ה' ונשוב בתשובה. מטרת ההסתכלות על ידי משה הנשואות למרום במלחמת עמלק היא כדי שנבין כי הנצחון הוא מאת ה' ולא מכוחינו ומעוצם ידינו ושנזכור כי ה' הוא הנותן לנו כח לעשות חייל. וכן בשופר עליו מדברת מסכת ראש השנה לפני שמביאה דברים אלו - מטרתו היא שנמליך עלינו את הקב"ה כדרך שממליכים את המלך בשופר. כלומר , בתוך הכלל הזה של "לשעבד את ליבנו לאבינו שבשמיים" ישנם פרטים שונים - כפי כל פרטי המציאות. בכל מציאות אנו ממליכים עלינו את הקב"ה בדרך אחרת. עם זאת כאשר מחזיקים בכלל ומשעבדים את ליבנו לאבינו שבשמיים , אנו נדע מה לעשות גם בכל מציאות משתנה. כי בהחזיקנו בכלל , יקל עלינו להבין את הפרט. והכלל הוא שכאשר בכל נושא ובכל דבר זוכרים שהכל מאת ה' בין לטוב בין למוטב , הקב"ה מאיר את דרכו של האדם ומצליח בכל מעשיו. ואז היסורים והנחשים נמתקים , והאדם מנצח ומצליח בכל מה שעובר עליו. ולפעמים אפילו הדבר המזיק מתהפך לטובה היותר גדולה , ובמה שמכה הקב"ה בו עצמו הוא מרפא וכדברי הרמב"ן ז"ל - "הנראה בעיני בסוד הדבר הוא כי מדרכי התורה שכל מעשיה נס בתוך נס תסיר הנזק במזיק ותרפא החלי במחליא כמו שהזכירו ב"ויורהו יי' עץ" וכן במלח אלישע במים. וידוע בכל בעלי הרפואות שכל נשוכי בעלי הארס יסתכנו בראותם אותם עד כי נשוכי הכלב השוטה וכן הבהמות השוטות אם יביטו במים יראה להם שם דמות המזיק או הכלב וימותו כמו שכתוב בספרי הרפואות ומוזכר מזה במסכת יומא. וכן ישמרו הרופאים מהזכיר בפניהם שם הנושך שלא יזכירו אותם כלל כי נפשם תדבק במחשבה ההיא ולא תפרד ממנה כלל עד שתמית אותם. וכבר הזכירו דבר זה מנוסה מפלאות התולדת כי נשוך הכלב השוטה אם יקובל השתן שלו בכלי זכוכית יראה בשתן דמות גורי הכלבים ואם תעביר המים במטלית ותסננם לא תמצא בהם שום רושם כלל וכשתחזירם לכלי זכוכית וישתהו שם כשעה תחזור ותראה שם גורי הכלבים מבוארים וזה אמת הוא בפלאי כחות הנפש. וכשיהיה כל זה כך ראוי היה לישראל נשוכי הנחשים השרפים שלא יראו נחש ולא יזכרו ולא יעלו על לב כלל וצוה הקדוש ברוך הוא למשה לעשות להם דמות שרף הוא הממית וידוע כי הנחשים הם אדומי עינים רחבי הראש שגופן כעין הנחשת בצוארם ולכן לא מצא משה לקיים מצותו בשרף בלתי שיעשה נחש נחשת כי הוא דמות נחש שורף ואם יעשנו מדבר אחר היה דמות נחש ולא דמות שרף. והכלל כי צוהו השם יתברך שיתרפאו במזיק הממית בטבע ועשו דמותו ושמו וכשהיה האדם מביט בכוונה אל הנחש נחשת שהוא כעין המזיק היה חי להודיעם כי השם יתברך ממית ומחיה" שבת שלום !
לפי מסכת ראש השנה : 'וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים משֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל' וגו' (שמ' יז). וְכִי יָדָיו שֶׁל משֶׁה עוֹשׂוֹת מִלְחָמָה אוֹ שׁוֹבְרוֹת מִלְחָמָה? אֶלָּא לוֹמַר לָךְ, כָּל זְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִים כְּלַפֵּי מַעְלָה וּמְשַׁעְבְּדִין אֶת לִבָּם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם הָיוּ מִתְגַּבְּרִים. וְאִם לָאו, הָיוּ נוֹפְלִין. כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר, 'עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס, וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי' (במ' כא). וְכִי נָחָשׁ מֵמִית, אוֹ נָחָשׁ מְחַיֶּה? אֶלָּא, בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִין כְּלַפֵּי מַעְלָה וּמְשַׁעְבְּדִין אֶת לִבָּם לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם, הָיוּ מִתְרַפְּאִים, וְאִם לָאו, הָיוּ נִמּוֹקִים. הרעיון המרכזי במשנה הזו הוא שלמרות שנצטווינו ציוויים מסוימים על מעשים מסוימים , מטרת הציווים כולם היא לעורר את כוונת הלב. מטרתם היא לשעבד את ליבנו לאבינו שבשמיים וזה כלל התורה. אם כן למה הציווים שונים זה מזה ? אלא מטרת ההסתכלות בנחש הנחושת היא על מנת שנבין שגם העונש הוא מאת ה' ונשוב בתשובה. מטרת ההסתכלות על ידי משה הנשואות למרום במלחמת עמלק היא כדי שנבין כי הנצחון הוא מאת ה' ולא מכוחינו ומעוצם ידינו ושנזכור כי ה' הוא הנותן לנו כח לעשות חייל. וכן בשופר עליו מדברת מסכת ראש השנה לפני שמביאה דברים אלו - מטרתו היא שנמליך עלינו את הקב"ה כדרך שממליכים את המלך בשופר. כלומר , בתוך הכלל הזה של "לשעבד את ליבנו לאבינו שבשמיים" ישנם פרטים שונים - כפי כל פרטי המציאות. בכל מציאות אנו ממליכים עלינו את הקב"ה בדרך אחרת. עם זאת כאשר מחזיקים בכלל ומשעבדים את ליבנו לאבינו שבשמיים , אנו נדע מה לעשות גם בכל מציאות משתנה. כי בהחזיקנו בכלל , יקל עלינו להבין את הפרט. והכלל הוא שכאשר בכל נושא ובכל דבר זוכרים שהכל מאת ה' בין לטוב בין למוטב , הקב"ה מאיר את דרכו של האדם ומצליח בכל מעשיו. ואז היסורים והנחשים נמתקים , והאדם מנצח ומצליח בכל מה שעובר עליו. ולפעמים אפילו הדבר המזיק מתהפך לטובה היותר גדולה , ובמה שמכה הקב"ה בו עצמו הוא מרפא וכדברי הרמב"ן ז"ל - "הנראה בעיני בסוד הדבר הוא כי מדרכי התורה שכל מעשיה נס בתוך נס תסיר הנזק במזיק ותרפא החלי במחליא כמו שהזכירו ב"ויורהו יי' עץ" וכן במלח אלישע במים. וידוע בכל בעלי הרפואות שכל נשוכי בעלי הארס יסתכנו בראותם אותם עד כי נשוכי הכלב השוטה וכן הבהמות השוטות אם יביטו במים יראה להם שם דמות המזיק או הכלב וימותו כמו שכתוב בספרי הרפואות ומוזכר מזה במסכת יומא. וכן ישמרו הרופאים מהזכיר בפניהם שם הנושך שלא יזכירו אותם כלל כי נפשם תדבק במחשבה ההיא ולא תפרד ממנה כלל עד שתמית אותם. וכבר הזכירו דבר זה מנוסה מפלאות התולדת כי נשוך הכלב השוטה אם יקובל השתן שלו בכלי זכוכית יראה בשתן דמות גורי הכלבים ואם תעביר המים במטלית ותסננם לא תמצא בהם שום רושם כלל וכשתחזירם לכלי זכוכית וישתהו שם כשעה תחזור ותראה שם גורי הכלבים מבוארים וזה אמת הוא בפלאי כחות הנפש. וכשיהיה כל זה כך ראוי היה לישראל נשוכי הנחשים השרפים שלא יראו נחש ולא יזכרו ולא יעלו על לב כלל וצוה הקדוש ברוך הוא למשה לעשות להם דמות שרף הוא הממית וידוע כי הנחשים הם אדומי עינים רחבי הראש שגופן כעין הנחשת בצוארם ולכן לא מצא משה לקיים מצותו בשרף בלתי שיעשה נחש נחשת כי הוא דמות נחש שורף ואם יעשנו מדבר אחר היה דמות נחש ולא דמות שרף. והכלל כי צוהו השם יתברך שיתרפאו במזיק הממית בטבע ועשו דמותו ושמו וכשהיה האדם מביט בכוונה אל הנחש נחשת שהוא כעין המזיק היה חי להודיעם כי השם יתברך ממית ומחיה" שבת שלום !
