לצאת מתקיעות נפשיות

[davidmaur]

לצאת מתקיעות נפשיות

אדם קם בבוקר אחד ונוכח לאמת המרה: כבר כמה שנים הוא תקוע נפשית, לא מצליח להתקדם , מתוסכל על כל הראש , מנסה לחלץ את עצמו מעגל הקסמים שבו הוא שקוע עמוק! זאת הרגשה ידועה ודי נפוצה, אני משער לעצמי! אז מה עושים? שלושה שלבים כדי לצאת מהפלונטר: א. הכרה עצמית : הכר את החולשות ואת החוזקות , נתח אותן , והבא אותן למודעות. לפחות שבפעם הבאה שאתה שוב נכשל , תדע לפחות למה! ב. קבלה עצמית : המודעות אינה מספיקה, צריך להשלים עם עצמך, דהיינו תחיה בשלום עם עצמך, קבל את עצמך כפי שאתה. במקום לחיות את הכאב , תחיה עם הכאב. הכרה והשלמה ממתנים את עוצמת הכאב של התסכול. ג. מימוש ערכים: תן משמעות לחייך , דהיינו קבע את הערכים שאתה מכיר ומוקיר! המשמעות לא נוגעת לשאלה עד כמה אנו מצליחים לבצע מהלך ולהגיע למצב שאנו רוצים, מכיוון שלא תמיד האירועים הם בשליטתנו. המשמעות אינה נבחנת על פי קריטריון של הצלחה או כישלון ואינה תלויה בנסיבות חיצוניות ולכן חיים בעלי משמעות קיימים בכל עת ובכל מצב ואז ניתן להגיד שעקרונית קיימת לנו תמיד האפשרות לממש משמעות. ולכן בניגוד למושג רווח והפסד לא קיים מדד לבחינת מימוש המשמעות. בטח שואלים את עצמכם,חברי פורום יקרים, מה אני מבלבל לכם את המוח בתחילת השבוע! אז דעו שזאת פילוסופיית החיים שלי, שדרכה אני מנתב את חיי ומתרחק מהתסכול ומבטל את התקיעות. חשוב לי להעביר את המסר, ואם משהו יפנים אפילו חלק קטן מזה, הרווחתי את היומית שלי! והנה שיר שכתבתי שמתאר יפה פילוסופיית החיים שלי!

 

[עננית נוצה]

תחושת "תקיעות" בחיים

אכן, אנשים רבים שותפים לתחושה של "תקיעות" בחייהם- הם יודעים שהם רוצים בשינוי; ברור להם כי היו בוחרים לצאת מ"איזור הנוחות" בו הם נמצאים (שלעתים הנוחות היחידה שניתן למצוא בו היא עצם היותו ידוע ומוכר) ולהתקדם הלאה... אך... כל מחשבה על תזוזה מהוודאי, המוכר והידוע משתקת אותם מפחד... והכניעה לאותו הפחד, מפני הלא ידוע והלא וודאי, כובלת אותם במקומם. אהבתי את העצות שחלקת אתנו. אכן, היכרות טובה יותר עם עצמו, קבלה והכלה עצמית וחיים אותנטיים- על-פי הערכים המרכזיים בחייו- יש בכוחם לחזק את עצמיותו של האדם, כך שיוכל למצוא בעצמו את כוחות הנפש להנעה עצמית. ברשותך, אפתח את שלוש הנקודות שהעלית, על-פי הגישה שלי. הכרה עצמית, או כדבריך- מודעות לחוזקות ולחולשות שלנו- תועיל לנו לשם ניתוב דרכינו למקומות, בהם גדולים הסיכויים שלנו לחוות הצלחה ולהתחזק, בעקבות זאת. לשם כך יש תועלת רבה גם בזיהויים של הערכים המרכזיים שלנו (דהיינו, אותן אידאות שחשוב לנו כי יתקיימו בחיינו, ושבהתנהלות בניגוד אליהן אנו עלולים לחוש בדיסונאנס קוגניטיבי, תחושת תיסכול, מורת-רוח ואפילו כעס). פעולות התואמות את החוזקות האישיות, בד בבד עם התנהלות לפי הערכים האישיים, בכוחן להעצים את הביטחון העצמי שלנו, ההערכה והדימוי העצמיים. בכוחן לאפשר לנו להרגיש כי אנו חיים חיים של משמעות ולהעלות את מפלס הסיפוק בחיינו (ובעקבות זאת- גם את תחושת האושר האישי). קבלה עצמית אף היא חשובה מאד. חשוב לאדם כי יאהב את עצמו, יוקיר ויעריך את עצמו, גם אם חייו אינם כפי שהיה רוצה שייראו- בין אם הדברים אותם היה רוצה לשנות בחייו/בעצמו, אינם ברי- שינוי, בין אם היכולת לשנות את אותם הדברים היא מאה אחוזים בשליטתו, ובין אם הוא נמצא בעיצומו של תהליך שינוי שטרם הושלם. אפשר להוסיף לכל אלה גם את הרחבת הפרספקטיבה של ההתבוננות במציאות. "תקיעות" נוצרת, פעמים רבות, מצמצום נקודות המבט שלנו על המציאות. קיבעון מחשבתי המוביל לקבעון רגשי, הגורר בעקבותיו קבעון התנהגותי. כאשר אדם מסגל לעצמו בחינה של יותר מאינטרפרטאציה אחת למציאות שלו, הוא מרחיב את ספקטרום התגובה הרגשית שלו ביחס למציאות חייו ומסוגל לתגובות התנהגויות מגוונות יותר. חן חן על השיר היפה שלך שחלקת אתנו......

ערב נעים וטוב, גילת

 

[יהודה115]

צר לי לקלקל את האופטימיות אבל...

אני מסכים עם כל הנאמר, ופעמים רבות עבדתי לפי זה. לצערי ישנם מצבים שאני לא מצליח לממש את הרצונות שחשובים לי, ואני תוהה איפה החלק שלי במצב שאני נמצא בו - האם אני פאסיבי ביחס למה שקורה לי בחלק מהזמן? עם כל השיטות המתקדמות של מודעות, הסתכלות מבחוץ וניסיון לנתח את התהליך מבחוץ, מוטיבציה גבוהה מאוד ועוד, לצערי ישנם קשיים באופן יומי שעוד לא הצלחתי להתמודד איתם כמו שצריך. נדמה לי שהכל טוב ויפה כשיש אנרגיה, וכלים לעבוד איתם, אבל כשאין זה יותר מסובך. וכן, יש לי ניסיון בקביעת מטרות ועמידה בהם, השתניתי בהרבה דברים שרציתי ועוד, פשוט יש מצבים שיש בהם אנרגיה ויכולת להתמקד ולהתארגן מסביב למטרות, ויש מצבים שאין. כך שלצערי אני לא אופטימי לגבי יכולת להשתנות (ולמי שתוהה מה כל כך קשה, חומר למחשבה מדוע רוב האנשים לא מצליחים לעשות דיאטה?)

 

[יהודה115]

הסבר נוסף

כתבתי שיש מצבים שבהם הסיכויים להצליח לממש את הרצונות והמטרות שלנו לא גבוהים, ואני קצת אסביר למה. הזמן שאני הכי נהנה בו, זה הזמן שאני עושה ספורט. להפתעתי גיליתי שתוך כדי מאמץ משמעותי (חצי שעה ריצה בקצב בינוני, שעה במכשיר חתירה בקצב טוב) אפשר לנוח מבחינה מנטלית, ופשוט לתת לגוף לעבוד בקצב קבוע, תוך כדי שנהנים מהמוזיקה, נוף, קצב וכו'. העניין הוא שגם כשקשה ויש מעט אנרגיה, במהלך מאמץ כזה מתמקדים בזה שהמאמץ הוא רק לזמן מסויים, ומתמקדים בקצב קבוע או בלהגביר קצב לקראת הסיום. הבעיה מתחילה כשאין סיום... לפעמים יש מצבים קשים ללא סיום, וזו הסיבה שאני כל כך אוהב ספורט - מאמץ אמנם, אבל יש את הידיעה שזה יגמר. לעומת זאת כאשר אין סיום לקושי משמעותי, ואני בתחושה של "עומס יתר" מבחינת קושי, היכולת המנטלית להתמודד עם זה לאורך זמן בעייתית. לצערי אני בספק אם יש פתרונות למצבים כאלה...

 

[עננית נוצה]

בוקר טוב יהודה

ברצוני להתייחס לדבריך, תוך כדי העלאת נקודות למחשבה נוספת: "לצערי ישנם מצבים שאני לא מצליח לממש את הרצונות שחשובים לי, ואני תוהה איפה החלק שלי במצב שאני נמצא בו - האם אני פאסיבי ביחס למה שקורה לי בחלק מהזמן?" 1) עד כמה המטרה שלך ("הרצון") שלך ריאלית? 2) האם ועד כמה אתה אקטיבי ביחס להשגת אותה המטרה? 3) מהם המחסומים שמקשים עליך בהשגת המטרה? ציינת כי "הכל טוב ויפה כשיש אנרגיה, וכלים לעבוד איתם, אבל כשאין זה יותר מסובך". אמת ויציב. ואכן, מוטב שתשאל את עצמך, מהם אותם הדברים בחיים שיש בכוחם להעלות את מפלס האנרגיות שלך, כך שתיטיב להתמודד עם קשיי היום יום. גם אופן ההתבוננות על ה"קושי" היא חשובה; הגדרת הקושי, הגדרת המטרה של מה שאתה רוצה להשיג כדי לפתור את אותו הקושי, בדיקה אקולוגית מקיפה של המציאות הנוכחית לעומת זו הרצויה (=לכשכבר הושגה המטרה וכו'). ונכון, "כלים לעבוד אתם" הם המפתח לעבודה עצמית. באמצעות תשובה בפורום אפשר לתת רק תשובה כללית ומאד לא ספציפית. בל נשכח שכל אדם הוא בפני עצמו ולכן עבודה על השגת מטרות והתמודדות יעילה עם קשיים צריכה להיות תפורה למידותיו של אותו האדם המסויים. אני מאמינה שאיש מקצוע יעזור לך למצוא את מקורות האנרגיה שלך ויסייע לך להתמודד עם קשיי היומיום במהירות וביעילות. דוגמת הספורט, שהבאת בדבריך, היא דוגמא מצויינת למצב של "זרימה" (כתבת לי, בעבר, כי קראת את ספרו של ד"ר סליגמן "אושר אמיתי". ובכן, אולי כדאי לשוב ולקרוא בו...), מצב בו מאבדים את תחושת הזמן ואת תחושת העצמי- מאמץ המביא בעקבותיו תחושת סיפוק. ציינת כי זהו מאמץ שניתן לדעת בבירור את קצו של משך הזמן שיימשך, מה שמקל על נשיאת המאמץ הפיזי הכרוך בו. אגב, זהו מאמץ הכרוך בהפרשתם של חומרים כימיים האחראים על מצב הרוח, כגון אנדורפינים וסרטונין. ציינת כי "כאשר אין סיום לקושי משמעותי, ואני בתחושה של "עומס יתר" מבחינת קושי, היכולת המנטלית להתמודד עם זה לאורך זמן בעייתית." נכון הדבר כי תחושת ה"דד-ליין" מקלה על הנשיאה בסבל (פיזי או קיומי), אך ניתן למצוא דרכים יעילות לשאת את הקשיים גם כאשר קצם אינו ידוע לנו מראש. ניטשה אמר כי "מי שיש לו איזה 'למה' שלמענו יחיה, יוכל לשאת כמעט כל 'איך' ". ואפשר לשפוך תילי תילים של מילים על דרכי התמודדות יעילות עם התהיה שהעלית בדבריך, אך אסתפק בציטוט מתוך ספרו של ויקטור פרנקל "האדם מחפש משמעות" (ממליצה לך לקרוא): "...חיים פירושם, בסופו של דבר, נטילת אחריות למציאת התשובה הנכונה על בעיותיו של אדם וקיום התפקידים שהם מעמידים בלי הרף לפני כל יחיד ויחיד. תפקידים אלה- פשר החיים- שונים בכל אדם ואדם ובכל רגע ורגע. לפיכך אי-אפשר להגדיר את פשר החיים באופן כללי". יום נפלא, מוצלח ו... אופטימי...

גילת א.

 

[davidmaur]

דעתי היא שכאשר אתה מייחל לשינוי

וגם מנסה לכמת את השינוי במונחי מטרות ויעדים, צפה לאכזבות. אם המהלך שאתה מנסה לבצע כרוך בצריכה גדולה ודילול אנרגיה, אז כנראה שאתה לא בכיוון הנכון. דוקא ההכרה וההשלמה אינם כרוכים בשינוי אלא בשלווה פנימית ורוגע. המשמעות שאתה נותן לחיים אינו צריך להביא לשום מטרה אלא הוא מהווה מטרה בפני עצמה. החיים היום-יומיים הינם רצף של בחירות ומתמצים באותו רגע, חווה את הרגע ותהנה ממנו ואל תקריב אותו על חשבון עתיד לא בטוח ומעורפל!

 

[עננית נוצה]

כוונתך אינה ברורה לי...

עצם הדיבור על שינוי, יש בו משום תודעת מטרה ויעדים; אם אני רוצה לשנות את מצב X, משמע בתודעה שלי יש חזון למצב אחר כלשהו, מצב Y. הכיצד זה תוכל לחתור אל עבר שינוי, אם אין בתודעתך הגדרה של אותו הדבר שאתה רוצה לשנות וטיבו של השינוי המיוחל? ודאי שיצירת שינוי דורשת השקעת אנרגיה (אך למה אתה מקצין אל עבר "דילול אנרגיה"?). הרי איננו חיים בנירוואנה- אנו אקטיביים ביחס לחיים של עצמנו- זורמים... אך גם שוחים... ומנוטים... ההכרה וההשלמה כרוכים בשינוי- שינוי פרספקטיבה של התבוננות על העולם... על עצמי... ללא שינוי זה הכיצד יגיע אדם לידי השלמה והכלה עצמית?! לחלוטין מסכימה עם דבריך אודות בחירה מתמדת בחיי האדם. יחד עם זאת, המשפט: "חווה את הרגע ותהנה ממנו ואל תקריב אותו על חשבון עתיד לא בטוח ומעורפל!" מעט בעייתי בעיניי. אני סבורה כי חשוב לו לאדם לחגוג את חייו, במובן זה שיאפשר לעצמו לחוות את ההווה, מבלי לשעבד עצמו לכבלי העבר ומבלי להקריב את חייו על מזבח העתיד. יחד עם זאת, המידתיות חשובה בעיניי- נדמה לי כי חיים המתמצים בהווה בלבד, מבלי שתהיה בהם כל מחשבה אל עבר העתיד, יש משום השתמטות מלקיחת אחריות. לדעתי, כמו בכל דבר בחיים, מוטב להתרחק מן הקצוות אל עבר מידת האמצע האריסטוטלית (המידה היאה). שבת שלום, גילת

 

[davidmaur]

האם אדם מסוגל לשנות את אופיו הבסיסי

או את מזגו? האם הוא יכול לבטל נטיות יסודיות שבפנימיותו? אני מאוד ספקני לגבי זה. או אולי אנו לא מדברים על אותו שינוי? אני טוען ההכרה וההשלמה מביאים למצב של רוגע ושלווה פנימית ומאפשרים להפריד בין הרגשות לבין המעשים שלנו. הרי התקיעות בנפשיות נובעות מדפוסי התנהגות אוטומטיים המוכתבים על ידי המזג הפנימי לטוב ולרע (ולרע ברוב המקרים). סוף סוף אנו לא נלחמים נגד עצמנו ואנו לא נדרשים לשינוי פנימי יסודי ולזה התכוונתי שאין צורך בבזבוז אנרגיות. אנו נדרשים לשנות את ההתנהלות המעשית שלנו על ידי הפרדה בין רגש לבין מעשה. וזה בר השגה! אני חושב שהגדרת מטרה ויעדים עלול להלחיץ ולהביא לתסכול ולחוסר אונים.ניתן לדבר על מעבר ממצב X למצב Y אבל אני לא חושב שיש צורך למדוד או לכמת. אנו עלולים להציב לעצמנו יעדים גבוהים מדי להשגה או שלא נהיה נכונים לעמוד בהתמדתם! בנוסף ישנה עוד בעיה והיא שהגדרת יעד או מטרה תביא אותנו להתכוונן תמיד לעתיד רחוק במקום להתמקד בהווה. (אני מזכיר לך מה כתב יהודה115 "לעומת זאת כאשר אין סיום לקושי משמעותי, ואני בתחושה של "עומס יתר" מבחינת קושי, היכולת המנטלית להתמודד עם זה לאורך זמן בעייתית.").

 

[עננית נוצה]

על הצבת מטרות ויעדים

אופי- דהיינו, דפוסי אישיות, מזג ו"נטיות יסודיות שבפנימיות"- בהחלט ניתן להביא למצב של עידון. אדם רגזן- יכול ללמוד לנהל באופן מוצלח יותר את רגשותיו; אדם ביישן- יכול ללמוד להתגבר על הביישנות; אדם פסיבי- יכול ללמוד להתנהל באופן אסרטיבי וכך הלאה. אני מסכימה עם דבריך, כי מודעות עצמית והכלה ("הכרה והשלמה") עצמית תורמים לשלווה הנפשית. יחד עם זאת, אינני מבינה מדוע אתה שואף להפרדת הרגשות מהמעשים, בהתנהלות היומיומית שלנו. מהי התועלת שאתה מוצא בכך שאדם יפעל שלא בהתאם לרגשות שלו? האם לקחת בחשבון מצב של דיסונאנס רגשי? לעתים, הנזק בכך הוא רב. בהגדרת מטרה והצבת יעדים יש צורך כאשר אדם שואף לזוז מקומו למקום כלשהו. ללא מטרה, יהיה אותו האדם כעלה נידף ברוח... יחד עם זאת, מסכימה אתך כי מוטב שהמטרה תהיה ריאלית וברת-השגה. כדאי לבחון עד כמה המטרה היא שכזאת, ואם אינה כזאת- לבחון מהו אותו הדבר שאנו חפצים להשיג באמצעות השגת אותה המטרה (האם כבוד? כסף? שלוות נפש? משהו אחר...?), ולבחון אפשרויות נוספות להשיג את אותו הדבר, לאו דוקא באמצעות המטרה הראשונית שהגדרנו. הגדרת מטרה מכווננת אותנו לעתיד, אך לא על חשבון ההווה. ההווה הוא אמצעי לשם השגת העתיד, אך ערכו רב גם בשל עצמו. ובאשר לדבריו של יהודה שציטטת- השבתי לו, בזמנו, בקצרה. ישנן דרכים יעילות מאד לשכך את תחושת ה"עומס יתר" הזה, ולסייע לאדם להשיג את מטרותיו לטווח הארוך. למשל, ניתן לפרוט את המטרה למטרות ביניים, ולשאוף בכל פעם אל מטרה קטנה יותר שקל יותר להשיגה- ממש כפי שאדם עולה מדרגה אחר מדרגה, עד שבסופו של דבר הוא מגיע לקומה הארבע-עשרה... כך המטרה נראית יותר ברת השגה, ומופחתת תחושת עומס היתר. מעבר ל"אני מאמין" שלי, הדברים הללו מוכיחים עצמם בשטח גם בעבודה שלי עם אנשים. שיהיה יום נפלא ופורים שמח ומבדח.......

גילת

 

[davidmaur]

תודה גילת!

אני רואה בהרחבת הפרספקטיבה של התבוננות במציאות תוצאה של ההכרה ההעצמית והקבלה העצמית. קיבעון מחשבתי נובע בין היתר מאי מודעות עצמית ומאי השלמה עצמית. אני סבור ובטוח שאפשר להתיר את אותן תקיעות ולבטל את הקיבעון במידה ונצליח לפתח את שלוש הנקודות שהעליתי!

 

[ישראל שורק]

תודה ... אבל איך מגיעים לשיר?

עננית הצליחה חהגיע אל השיר אך כוחותיה הם על-אנושיים. אני, ששמחתי במיוחד למקרא הסעיף השני שלך, וכמוני בוודאי כל גולש ממוצע - לוחצים על הקישור ומגיעים לאתר שבו אינסוף שירים. האם כתבת את כולם? ולאיזה התכוונת? ואיך נכנסים אליו? האם תוכל או להדריך אותנו או לשלוח קישור נוסף או להעתיק ולהדביק? הייתכן שעליי לממש את הסעיף השני שלך ולהשלים באהבה עם נחיתותי הטכנולוגית?

 

[עננית נוצה]

בטח כוחות על-אנושיים... ../images/Emo6.gif

אך מלבדם, מה שעוד עזר לי להגיע לשיר של דוד, זה שהקישורית בדבריו הובילה היישר אליו. ניסיתי כעת להשתמש שוב בקישורית לשיר, אך באמת 'נזרקתי' לאתר אחר... דוד בודאי יסדר את התקלה בשעה מאוחרת יותר.

 

[davidmaur]

ישנה תקלה באתר !

אני מקווה שעוד יום או יומיים אפתור את הבעיה!

 

[davidmaur]

הקישור לשיר חודש

 

[davidmaur]

הקישור לשיר חודש

והנה השיר

 

[Only4Love האחד]

דויד, כמה חבל שלא קראתי את זה לפני שבוע!

זה היה נותן לי הרבה נקודות למשבה, כי ברגע שמתחברים אל כל "המציאות המרה" שכל אחד מכניס אותו לשם, זה כמובן מכשל כדי לראות את המואר והטוב. אצלי המר התבטא מלא פעמים...המון המון...ואני לומד מודעות עצמית. אני עובד עם עצמי, עם התחושות שלי, הלב והרגשות שלי. אני מאוד קשוב לעצמי, אבל מה, אצלי התבטא כל "הקושי" בנושא זוגיות. כמה שנים, ובמיוחד שנה שלמה (2008) רציתי למצוא את בנאדם המתאים לי לחיים! הגעתי ממניעים הכי טובים ומלאי אהבה בשביל להשיג את זה, וגיליתי שכמה שיותר אני מכניס את עצמי לחיפוש, להזדמנויות (וזה לרוב קורה באינטרנט, כי בחיים ככה זה לא מתאפשר כל-כך מהסיבה שאני גיי). ולכן אני הגעתי מלא פעמים לשלב מאוד קשה, כמו שגם היה לפני שבוע עד היום. אני רואה שחורות ומרות על שעדיין לא היה לי קשר טוב,ושאני מאבד את ההשראה שלי לכתיבת מוסיקה (אני מוסיקאי), וכמה שזה מתסכל. זה באמת יכול לתסכל, אבל אני מחזיר את עצמי שוב ושוב, ועוד פעם נופל, ושוב קם, ושוב זה חוזר וככה זה נמשך בלולאה. אני כמובן לומד מזה המון, אבל כמה אנרגיות מתבזבזות אצלי? ואני לא חושב לגמרי על שום פחד. אני דווקא חושב על הטוב, אבל משום מה עדיין קרו דברים שהיו הפוכים ממני - אני הגעתי חיובי, ואליי הגיע השלילי. בקיצור, זה יפה להתמקד באמת על ההווה ולא על עתיד מעורפל ולא בשליטתנו. "הסוד" מלמד את צופיו להאמין שדברים כן בשליטתנו, ולכן אלה המצבים שמכשלים - כשאתה מתמיד ובסוף מגלה שעברו (נגיד) 10 שנים, ואתה עדיין רווק וסתם מחפש כאילו לא השגת כלום. אבל גישה שבהווה, בעכשיו, אני השגתי שלווה, ברגע הזה אני קיבלתי מתנה של שלוות נפשית - זו מתנה אדירה! למזלי קיבלתי את המתנה הזו הרבה פעמים - במיוחד אחרי רגעי משבר עם עצמי. ועצוב לי כמובן שעם כל ההבנה והגדילה הזו, אני ביזבזתי המון אנרגיה וסתם פגעתי בגוף, בבריאות שלי, כשבעצם אפשר לחייך...פשוט לחייך לחיים, ולדעת שהם מחייכים ברגע זה ממש - כשאתה מרגיש חופש.